עבד א-רחמן השני
 | |||||
| לידה |
792 טולדו, ספרד  | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
22 בספטמבר 852 (בגיל 60 בערך) | ||||
| שושלת בית אומיה בקורדובה | |||||
| |||||
| |||||
  | |||||
עבד א-רחמן השני (בערבית: عبد الرحمن الأوسط; 792–852) היה האמיר האומיי הרביעי של קורדובה באל-אנדלוס משנת 822 ועד מותו.[1] לוחם גבולות נמרץ ויעיל, הוא היה ידוע גם כפטרון האמנויות.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
עבד א-רחמן נולד ב-792 בטולדו, בנו של האמיר אל-חאכם הראשון. בצעירותו השתתף במה שנקרא "טבח התעלה", כאשר 72 אצילים ומאות מלווים שלהם נטבחו במשתה בפקודת אל-חאכם.
הוא ירש את אביו כאמיר קורדובה בשנת 822 ובמשך 20 שנה עסק במלחמה כמעט מתמשכת נגד אלפונסו השני, מלך אסטוריאס, שאת התקדמותו דרומה עצר. בשנת 825, הוא הקים עיר חדשה, מורסיה, והמשיך ליישב אותה עם נאמנים ערבים כדי להבטיח יציבות. בשנת 835, הוא התעמת עם אזרחים המורדים של מרידה על ידי בניית מבצר פנימי גדול. ב-837 הוא דיכא מרד של נוצרים ויהודים בטולדו באמצעים דומים. [2] הוא הוציא צו לפיו נאסר על הנוצרים לחפש מות קדושים, וערך סינוד נוצרי לאסור מות קדושים.
בשנת 839 או 840, הוא שלח שגרירות תחת אל-ע'זאל לקונסטנטינופול כדי לחתום על הסכם עם האימפריה הביזנטית נגד העבאסים.
בשנת 844, עבד א-רחמן הדף מתקפה של ויקינגים שירדו מהאוניות בקדיס, כבשו את סביליה (למעט המצודה שלה) ותקפו את קורדובה עצמה. לאחר מכן הוא בנה צי וארסנל ימי בסביליה כדי להדוף פשיטות עתידיות. ייתכן שהוא שלח את אל-ע'זאל לשגרירות שנייה לוויקינגים באירלנד לאחר מכן.
הוא נענה לבקשותיו של גיום מספטמניה לסיוע במאבקו נגד קרל הקירח שתבע אדמות שחשב גיום כשלו. [3]
עבד א-רחמן היה מפורסם בזכות תוכנית הבנייה הציבורית שלו בקורדובה. הוא הוסיף תוספות למסגד הגדול של קורדובה.[1] לוחם גבולות נמרץ ויעיל, הוא היה ידוע גם כפטרון האמנויות. [4] הוא היה מעורב גם בהוצאתם להורג של "אנוסי קורדובה", והיה פטרונו של המלחין הדגול זיריאב. הוא מת בשנת 852 בקורדובה
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- עבד א-רחמן השני, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 "'Abd ar-Rahman II". Encyclopædia Britannica. Vol. I: A-Ak - Bayes (15th ed.). Chicago, IL: Encyclopædia Britannica, Inc. 2010. pp. 17. ISBN 978-1-59339-837-8.
- ^ The Inheritance of Rome, Chris Wickham, Penguin Books Ltd. 2009, מסת"ב 978-0-670-02098-0. p. 341.
- ^ El-Hajji, Abderrahman. ""Andalusian Diplomatic Relations with the Franks during the Umayyad period"". Islamic Studies. 6: 27–28.
- ^ Thorne, John (1984). Chambers biographical dictionary. Edinburgh: Chambers. ISBN 0-550-18022-2.