עבדאללה חמדוכ
עבדאללה חמדוכ ב-2019 | |||||
לידה |
1 בינואר 1956 (בן 68) Al-Dibaibat, קורדופאן, רפובליקת סודאן | ||||
---|---|---|---|---|---|
מדינה | סודאן | ||||
השכלה |
| ||||
מפלגה | עצמאי | ||||
| |||||
| |||||
עבדאללה חמדוכ (בערבית: عبدالله حمدوك; נולד בשנת 1956) הוא פוליטיקאי סודני, אשר כיהן כראש הממשלה ה-15 של סודאן. לפני מינויו שימש חמדוכ בתפקידים מנהליים ארציים ובינלאומיים רבים. מנובמבר 2011 עד אוקטובר 2018 היה סגן מזכ"ל הנציבות הכלכלית של האומות המאוחדות לאפריקה (UNECA).[1] באוגוסט 2019 הועלה חמדוכ כמועמד אפשרי לראשות ממשלת סודאן לקראת מעברהּ של סודאן לדמוקרטיה בשנת 2019. לאחר העברת השלטון ממועצת המעבר הצבאית למועצת הריבונות של סודאן, מינתה מועצת הריבונות את עבדאללה חמדוכ לראש הממשלה בתקופת המעבר. הוא הושבע ב-21 באוגוסט 2019.[2] ב-25 באוקטובר 2021 הוא עוכב והועבר למקום שלא נחשף בעקבות הפיכה צבאית.[3] ב-21 בנובמבר 2021 הוחזר להיות ראש ממשלה בעקבות הסכם לאחר ההפיכה הצבאית.[4] הוא התפטר ב-2 בינואר 2022 לאחר שלא הצליח להקים ממשלה אזרחית.
חינוך
[עריכת קוד מקור | עריכה]עבדאללה חמדוכ הוא בעל תואר ראשון במדע מאוניברסיטת ח'רטום ודוקטורט בכלכלה מאוניברסיטת מנצ'סטר.[1]
קריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנים 1981–1987 היה חמדוכ בכיר במשרד האוצר והתכנון הכלכלי של סודאן.[1]
בשנות ה-90 מילא חמדוכ תפקידים בכירים בדלויט וטוש, ואחר כך בארגון העבודה הבינלאומי בזימבבואה. לאחר מכן עבד כמה שנים בבנק האפריקאי לפיתוח (אנ') בחוף השנהב. חמדוכ היה המנהל של אזורי אפריקה והמזרח התיכון במכון הבינלאומי לדמוקרטיה ולסיוע אלקטורלי (אנ') משנת 2003 עד 2008.[1]
חמדוכ עבד למשך תקופה קצרה עבור הנציבות הכלכלית של האומות המאוחדות לאפריקה (UNECA): בשנים 2001–2002 כמנהל אינטגרציה וסחר אזורי, ומשנת 2011 עד אוקטובר 2018 היה סגן מזכ"ל UNECA.[5]
בספטמבר 2018 מונה חמדוכ לשר האוצר של סודאן תחת הנשיא עומר אל-בשיר, אך הוא סירב לקבל על עצמו את המינוי.[6]
ראש ממשלת סודאן
[עריכת קוד מקור | עריכה]דובר קואליציית ארגוני המחאה הסודאניים, כוחות החופש והשינוי (אנ'), הציע ביוני 2019 כי כוחות החופש והשינוי ימנו את חמדוכ לראש ממשלת סודאן, שכן הכוחות ניהלו באותו זמן משא ומתן עם מועצת המעבר הצבאית על שינוי שיטת הממשל בסודאן לדמוקרטיה.[7] נוהלי המעבר לדמוקרטיה הוגדרו רשמית בהסכם הפוליטי שנחתם ב-17 ביולי 2019 על ידי כוחות החופש והשינוי ומועצת המעבר הצבאית,[8] ובטיוטת ההצהרה החוקתית שעליה חתמו ב-4 באוגוסט 2019.[9][10]
מועצת הריבונות של סודאן מינתה את חמדוכ לראש הממשלה ב-20 באוגוסט, כנדרש בטיוטת ההצהרה החוקתית. הוא הושבע ב-21 באוגוסט.[2] על פי סעיף 19 לטיוטת ההצהרה החוקתית מאוגוסט 2019, חל על חמדוכ ועל שאר בכירי ממשלת המעבר להתמודד בבחירות הכלליות שמתוכננות להיערך בסודאן ב-2022 ולסיים את תקופת המעבר.[10]
