עבד אל-פתאח א-סיסי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
עבד אל-פתאח א-סיסי
عبد الفتاح السيسي
Abdel Fattah el-Sisi.jpg
נשיא מצרים, עבד אל-פתאח א-סיסי
לידה 19 בנובמבר 1954 (בן 63)
קהיר, מצרים עריכת הנתון בוויקינתונים
שם מלא עבד אל-פתאח סעיד חוסיין ח'ליל א-סיסי
מדינה מצריםמצרים מצרים
השכלה האקדמיה הצבאית המצרית עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק פוליטיקאי, איש צבא, שר עריכת הנתון בוויקינתונים
דת אסלאם סוני עריכת הנתון בוויקינתונים
נשיא מצרים ה-6
תקופת כהונה 8 ביוני 2014 – מכהן (3 שנים ו-46 שבועות)
הקודם עדלי מנסור (בפועל)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
עבד אל-פתאח א-סיסי
عبد الفتاح السيسى
Abdel Fattah el-Sisi September 2017.jpg
הנשיא ה-6 של מצרים
תאריך לידה 19 בנובמבר 1954 (בן 63)
מקום לידה מצריםמצרים מצרים
השתייכות צבא מצרים
דרגה מֻשִיר[1]
EgyptianArmyInsignia-FieldMarshal.svg
תפקידים צבאיים
  • מפקד הפיקוד הצפוני
  • מפקד מודיעין השדה
מלחמות וקרבות
מלחמת המפרץ
המלחמה בטרור בסיני
תפקידים אזרחיים
נשיא מצרים

עַבְּד אֶל-פַתָּאח סַעִיד חוסיין חַ'לִיל אֶ-סִּיסִיערבית: عبد الفتاح سعيد حسين خليل السيسى; נולד ב-19 בנובמבר 1954) הוא נשיא מצרים. בעבר היה שר ההגנה בממשלת מצרים ומפקד בכיר בצבא מצרים.

תחילת דרכו[עריכת קוד מקור | עריכה]

א-סיסי נולד ב-19 בנובמבר 1954 בקהיר[2], לסעיד חוסיין ח'ליל א-סיסי ומליקה תיתאני[3]. הוא גדל בשכונת אל-גמאליה, ליד מסגד אל-אזהר, ברובע בו התגוררו יחדיו מוסלמים, יהודים ונוצרים, ושבו נזכר מאוחר יותר כיצד שמע בילדותו את פעמוני הכנסיות ואת מראה היהודים הנוהרים לבית הכנסת באין מפריע. משפחתו, שמקורה ממחוז אל-מִנופיה[4], הייתה ידועה בשל היותה ממושמעת, אדוקה ועשירה. הוא השני מבין שמונה אחים ואחיות (מאוחר יותר, אביו הביא שישה ילדים נוספים עם אישה שנייה). אביו, שהיה נחשב למוסלמי אדוק אך לא קיצוני[5], היה בעל חנות עתיקות מעץ לתיירים בבזאר ההיסטורי של חאן אל-חלילי[6].

א-סיסי, שתואר לעיתים קרובות כממושמע, שקט ואדוק, העדיף להתרכז בלימודים או לסייע לאביו בחנות, מאשר להשתתף בכדורגל עם ילדי השכונה. הוא ואחיו נהגו ללמוד בספרייה הסמוכה הממוקמת באוניברסיטת אל-אזהר. שלא כמו אחיו - אחד מהם הוא שופט בכיר, אחר עובד מדינה - א-סיסי הלך לבית ספר תיכון מקומי המנוהל על ידי הצבא, היכן שהחל במקביל את מערכת היחסים שלו עם בת דודתו מצד אמו, אינתיסאר עאמר. הם נישאו עם סיום לימודיו באקדמיה הצבאית המצרית ב-1977[7]

א-סיסי הוא אב לשלושה בנים, מוסטפא, מחמוד וחסן, ולבת אחת - איה. סיסי נוהג לשמור על עמימות בחייו הפרטיים[8]. כמי שבא ממשפחה דתית, א-סיסי נודע כמי שאוהב לתבל את דבריו לעיתים קרובות בפסוקים מהקוראן בשיחות לא-רשמיות[9]. רעייתו של א-סיסי נוהגת לעטות על עצמה את הכיסוי המסורתי, החיג'אב. הוא ידוע כאיש שקט ולעיתים קרובות מכונה "הגנרל השקט". כבר בצעירותו דבק בו הכינוי "הגנרל סיסי" וזאת בשל מה שנתפס כמראה מדוגם[8]. תחומי העניין שלו כוללים קריאה בתחומי היסטוריה ומשפטים.

