דבר שאינו מתפרש במקומו ומתפרש במקום אחר
(הופנה מהדף סתום מן המפורש)
המידה דבר שאינו מתפרש במקומו ומתפרש במקום אחר (או סתום מן המפורש) היא מידה ה-17 בל"ב המידות של רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי.
לפיה, יש מקומות במקרא שהכתוב אינו מפרש במה מדובר במקום אלא "סותם" את העניין, ואילו במקום אחר במקרא הכתוב מרחיב את הדיבור וכך ייוצר "פירוש" והרחבה לסתימת הכתוב שבמקום אחר.
דוגמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]
”ויטע ה' אלהים גן בעדן..” (בראשית), לא כתוב בספר בראשית שהקדוש ברוך הוא נטע גם "חופות של זהב ואבנים טובות ומרגליות" בתוך הגן עדן. ואילו בספר יחזקאל המקרא מפרש שאמנם כן עשה השם "בעדן גן אלהים היית כל אבן יקרה מסוכתך".
כמו כן לפי מידה זו דורשים כי המצריים לקו עשר מכות על ים סוף, על פי ההרחבה של ביטוי הפלשתים בספר שמואל "אלה הם האלהים המכים את מצרים בכל מכה במדבר (שמואל א, ד ח)" -חז"ל פירשו שמדובר במכות במדבר ים סוף.[1]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ מדרש הגדול שמות ז כה (על סמך כי ראיית המצריים על הים הייתה פעם האחרונה לראייתם בכלל)