כראש ממשלה בחר חמדוכ בקבינט שרים. ב-4 באוקטובר 2019 טיהר את הנהלת האוניברסיטאות הסודאניות הציבוריות – פיטר 28 נשיאי אוניברסיטאות ו-35 סגנים, ומינה 34 סגנים מחליפים. המטרה הייתה להחליף אנשים בעמדות כוח המייצגים את ממשלת אל-בשיר.[11] לדברי חמדוכ, ממשלתו תשתף פעולה עם מאמצי בית הדין הבינלאומי בהאג להעמיד לדין את המבוקשים על ביצוע פשעי מלחמה ורצח עם בחבל דארפור שמערב סודאן, והוא אישר שבכוונתו להעביר את אל-בשיר ובכירים אחרים לידי בית הדין.[12]
ניסיון התנקשות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-9 במרץ 2020 שרד חמדוכ התנקשות בבירה ח'רטום, שבמסגרתה הונח מטען חבלה על יד רכבו. האשמים טרם זוהו. לפחות 3 כלי רכב נפגעו בהתנקשות, אך בני אדם לא נפגעו,[13][14] למעט קצין ביטחון אחד שנפצע "באורח קל".[15]
הפיכה צבאית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – ההפיכה הצבאית בסודאן (2021)
ב-25 באוקטובר 2021 פתח צבא סודאן בגל מעצרים נגד ההנהגה האזרחית של המדינה. נשיא סודאן עבד אל-פתאח אל-בורהאן הכריז על מצב חירום, פירוק הממשלה ובחירות שיתקיימו ב-2023.[16] ב-21 בנובמבר 2021 הוחזר להיות ראש ממשלה בעקבות הסכם לאחר ההפיכה הצבאית.[4]
הוא התפטר ב-3 בינואר 2022 לאחר שלא הצליח להקים ממשלה אזרחית.[17]
עמדותיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]חקלאות
[עריכת קוד מקור | עריכה]חמדוכ דחף למעבר מחקלאות קיום (אנ'), המיועדת לשימוש עצמי בעיקר, לחקלאות "דינמית יותר, מכוונת מסחרית" באפריקה, וקבע בשנת 2014 כי אפריקה מסוגלת להסתפק במזון שהיא מייצרת, אך 300 מיליון אפריקאים היו רעבים. בהתייחס לדו"ח ההערכה החמישי של הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים, שדן בהשפעות ההתחממות הגלובלית ב-2 מעלות צלזיוס מעל לרמות הטרום-תעשייתיות, ציין חמדוכ כי השפעות כמו כמות מצומצמת של גשמים עשויה למנוע מאפריקה להפחית את העוני הקיצוני (אנ'). כדי להילחם ברעב הציע חמדוכ שיפורים בתשתיות (כמו שיטות להמרת, אחסון והובלת עודפי תוצרת לשווקים); שימוש במידע אקלימי; ניהול מים משופר; ושילוב גדול יותר של החקלאות בתעשייה הלאומית ובמוסדות מחקר למדע ולטכנולוגיה.[18]
זכויות נשים
[עריכת קוד מקור | עריכה]כראש ממשלה בחר חמדוכ בסוף אוגוסט 2019 שרים מרשימת המועמדים שהציעו לו אנשי כוחות החופש והשינוי (FFC), מלבד שרי הפנים והביטחון, שנבחרו על ידי אנשי צבא, החברים במועצת הריבונות. חמדוכ התעכב בהחלטתו באילו מועמדים לבחור, והצהיר כי אחת הסיבות להתנגדות שלו היא שמעט מדי נשים היו ברשימה. הוא הצהיר כי "יביא בחשבון ייצוג הוגן של נשים".[19] ארבע נשים הפכו לשירות בקבינט: אסמא מוחמד עבדאללה נבחרה לשרת החוץ, לינא א-שייח' מחג'וב (אנ') לשרת העבודה והפיתוח החברתי, ולאא עסאם אל-בושי (אנ') לשרת הנוער והספורט ואנתסאר א-זין סרירון (אנ') לשרת ההשכלה הגבוהה.