קריירה צבאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפקידים בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

א-סיסי הוסמך לקצונה בשנת 1977, כאשר שירת בחיל רגלים ממוכן עם התמחות בנושאים של נשק נגד טנקים ומרגמות. לימים התקדם בסולם הדרגות, ובשנים 20062005 השתלם במכללת זרוע היבשה של צבא ארצות הברית בקרלייל, פנסילווניה[10]. בשנת 2008 מונה למפקד הפיקוד הצפוני באלכסנדריה, ולאחר מכן למפקד מודיעין שדה.

הוא גם היה לצעיר הקצינים במועצה העליונה של הכוחות המזוינים.

במהלך ההפיכה במצרים בשנים 20112012 הביע ביקורת על הדרך הכוחנית בה נהג השלטון נגד המפגינים.

שר ההגנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מימין לשמאל: נשיא מצרים מוחמד מורסי, מזכיר ההגנה האמריקני צ'אק הייגל ושר ההגנה המצרי עבד אל-פתאח א-סיסי. 24 באפריל 2013

ב-12 באוגוסט 2012 הדיח נשיא מצרים מוחמד מורסי את מוחמד חוסיין טנטאווי מתפקיד ראש המועצה ושר ההגנה, ומינה את א-סיסי במקומו. במקביל החליף מורסי את הרמטכ"ל וקצינים בכירים נוספים. באתר הרשמי של "מפלגת החירות והצדק" המצרית תואר כ"שר ביטחון בעל טעם מהפכני". א-סיסי נשאר בתפקידו גם לאחר הדחתו של מורסי והקמת ממשלה חדשה ביולי 2013.

הדחת הנשיא מורסי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-3 ביולי 2013 הדיח א-סיסי את הנשיא מורסי בהפיכה. ההדחה באה בעקבות הפגנות אזרחיות המוניות שקראו לצבא להדיח את מורסי. הוא נקט צעד זה לאחר שלטענתו, מורסי לא שעה להפצרותיהם של ראשי הצבא להימנע מפגיעה במוסדות המדינה[11]. בעקבות הדחת מורסי היו התנגשויות בין הצבא והמשטרה לבין תומכי מורסי, שגבו מאות הרוגים, ואלה הגיעו לשיא בטבח 14 באוגוסט 2013, שבו נמנו 638 הרוגים וכ-4,000 פצועים.

נשיא מצרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בינואר 2014 הועלה א-סיסי לדרגת פילדמרשל (מֻשִיר). ב-26 במרץ 2014 התפטר מתפקידו כשר ההגנה כדי להתמודד בבחירות לנשיאות מצרים בשנת 2014. בבחירות אלה זכה ב-96.91% מקולות המצביעים.

בינואר 2018, א-סיסי הכריז על התמודדותו בבחירות לנשיאות מצרים 2018.[12]. המאפיין הבולט של הבחירות הללו הוא מספר המועמדים הרב שהכריזו על מועמדות נגדו, וכולם לא הגיעו בשלום לבחירות, למעט אחד בלבד. חלקם נפסל בהאשמות משונות, חלקם פרשו תוך אמירות על חוסר אמון מוחלט בטוהר הבחירות, וחלקם נאסרו על לא עוול בכפם. רק אחד נשאר, וכמובן שהוא הואשם בהיותו מתחרה למראית עין. בבחירות זכה א-סיסי לכ-97.11% מהקולות ונבחר לכהונה שנייה כנשיא מצרים.

