עבדולראזק גורנה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עבדולראזק גורנה
Abdulrazak Gurnah
גורנה באוניברסיטת חברון, 2009
גורנה באוניברסיטת חברון, 2009
לידה 20 בדצמבר 1948 (בן 73)
זנזיבר, טנזניה עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Abdulrazak Gurnah עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת  הממלכה המאוחדת
לאום תימן עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת קנט עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה אנגלית, סווהילי עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה פרוזה עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות Desertion, Pilgrims Way, Admiring Silence, Dottie, The Last Gift, Gravel Heart, By the Sea, Paradise, Memory of Departure עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1987 – אין ערך עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

עבדולראזק גורנהאנגלית ובסווהילי: Abdulrazak Gurnah;‏ נולד ב-20 בדצמבר 1948) הוא סופר טנזני המתגורר בבריטניה. חתן פרס נובל לספרות לשנת 2021.[1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גורנה נולד באי זנזיבר (כיום חלק מטנזניה) שבאפריקה, וב-1968 עבר כסטודנט לבריטניה, כשהוא נמלט מפני רדיפות האזרחים הערבים בזנזיבר שהחלו בעקבות מהפכת זנזיבר. בתחילת שנות ה-80 החל ללמד באוניברסיטת קנו שבניגריה, ולאחר מכן קיבל את תואר דוקטור מאוניברסיטת קנט. כיהן כפרופסור וניהל את לימודי התואר השני במחלקה לאנגלית של אוניברסיטת קנט עד פרישתו. עניינו האקדמי העיקרי הוא בכתיבה פוסט-קולוניאלית ובשיחות הקשורות לקולוניאליזם, בדגש על אפריקה, הקריביים והודו.

במקביל לעבודתו באקדמיה, החל בכתיבת ספרות יפה ועריכת אנתולוגיות של ספרות אפריקאית. לאורך השנים כתב עשרה רומנים וקובץ אחד של סיפורים קצרים, העוסקים בעיקר במזרח אפריקה. בין ספריו המוכרים נמנים "גן עדן", שיצא לאור ב-1994 והיה אחד מהמועמדים הסופיים לפרס בוקר, ו"עריקה" שיצא לאור ב-2005.

ב-7 באוקטובר 2021 הוכרז גורנה כזוכה בפרס נובל לספרות, כשנימוקי השופטים ציינו כי הפרס ניתן לו בשל "עיסוקו הבלתי מתפשר והרחום בהשפעות הקולוניאליזם על גורלם של הפליטים במפגש שבין תרבויות ויבשות".[1]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא עבדולראזק גורנה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]