בנובמבר 2019 ביטלה ממשלת סודאן את כל החוקים המגבילים את חופש הלבוש, התנועה, ההתאגדות, העבודה והלימודים של הנשים. חמדוכ שיבח נשים בהודעה שהתפרסמה ברשתות החברתיות, ואמר כי החוקים היו "מכשיר של ניצול, השפלה, פגיעה, תוקפנות בזכויות האזרחים".[20] ב-2020 העביר חוק שאוסר על השחתת איבר המין הנשי.[21]
חייו האישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]חמדוכ נישא לכלכלנית מונא עבדאללה בשנת 1993 בדרום מנצ'סטר. יש להם 2 בנים בוגרים; אחד הלומד באוניברסיטת אקסטר, והשני סיים את לימודיו באוניברסיטה בארצות הברית בסוף 2010.[22]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- עבדאללה חמדוכ, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 4 Abdalla Hamdok: Deputy Executive Secretary, United Nations Economic Commission for Africa באתר הנציבות הכלכלית של האומות המאוחדות לאפריקה
- ^ 1 2 Abdalla Hamdok: Who is Sudan's new prime minister?, באתר אל-ג'זירה, 21 באוגוסט 2019
- ^ דין שמואל אלמס, הפיכה צבאית בסודאן: רה"מ נעצר, ירי על אזרחים ברחובות, באתר ישראל היום, 25 באוקטובר 2021
- ^ 1 2 https://www.yahoo.com/now/sudans-military-reinstate-ousted-pm-074500330.html
- ^ ECA staff bid adieu to Abdalla Hamdok - “a brilliant, true Pan-Africanist”, באתר הנציבות הכלכלית של האומות המאוחדות לאפריקה
- ^ Sudan economic crisis: New central bank chief appointed as inflation soars, באתר Middle East Eye, 15 בספטמבר 2018
- ^ Sudan opposition says to nominate members for transitional council, באתר רויטרס, 10 ביוני 2019
- ^ Political Agreement on establishing the structures and institutions of the transitional period between the Transitional Military Council and the Declaration of Freedom and Change Forces
- ^ ההצהרה (בערבית)
- ^ 1 2 Sudan: Draft Constitutional Charter for the 2019 Transitional Period, באתר SUDAN: Research, Analysis, and Advocacy by Eric Reeves
- ^ Hamdok sacks Sudan’s university chancellors and vice-chancellors, באתר Sudan Tribune, 3 באוקטובר 2019
- ^ דניאל סלאמה, ראש ממשלת סודאן ניצל מניסיון התנקשות, באתר ynet, 9 במרץ 2020
- ^ "Sudanese Prime Minister Abdullah Hamdouk survives an assassination attempt". Gulf News. 9 במרץ 2020.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ "Sudan PM Abdalla Hamdok survives assassination attempt". BBC.com. 9 במרץ 2020.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ Chakraborty, Barnini (9 במרץ 2020). "Sudan Prime Minister Abdalla Hamdok survives harrowing assassination attempt". FoxNews.com.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ דמיאן פצ'טר, ההפיכה בסודאן: מנהיג החונטה הצבאית הכריז על מצב חירום ופירוק הממשלה, באתר ישראל היום, 25 באוקטובר 2021
- ^ אחרי ההפגנות נגד ההסכם עם הצבא: ר"מ סודאן התפטר מתפקידו, באתר וואלה, 2 בינואר 2022
- ^ Abdalla Hamdok: How Africa can feed its people, create wealth, באתר EnviroNews Nigeria, 8 באוקטובר 2014
- ^ Hamdok delays formation of Sudan’s transitional government, באתר Sudan Tribune, 29 באוגוסט 2019
- ^ Burke, Jason; Zeinab Mohammad Salih (29 בנובמבר 2019). "Sudan dissolves ex-ruling party and repeals law targeting women". The Guardian. נבדק ב-12 במרץ 2020.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ Walsh, Declan (2020-04-30). "In a Victory for Women in Sudan, Female Genital Mutilation Is Outlawed". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331.
- ^ Halle-Richards, Sophie (1 בספטמבר 2019). "The new prime minister of Sudan lived, studied and married in Manchester". men. נבדק ב-12 במרץ 2020.
{{cite web}}
: (עזרה)