מדיניות פנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם כניסתו לתפקיד, עודד א-סיסי צריכת דלק נמוכה אשר עלותה היא מיליארדי דולרים בשנה. א-סיסי עודד גם את האזרחים להשתתף מחדש בבניית הכלכלה המצרית ואמר כי הוא ייתן דוגמה בכך שהוא ייתן חצי ממשכורתו וחצי מנכסיו האישיים, כולל ירושתו, לתמיכה בכלכלה המצרית. מהלך זה, נועד גם לעודד בכירים ואנשי עסקים מצרים לעשות כמוהו. א-סיסי קרא גם למודרניזציה של האסלאם.[13] לשם כך, הוא נקט בהסדרת דרשות המסגד והסרת חומרים מסיתים של סלאח א-דין ועוקבה בן נאפע מספרי הלימוד.[14][15]

א-סיסי גם היה נשיא מצרים הראשון אשר השתתף במיסה של חג המולד.[16]

הוא הקים מועצה מייעצת, המורכבת ממדענים ומומחים מצרים, שתפקידם לייעץ לנשיא בפרויקטים לאומיים.

זכויות אדם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי ארגון Human Rights Watch, משטר א-סיסי משתמש בעינויים, והעלמת מתנגדיו הפוליטיים וחשודים בפלילים. כמו כן, לפי הארגון א-סיסי מבצע חיסולים מיותרים על ידי הצבא המצרי במלחמתו נגד מחוז סיני של המדינה האסלאמית. בנוסף לכך, הוא אוסר על נסיעות ומקפיא נכסים של פעילי זכויות אדם.[17]

רפורמות כלכליות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מצרים שעמדה בתחילת כהונתו בפני משבר כלכלי קשה, החליטה להעלות את מחירי הדלק בכ-78% כמבוא לקיצוץ בסבסודיות של מזון ואנרגיה אשר "אוכלות" כרבע מהתקציב השנתי של מצרים. מצרים הוציאה כ-96 מיליארד דולר על סבסוד אנרגיה בעשור שהפך את הדלק במצרים לאחד הזולים בעולם. הקיצוץ בסבסוד האנרגיה, נועד להוסיף מימון לשירותים כגון חינוך ובריאות. הנשיא א-סיסי הגן על העלאת מחירי הדלק באומרו כי מדובר ב"רפואה מרירה" שהייתה אמורה להתרחש לפני 50 שנה, אך לא התרחשה עקב חשש הממשלות מפני תגובה חריפה של העם כמו "מהומות הלחם" של 1977.[18] א-סיסי גם העלה את המס על סיגריות ואלכוהול. מחירי האוטובוסים והמוניות עלו בכ-13%.[19] א-סיסי שמקבל רק כמחצית משכרו, קרא למצרים "להקריב קורבנות", ונשבע לתקן את הכלכלה המצרית אשר צמחה בקצב איטי ביותר במשך שני עשורים. א-סיסי אזהיר את המצרים מפני כאב נוסף שעלול להתרחש תוך שנתיים, כתוצאה של בעיות כלכליות ב-4 העשורים האחרונים שהצטברו וצריך לתקן.[20] בנוסף, מצרים שילמה חוב של יותר מחצי מיליארד דולר תוך חודשיים לחברת נפט זרה.[21] לאחר 8 חודשים א-סיסי, במרץ 2015, ירד החוב הלאומי של מצרים לכ-39.9 מיליארד דולר, ירידה של 13.5%.

אנרגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

משבר האנרגיה של מצרים, שסייע להפחית את המחאה נגד הנשיא לשעבר מוחמד מורסי, המשיך לגדול במהלך חודשיה הראשונים של ממשלת א-סיסי, תוך קריאת תיגר על הממשלה החדשה. בשל המחסור בייצור אנרגיה, בצריכה הגוברת, חובות לחברות נפט זרות ובהיעדר התחזוקה התקופתית הנדרשת של תחנות הכוח, שיעורי הפסקות החשמל עלו לרמות חסרות תקדים. באוגוסט 2014, צריכת האנרגיה של המצרים הגיעה לכ-27.7 ג'יגה-וואט, כ-20% מאשר תחנות הכוח יכולות לספק. בחודש שלאחר מכן סבלה מצרים מהפסקת חשמל מסיבית, שהשביתה את המטרו של קהיר, הוציאה תחנות טלוויזיה משידור ועצרה את מרבית המדינה לכמה שעות, בגלל אובדן פתאומי של 50% מכוח החשמל במדינה.[22] א-סיסי מצדו, הבטיח לפתור את בעיית האנרגיה של מצרים עד אוגוסט 2015. בנוסף, התקבלו החלטות לטווח הקצר ולטווח הארוך. לטווח הקצר, מצרים חתמה על הסכם עם חברת ג'נרל אלקטריק, כדי לספק את המדינה ב-2.6 ג'יגה וואט נוספים עד קיץ 2015. ביוני 2015, הצהיר ממשל א-סיסי כי לראשונה מזה שנים השיגה מצרים עודף כושר ייצוא של 2.9 ג'יגה וואט. בטווח הארוך שילמה מצרים כ-6 מיליארד דולר בין ינואר למרץ 2015 לחברת נפט זרה, שהובילה להסכם בין מצרים לחברת סימונס בהיקף של 9 מיליארד דולר, על מנת לספק תחנות כוח לגז וכדי להגביר את ייצור החשמל במדינה בכ-50%.[23] סיסי הצהיר גם כי מצרים לא רק פותרת את משבר האנרגיה שלה, אלא גם מבקשת להפוך למרכז עולמי לסחר באנרגיה.[24] ב-21 בנובמבר 2017, א-סיסי נפגש עם נשיא קפריסין ניקוס אנסטסיאדיס וראש ממשלת יוון אלכסיס ציפראס בניקוסיה.[25][26][27] בפגישתם, הם עודדו יוזמות במגזר הפרטי של אנרגיה ותשתיות, החשובים לביטחון האנרגיה של שלוש המדינות, ויזמו הקמת חיבור חשמל בין אירופה לאפריקה, באמצעות כבל חשמל ימי באורך 1619 ק"מ המחבר בין שתי היבשות.[26][27]

פרויקטים לאומיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחודש אוגוסט 2014, יזם הנשיא א-סיסי תעלת סואץ חדשה אשר תכפיל את הקיבולת של תעלת סואץ מ-49 ספינות ליום לעד 97 ספינות ביום והגדלה של כ-259% מההכנסות השנתיות של מצרים. ובהתאם ללוח הזמנים, התעלה נחנכה באוגוסט 2015 ועלותה כשישים מיליארד לירות מצריות השוות לכ-8.4 מיליארד דולר. א-סיסי עמד על כך שמימון התוכנית יגיע מקורות מצריים בלבד.[28] התעלה עמדה בלוח הזמנים ונחנכה ב-6 באוגוסט 2015.[29]

א-סיסי גם הציג פרויקט פיתוח אזורי לתעלת סואץ,[30] אשר יכלול כחמישה נמלי ים בשלושת המחוזות המקיפים את התעלה, אזור תעשייה חדש ממערב למפרץ סואץ, אזורים כלכליים סביב נתיב המים, בניית עיר אסמאעיליה חדשה, חוות דגים ענקיות ועמק טכנולוגי בתוך אסמאעיליה.[31]

א-סיסי גם יזם את פרויקט הדרכים הלאומי הכולל בניית רשת כבישים של מעל 4,400 ק"מ והיא משתמשת בכ-104 דונמים של קרקעות.[32]

בנוסף, א-סיסי יזם תוכנית שאפתנית לבניית עיר בירה חדשה מזרחית לקהיר. המיקום המדויק של העיר לא נקבע והתוכנית נועדה להקל על לחצי התנועה של אוכלוסיית קהיר רבתי.[33]

הנשיא א-סיסי קבע יעד לאומי לחיסול כל שכונות העוני הלא-בטוחות בתוך חודשיים.[34] השלב הראשון של הפרויקט נחנך ב-30 במאי 2016, המכיל 11,000 יחידות דיור חדשות שנבנו בעלות של 1.56 מיליארד לירות מצריות (סכום השווה לכ-177.8 מיליון דולר). המטרה הסופית היא בניית 850,000 יחידות דיור חדשות.[35]

מדיניות חוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

אפריקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביקור החוץ הראשון של א-סיסי בתפקידו היה באפריקה. א-סיסי ביקר באלג'יריה וביקש תמיכה נגד ארגוני הטרור המוסלמים בצפון אפריקה.[36] זמן קצר לפני כן, ביקר א-סיסי במלאבו שבגינאה המשוונית כדי להשתתף בפסגה ה-23 של האיחוד האפריקאי. בנאומו בפסגה זו, הוא האשים את האיחוד האירופי בהקפאת החברות המצריות כשנה קודם לכן. א-סיסי גם הכריז על הקמת סוכנות שותפות מצרית לפיתוח אפריקה.[37] הוא גם ביקר כמה שעות בסודאן.[38]

