לדלג לתוכן

סשה שניידר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סשה שניידר
Sascha Schneider
לידה 21 בספטמבר 1870
סנקט פטרבורג, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 18 באוגוסט 1927 (בגיל 56)
שווינואוישצ'ה, הרייך הגרמני עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות של לושביץ עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
סשה שניידר (מימין) ולצידו קרל מאי, 1904

רודולף קארל אלכסנדר שניידרגרמנית: Rudolph Karl Alexander Schneider;‏ 21 בספטמבר 1870, סנקט פטרבורג18 באוגוסט 1927, סווינמינדה), המוכר בשם סשה שניידר (Sascha Schneider), היה צייר ופסל גרמני, נודע כמאייר ספריו של קארל מאי.

שניידר נולד בסנקט פטרבורג בירת האימפריה הרוסית. בשנת 1881, כאשר היה בן 11, עברה משפחתו להתגורר בציריך שבשווייץ. לאחר מות אביו עבר שניידר לגרמניה והתגורר בדרזדן, שם למד בגימנסיה "Evangelische Kreuzgymnasium". ב-1889 החל לימודי אמנות באקדמיית דרזדן לאמנויות (Dresdner Kunstakademie). בשנת 1903 הכיר את הסופר קארל מאי, והפך למאייר הקבוע של כריכות ספריו.[1] בשנת 1904 מונה שניידר לפרופסור בבית הספר לאמנויות בוויימאר על שם הדוכס הגדול של סקסוניה (Grossherzoglich-Sächsische Kunstschule Weimar; היה קיים עד שנת 1910).

בתקופת שהותו בוויימאר חי שניידר עם הצייר הלמות יאן (Hellmuth Jahn).[2] יאן נהג לסחוט את שניידר באיומים שיחשוף את דבר היותו הומוסקסואל, דבר שהיה מנוגד לחוק בגרמניה באותן שנים על פי סעיף 175. איומיו של יאן הביאו את שניידר לעבור לאיטליה, שם לא הייתה הומוסקסואליות מנוגדת לחוק. באיטליה הכיר שניידר את הצייר רוברט שפיס (Robert Spies) ויצא איתו למסע בהרי הקווקז. לאחר מכן חזר לגרמניה למשך חצי שנה והתגורר בלייפציג, ומשם חזר לאיטליה והתגורר בפירנצה.

בשנת 1912 כתב שניידר אוטוביוגרפיה בשם "Mein Gestalten und Bilden". שניידר נהג לפרסם איורים בעיתון "Der Eigene", אשר היה המגזין ההומוסקסואלי הראשון.

עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה חזר שניידר לגרמניה והתגורר בעיירה הלראו (Hellerau) הסמוכה לדרזדן. בשנת 1918 הוא הקים מכון לעיצוב הגוף בשם "Kraft-Kunst",[2] וכמה מהדוגמנים של יצירותיו נהגו להתאמן במקום.

שניידר, אשר סבל במהלך חייו מסוכרת, נפטר בשנת 1927 בעיר סווינמינדה (כיום Świnoujście שבפולין), לאחר ששתה בטעות חומר ניקוי רעיל.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Hans-Gerd Röder: Sascha Schneider - ein Maler für Karl May. Karl-May-Verlag. Bamberg 1995. 3-7802-0280-8.
  • Rolf Günther / Dr. Klaus Hoffmann: Sascha Schneider & Karl May — Eine Künstlerfreundschaft. Karl-May-Stiftung. Radebeul 1989.
  • Hansotto Hatzig: Karl May und Sascha Schneider. Dokumente einer Freundschaft. "Beiträge zur Karl-May-Forschung". Edition 2. Bamberg 1967.
  • Annelotte Range: Zwischen Max Klinger und Karl May. Karl-May-Verlag. Bamberg 1999. 3-7802-3007-0.
  • Felix Zimmermann: Sascha Schneider. Verlag der Schönheit. Dresden 1924.
  • Sascha Schneider: Titelzeichnungen zu den Werken Karl Mays. Verlag von Friedrich Ernst Fehsenfeld. Freiburg. 1905.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סשה שניידר בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ לדוגמה: הספרים "וינטו", "יד הנפץ", "Am Rio de la Plata".
  2. ^ 1 2 Bernd-Ulrich Hergemöller, Mann für Mann, pages 636, 637