עבדי האוצר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Gnome-edit-clear.svg
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: כתוב בצורה לא ברורה.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.

עבדי האוצרלטינית: Servi camerae regis; בגרמנית: Kammerknechtschaft) היה מונח משפטי שתיאר את מצב היהודים בתקופות מסוימות במהלך ימי הביניים המאוחרים באירופה.

בפריבילגיה שניתנה ליהודי וורמס במאה ה-11, הייתה משמעותו של מונח זה חיובית, וכוונתה הייתה שיהיה קשר ישיר בין המלך ובין היהודים ללא מתווכים, וכך היהודים זכו להגנה מהמלך.

המונח קיבל מעמד משפטי קבוע כאשר פרסם הקיסר פרידריך השני בשנת 1236 פריבילגיה שבה הוגדרו היהודים כ"עבדי האוצר" (servi camerae). כל היהודים, ללא הבדל, הועמדו מחוץ לחוק הכללי. כאשר פרידריך השני כתב בפריבילגיה שלו שהיהודים הם עבדי האוצר, הוא התכוון להגן עליהם מהעלילות שהעלילו עליהם ולהראות שהם קשורים אליו באופן ישיר. בפועל, תוצאת המעשה הייתה הפוכה.

לאחר מכן, התהפכה משמעותו של מונח זה, והיהודים כונו בתארים אחרים שמשמעותם היה רעה. דוגמה לכך ניתנה בצרפת במאה ה-13, אז השוו את היהודים לצמיתים (servi), וכמו שבמקרה שצמית בורח אדוניו יכול להחזירו ולהענישו - כך גם נגזר על היהודים. למונח היה מניע חוקתי: השלטון רצה לחזק את תביעתו למונופול על היהודים, בעיקר לנוכח מאבקו בברונים ובכנסייה, שגם רצו לעצמם זכות זו. היה גם מניע דתי - על פי התאולוגיה הנוצרית היהודים נידונו לשעבוד נצח, ולכן רצו ליישם זאת בפועל על כלל היהודים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]