עבודה בגובה
עבודה בגובה היא עבודה במקום שממנו עלול אדם ליפול מרחק העלול לגרום לפציעה. בישראל מגדירות תקנות הבטיחות בעבודה (עבודה בגובה), התשס"ז-2007, עבודה בגובה ככל עבודה, לרבות גישה למקום העבודה, שבשלה עלול עובד ליפול לעומק העולה על שני מטרים.[1] נפילה מגובה היא מן הגורמים השכיחים לפגיעות עבודה קשות ולמוות, בעיקר בבנייה.[2]
הגדרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ההגדרה המשפטית אינה אחידה. בבריטניה חלות תקנות העבודה בגובה משנת 2005 על כל מקום שממנו עלול אדם ליפול מרחק העלול לגרום לפציעה, לרבות מתחת לפני הקרקע, בלי סף גובה קבוע.[3][4] בארצות הברית דורשות התקנות הפדרליות אמצעי הגנה מנפילה (אנג') מעל סף של כ-1.2 מטרים בעבודה כללית ומעל כ-1.8 מטרים בבנייה.[5][6]
בישראל כוללת ההגדרה גם עבודה מעל משטח בלי גידור או מעקה תקני, עבודה המצריכה הטיית הגוף ביותר מ-45 מעלות מעבר למעקה, ועבודה מתוך בימה מתרוממת ניידת, סל להרמת אדם או פיגום ממוכן.[1] לפי מסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, עבודה על פיגום זקפים[א] הבנוי לפי התקנות אינה נחשבת כשלעצמה לעבודה בגובה, אלא אם חל שינוי במבנה הפיגום או שנדרשת הטיית גוף מעבר למעקה.[7]
סיכונים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הפגיעה העיקרית היא נפילת העובד עצמו. חומרת הפציעה תלויה בגובה, אך נפילה מגובה נמוך מ-3 מטרים עלולה להיות קטלנית; באנציקלופדיה של ארגון העבודה הבין-לאומי צוין שכ-10% ממקרי המוות בנפילות בבנייה היו מגובה כזה.[2] לפי האנציקלופדיה, בארצות הברית כשליש ממקרי המוות בבנייה נגרמו מנפילה מגובה, ובבריטניה יותר ממחציתם.[2] סכנה נלווית היא נפילת חומרים, כלים או חלקי מבנה על מי שנמצא מתחת.
ענף הבנייה הוא מן הענפים שבהם שיעור הפגיעות גבוה. לפי מינהל הבטיחות במשרד העבודה, ב-2024 נהרגו 31 עובדים בענף הבנייה בישראל, ונפילה מגובה ממבנים ומסולמות הייתה הגורם השכיח ביותר לתאונות קשות בענף, כ-56% מהן.[8]
מניעה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במדריכים של ארגון העבודה הבין-לאומי ושל מינהל הבריאות והבטיחות בבריטניה (HSE) מוצג סדר פעולות: להימנע מעבודה בגובה כשאפשר; אם אי אפשר, למנוע נפילה באמצעות מקום עבודה בטוח או ציוד מתאים, כגון פיגום ומעקה; ואם עדיין נשאר סיכון, לצמצם את מרחק הנפילה ואת תוצאותיה, למשל ברתמת בטיחות או ברשת בטיחות.[9] לגישה למקום העבודה הגבוה משמשים סולם, פיגום, בימה מתרוממת או חבלים. עבודה על משטח שביר, כגון גג קל, דורשת אמצעים אחרים.
בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]התקנות לעבודה בגובה הותקנו מכוח פקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש"ל-1970, ופורסמו ב-2007.[1] הן מחייבות את המבצע - קבלן, תופש מפעל[ב] או מבצע בנייה - שלא להעסיק עובד בגובה אלא לאחר הדרכה בידי מדריך הרשום במרשם, באישור שתוקפו עד שנתיים, ושהעובד יהיה מאובטח במערכת למניעת נפילה, לבלימתה או למיקום ותמיכה, או ברשת בטיחות.[1] התקנות מונות תחומים נפרדים להדרכה, בהם עבודה על סולמות, מתוך סלים ובמות הרמה, מעל פיגומים נייחים, מעל גגות ומבני קונסטרוקציה[ג], בטיפול בעצים ובגיזומם, ובהקמת בימות והתקנת תאורה והגברה.[1] גלישה בחבלים (אנג') וטיפוס על תרנים שמעל 6 מטרים מוסדרים בנפרד, ודורשים הכשרה נוספת.[1]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תקנות הבטיחות בעבודה (עבודה בגובה), התשס"ז-2007, באתר נבו
- Working at height, ארגון העבודה הבין-לאומי
- Work at height, HSE
ביאורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1 2 3 4 5 6 תקנות הבטיחות בעבודה (עבודה בגובה), התשס"ז-2007, באתר נבו
- 1 2 3 Falls from Elevations, אנציקלופדיית ארגון העבודה הבין-לאומי
- ↑ The law, HSE
- ↑ The Work at Height Regulations 2005, regulation 2, legislation.gov.uk
- ↑ 29 CFR 1910.28, OSHA
- ↑ 29 CFR 1926.501, OSHA
- ↑ אסדרה ואכיפה של היבטי בטיחות בעבודה עם פיגומים, באתר מרכז המחקר והמידע של הכנסת, 7 במאי 2018
- ↑ משרד העבודה: 31 הרוגים בתאונות בנייה ב-2024, באתר כלכליסט, 9 בינואר 2025
- ↑ Working at height, ארגון העבודה הבין-לאומי