ישראל והפלסטינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחרי הדחתו של הנשיא מוחמד מורסי,[39][40] היחסים בין ישראל למצרים השתפרו מאוד וא-סיסי טוען כי הוא מדבר עם ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו "הרבה".[41] א-סיסי תומך בפתרון שתי המדינות עם גבולות 1967,[42] כאשר ירושלים המזרחית היא הבירה הפלסטינית וירושלים המערבית היא בירת ישראל. בנוסף, א-סיסי הצהיר כי צריך להיות הסדר מדיני בין ישראל לפלסטינים אשר יענה לצרכיהם של הפלסטינים ויבטיח לישראל ביטחון.[43]

במהלך מבצע צוק איתן, מצרים השתתפה במאמצי התיווך להפסקת אש בין ישראל לחמאס. מצרים גם ביקרה את צה"ל בכך שהוא פועל בכוח רב מדי ברצועת עזה לטענתה.[44] עם זאת, א-סיסי גם ביקר את החמאס. בעת הלחימה ברצועת עזה הורה א-סיסי להעביר כ-500 טון של מזון לפלסטינים ברצועת עזה.

כמו כן, אירחה מצרים בקהיר ועידת תורמים במטרה לגייס 4 מיליון דולר לשיקום רצועת עזה.

ממשל א-סיסי רואה בחמאס כאויב, ומאשים אותו בהרג של 16 חיילים מצרים ב-2012.

במרץ 2017, א-סיסי נפגש בקהיר עם נשיא הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס. פגישתם התמקדה במגעים הבינלאומיים אשר נערכו אז בנוגע לסכסוך הישראלי-פלסטיני.[45] בספטמבר 2017, א-סיסי נפגש עם ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, בשולי עצרת האו"ם בניו יורק. בפגישתם, א-סיסי הביע את רצונו לסייע במאמצים להשגת שלום בין ישראל לפלסטינים.[46]

טורקיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היחסים בין מצרים לטורקיה התדרדרו באופן משמעותי לאחר הדחתו של מוחמד מורסי. רג'פ טאיפ ארדואן, שהיה אז ראש ממשלת טורקיה, היה המנהיג היחידי אשר קרא להדוף את ניסיון ההפיכה במצרים והצהיר כי מורסי הוא הנשיא הלגיטימי של מצרים. שר החוץ של טורקיה קרא גם למועצת הביטחון של האו"ם לנקוט בפעולה במצרים.[47] ארדואן אמר כי לא יכיר בא-סיסי כנשיא מצרים וכינה אותו "עריץ בלתי לגיטימי".[48] ממשל א-סיסי האשים את טורקיה בפרובוקציה ובהתערבות פנימית במצרים. בנובמבר 2013, מצרים גירשה את השגריר הטורקי בקהיר, יום אחרי שארדואן קרא לשחרורו של מורסי מהכלא. מצרים גם ביטלה תרגיל משותף של הצבא המצרי עם חיל הים הטורקי מאותן הטענות.[49] בספטמבר 2014, שר החוץ המצרי ביטל פגישה עם ארדואן, בעקבות נאום ביקורתי נגד מצרים שנשא ארדואן בעצרת הכללית של האו"ם.[50] יועצו של ארדואן הכחיש כי ארדואן ושר החוץ המצרי תכננו להיפגש, ובעקבות זה חילק משרד החוץ המצרי לתקשורת, מסמך סרוק שבו ההזמנה הטורקית לפגישה.[51] ממשלת א-סיסי החליטה לבטל את הסכם "רון-און-רול" המאפשר להעביר למפרץ מכולות טורקיות דרך נמלים מצריים.[52] קמפין אינטנסיבי של מצרים וערב הסעודית, גרם לטורקיה להפסיד את חברותה במועצת הביטחון של האו"ם.

רוסיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ונשיא מצרים א-סיסי. אוגוסט 2014

היחסים הצבאיים והפוליטיים בין מצרים לרוסיה עדים לשיפור משמעותי מאז עלייתו של א-סיסי לשלטון במצרים. זאת, במקביל להתמוטטות היחסים בין מצרים לארצות הברית, שמצרים נחשבה בעבר כבעלת ברית חשובה מאוד שלה במזרח התיכון. רוסיה תמכה במעשיו של א-סיסי מלכתחילה, כולל במועמדותו לנשיאות. ע"פ דיווחים, רוסיה הציעה למצרים לעשות עסקת נשק ענקית, לאחר שארצות הברית השעתה חלק מהסיוע הצבאי שלה למצרים, ודחתה את האספקה של הסיוע הנותר. נשיא רוסיה ולדימיר פוטין היה המנהיג הראשון לברך את א-סיסי לאחר השבעתו.

בביקורו של א-סיסי ברוסיה כנשיא, התקבל א-סיסי בברכה על ידי הגנרל סרגיי שויגו שהראה לו כלי רכב צבאיים שונים וכלי נשק בשדה התעופה. עיתון העסקים וודמוסטי מוסקבה דיווח כי רוסיה ומצרים מתקרבות לחתימה על הסכם נשק בהיקף של 3 מיליארד דולר.[53] בהצהרות המשותפות של שני הנשיאים, הודיע פוטין כי הושג הסכם בין שתי המדינות להגדלת היצע הסחורות החקלאיות של מצרים לרוסיה ב-30%, בעוד שארצו תספק למצרים 5.5 מיליון טון חיטה. בנוסף, נידון גם אזור סחר חופשי.[53]

ב-11 בדצמבר 2017, במהלך ביקורו של הנשיא פוטין בקהיר, חתמו שתי המדינות על הסכמים שבהם תבנה רוסיה את הכור הגרעיני הראשון של מצרים ותספק דלק גרעיני. כמו כן, הוסכם כי אזור תעשייה רוסי ייבנה לאורך תעלת סואץ.[54]

מדינות ערב[עריכת קוד מקור | עריכה]

מימין: נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, הגברת הראשונה של ארצות הברית מלאניה טראמפ, מלך ערב הסעודית סלמאן ונשיא מצרים א-סיסי בריאד, מאי 2017

אל-ג'זירה דיווח ביוני 2014, כי ערב הסעודית, כווית ואיחוד האמירויות הערביות סיפקו למצרים יותר מ-20 מיליארד דולר סיוע מאז הדחת מורסי.[55] בשנת 2015, מצרים הייתה שותפה להתערבות הסעודית במלחמת האזרחים בתימן.[56]

באפריל 2016, ערך סלמאן, מלך ערב הסעודית ביקור בן חמישה ימים במצרים. במהלך הביקור, שתי המדינות חתמו על הסכמים כלליים בהיקף של 25 מיליארד דולר, וכן חתמו על הסכם לפיו מצרים תחזיר את האיים טיראן וסנפיר לשליטה סעודית. ההודעה על העברת האיים לשליטה הסעודית עוררה מחאה חריפה מצד הציבור המצרי ברשתות החברתיות.[57]

בנובמבר 2016, הודה א-סיסי כי הוא תומך בנשיאותו של בשאר אל-אסד בסוריה "למען היציבות".[58]

ביוני 2017, הודיעה מצרים על הצטרפות לערב הסעודית בחרם על קטר.[59]

ארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

א-סיסי ונשיא ארצות הברית דונלד טראמפ בריאד, 21 במאי 2017

היחסים בין מצרים לארצות הברית היו עדים למתיחות לאחר הפלת שלטונו של מורסי.[60] מצרים גונתה כמה פעמים על ידי ארצות הברית, זאת לפני שארצות הברית החליטה לעכב את מכירת ארבעת מטוסי קרב מסוג f-16, מסוקי אפאצ'י ואברמס. ארצות הברית גם ביטלה תרגיל צבאי עם הצבא המצרי.[61]

לאחר מינויו של דונלד טראמפ שתי המדינות חיפשו דרך לשפר את יחסיהן, ואף א-סיסי נפגש עם טראמפ שלוש פעמים מאז הושבע לנשיא.

