עבודה מועדפת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בסעיף 174 לחוק הביטוח הלאומי, עבודה מועדפת ועבודה נדרשת היא עבודה של מסיימי שירות בצה"ל ושירות לאומי במקצועות המוגדרים בחוק, לאחר שעבד במשך שישה חודשים מלאים. על העובד להתחיל את עבודתו במהלך השנה הראשונה משחרורו, ולסיימה עד שנתיים מיום סיום שירות חובה. בעבודה מועדפת, זכאי העובד למענק חד-פעמי. אם עבד פחות משישה חודשים, הוא זכאי, בתנאים מסוימים, למענק חלקי. את המענק משלם המוסד לביטוח לאומי.

סכום המענק עודכן ועומד כעת על 9,550 ש"ח (נכון לדצמבר 2013). חיילים משוחררים שעבדו בחקלאות 4 חודשים בלבד, יקבלו מענק חלקי –  6,367 ש"ח.

תחומים המוגדרים כעבודה מועדפת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • עבודה במפעלי תעשייה ובתי מלאכה
  • עבודה בתחנת דלק רק מתדלקים. עובדי חנות נוחות אינם זכאים למענק (בשנת 2014 הודיע שר הרווחה, מאיר כהן, כי בכוונתו לבטל תחום זה[1])
  • עבודה בבית מלון: מלצרות; קצין ביטחון; חדרנות; עבודה בלתי מקצועית, לרבות שטיפת כלים ועבודת ניקיון ולמעט עבודה פקידותית
  • עבודה באתר בנייה, למעט עבודה פקידותית
  • עבודה באתרי גידול חקלאיים ובבתי אריזה: עבודה בלתי מקצועית, לרבות עבודת ניקיון ולמעט עבודה פקידותית
  • טיפול באדם עם מוגבלות

תוכניות עבודה מועדפת והעשרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים האחרונות החלו להתפתח תוכניות עבודה מועדפת המשלבות לימודים וחיי חברה בקיבוצים ומושבים בארץ. תוכניות אלה מציעות שילוב של עבודה מועדפת לפי רוב בענפי החקלאות של ההתיישבות העובדת עם חיי חברה צעירים והעשרה בנושאי יהדות ציונות וחברה ישראלית. התוכנית הראשונה שקמה הייתה "בית מדרש בדרך" ב-2010 בקיבוץ יהל, לאחריה "עבודה עברית" ב-2011 במושב עידן ו"נטעים" ברמת הגולן, ו"חקלאות בעמק" בעמק בית שאן ב-2012, כיום משתתפים בתוכניות מסוג זה מאות צעירים בשנה בכל רחבי הפריפריה של מדינת ישראל.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ירדן גזית, עבודה מועדפת, חיילים מקופחים, דה מרקר, 3 בפברואר 2014