השכלה צבאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

השכלה צבאית גבוהה שרכש:

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא עבד אל-פתאח א-סיסי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בדרך לנשיאות: א-סיסי התפטר מתפקידו כשר ההגנה, באתר מאקו, שם מופיע: "בישיבה דרמטית במועצה הצבאית העליונה במצרים, הועלה שר ההגנה עבדל-פתח א-סיסי לדרגת פילד-מרשל, התפטר מתפקידו והוצג כנציג הצבא המצרי לנשיאות המדינה."
  2. ^ [1]
  3. ^ http://edition.cnn.com/2014/07/01/world/africa/abdel-fattah-el-sisi-fast-facts/
  4. ^ [2]
  5. ^ [www.newsweek.com/2013/08/16/general-al-sisi-man-who-now-runs-egypt-237852.html]
  6. ^ [3]
  7. ^ [4]
  8. ^ 8.0 8.1 [5]
  9. ^ [6]
  10. ^ אמיר אורןכך מתכונן צה"ל נגד האיום הסורי, באתר הארץ, 7 ביולי 2013‬.
  11. ^ כך מודיעים על הפיכה: "הצבא בא לעזרת העם", באתר ynet, 3 ביולי 2013
  12. ^ רויטרס‏, לקראת הבחירות במרץ: א-סיסי יתמודד על כהונה נוספת כנשיא מצרים, באתר וואלה! NEWS‏, 20 בינואר 2018
  13. ^ "From Egypt's leader, an ambitious call for reform in Islam". Associated Press. בדיקה אחרונה ב-30 באוגוסט 2015. 
  14. ^ Ayah Aman (16 באפריל 2015). "Egypt strikes Islamic texts from schools, angering Salafists". Al-Monitor. בדיקה אחרונה ב-30 באוגוסט 2015. 
  15. ^ "Muslim dress in Egypt: Haughty about the hijab". The Economist. 29 באוגוסט 2015. בדיקה אחרונה ב-30 באוגוסט 2015. 
  16. ^ "Egyptian president attends Coptic Christmas Eve mass in Cairo". 
  17. ^ "Egypt". Human Rights Watch. 
  18. ^ "Egypt subsidies cut much-needed 'bitter medicine': Sisi". 
  19. ^ "Egypt president raises cigarette, alcohol prices". 
  20. ^ "Sisi Expresses Regret Over Conviction of Journalists". 
  21. ^ "Egypt to start paying foreign oil firms by year end – EGPC – News – Aswat Masriya". en.aswatmasriya.com. בדיקה אחרונה ב-2 ביוני 2015. 
  22. ^ "Power outage hits Egypt subway, TV stations". Associated Press. 
  23. ^ "UPDATE 2-Siemens signs 8 billion euro power deal with Egypt". Reuters. 
  24. ^ "Egypt seeks becoming 'global hub for energy trading' – Sisi". Aswat Masrya. 
  25. ^ Energy, peace focus of Tripartite Summit, Cyprus Mail, November 21, 2017
  26. ^ 26.0 26.1 Joint Declaration following the 5th Cyprus – Egypt – Greece Trilateral Summit, PIO Cyprus,Nicosia, 21 November 2017
  27. ^ 27.0 27.1 l Fattah el-Sisi, Anastasiades, Tsipras Trilateral Summit 21 November 2017
  28. ^ "Al-Sisi kicks off new Suez Canal project, lays down tightened completion deadline". 
  29. ^ Najarian, Mesrop (7 באוגוסט 2015). "Egypt Inaugurates Suez Canal Expansion". CNN. 
  30. ^ "Sisi launches Suez Canal Development Project". 
  31. ^ Fahimaug, Kareem (6 באוגוסט 2014). "Egypt Has Ambitious Plan for Suez Canal Expansion". The New York Times. בדיקה אחרונה ב-26 באפריל 2016. 
  32. ^ "Sisi says austerity measures 'a must'". Cairo Post. 7 ביולי 2014. בדיקה אחרונה ב-26 באפריל 2016. 
  33. ^ "The Capital Cairo". בדיקה אחרונה ב-29 בנובמבר 2016. 
  34. ^ "Sisi calls on minister to conclude slum development projects in two years - Egypt Independent". בדיקה אחרונה ב-29 בנובמבר 2016. 
  35. ^ "السيسي: الانتهاء من تطوير العشوائيات خلال عامين". בדיקה אחרונה ב-29 בנובמבר 2016. 
  36. ^ "Egypt's Sisi make Algeria his first foreign trip, security tops agenda". Reuters. 25 ביוני 2014. 
  37. ^ "Africa: Sisi Announces New Agency for Africa's Development". 
  38. ^ "Egypt: Sisi Returns to Cairo From Khartoum After African Tour". 
  39. ^ Egypt’s decision to side with Israel has cost Gaza dear. The Guardian. 30 July 2014
  40. ^ Diab, Khaled. "An insane alliance: Israel and Egypt against Gaza." Haaretz. 8 August 2014.
  41. ^ "Israel and Saudi Arabia: The new frenemies". The Economist (CAIRO). 13 ביוני 2015. בדיקה אחרונה ב-14 ביוני 2015. 
  42. ^ "السيسي: مصر لن تتأخر في الدفاع عن الدول العربية - العربية.نت الصفحة الرئيسية" [Sisi: Egypt will not be delayed in the defense of Arab states] (בערבית). Al Arabiya. 31 באוקטובר 2015. בדיקה אחרונה ב-26 באפריל 2016. 
  43. ^ "Sisi reiterates support for Palestinian statehood, slams media campaign". Egypt Independent. 24 August 2014.
  44. ^ Ari Yashar (11 ביולי 2014). "Egypt slams Israel repressive operation". Arutz Sheva. 
  45. ^ סוכנויות הידיעות‏, לפני הביקור בוושינגטון: אבו מאזן נועד עם נשיא מצרים א-סיסי, באתר וואלה! NEWS‏, 20 במרץ 2017
  46. ^ ברק רביד ואמיר תיבון, נתניהו נפגש הלילה לראשונה בפומבי עם נשיא מצרים א-סיסי בניו יורק, באתר הארץ, 18 בספטמבר 2017
  47. ^ "Egypt-Turkey ties deteriorate on Mursi ouster – ASHARQ AL-AWSAT". בדיקה אחרונה ב-2 ביוני 2015. 
  48. ^ "Turkey PM slams Egypt's 'illegitimate tyrant' Sisi". Yahoo News. 18 July 2014.
  49. ^ "Egypt, Turkey cancel navy drills as tensions rise". בדיקה אחרונה ב-2 ביוני 2015. 
  50. ^ "Egypt cancels Erdoğan meeting over coup comments; Turkey denies meeting ever scheduled – Politics – Egypt – Ahram Online". english.ahram.org.eg. בדיקה אחרונה ב-2 ביוני 2015. 
  51. ^ "ننشر صورة من طلب "تركيا" لقاء وزير الخارجية سامح شكرى". Youm7. 
  52. ^ "Egypt decides not to renew trade agreement with Turkey | Egypt Independent". בדיקה אחרונה ב-2 ביוני 2015. 
  53. ^ 53.0 53.1 "El-Sisi, Putin stress close ties, near arms deal". 
  54. ^ Putin and Egypt's Sisi make joint statement after meeting in Cairo: RT (Dec. 11, 2017)
  55. ^ "Saudi King Abdullah visits Egypt's Sisi". Al Jazeera. 20 June 2014.
  56. ^ "Egypt and Saudi Arabia discuss maneuvers as Yemen battles rage". Reuters. 14 April 2015.
  57. ^ Brand, Laurie; Stacher, Joshua (25 באפריל 2016). "Why two islands may be more important to Egyptian regime stability than billions in Gulf aid". washingtonpost.com. בדיקה אחרונה ב-27 באפריל 2016. 
  58. ^ Kessler, Oren (12 בפברואר 2017). "Egypt Picks Sides in the Syrian War: How Sisi Learned to Love Assad". Foreign Affairs. בדיקה אחרונה ב-14 בפברואר 2017. Cairo’s priority “is to support national armies, for example in Libya,” he told Portuguese state television. “The same with Syria and Iraq.” The host then pressed Sisi over whether he meant the Syrian regime. “Yes,” Sisi replied plainly. It was the first time that Egypt, a longtime U.S. ally, openly acknowledged that it sides with the Syrian government.  תבנית:Subscription required
  59. ^ רועי קייס, דרמה: מדינות ערביות מנתקות יחסים עם קטאר, באתר ynet, 5 ביוני 2017
  60. ^ "Haaretz: Sisi taking revenge on US for 'interference'". 
  61. ^ "Barack Obama cancels Operation Bright Star". 


הקודם:
מוחמד חוסיין טנטאווי
שר ההגנה של מצרים
2012 - 2014
הבא:
סידקי סובחי