עבודה נשית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

עבודה נשיתאנגלית: Women's work) הוא מונח המשמש לציון העובדה כי עבודה מסוימת מתאימה או מבוצעת באופן מסורתי על ידי המין הנשי בלבד.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עבודה נשית יכולה לציין עבודה במשק בית או עבודה בשוק העבודה הכללי.

מושג זה הוא ביטוי לסדר הפטריארכלי שמאפיין את מרבית החברות בעולם מזה כמה אלפי שנים. בחברה פטריארכלית נוצרו מוסדות שקבעו ציפיות שונות מגברים ונשים. מכיוון שהגבר ולא האישה נתפש כ״נורמה״, הציפיות מנשים נחותות יותר ולכן גם לעבודה נשית יש ערך נמוך בהשוואה לעבודה גברית[1].

ישנם מספר סוגים של עבודה נשית:

כיום עדיין קיימים סטראוטיפים שקשורים לעבודה נשית או לעבודה שמתאימה יותר לנשים. רבים בחברה תופסים גברים כבעלי יכולת וסמכות רבות יותר מאשר נשים. כתוצאה מכך, לנשים קל יותר למצוא עבודות שקשורות ל״תפקידים נשיים מסורתיים״ בתור ״האם״ או ״המטפלת״. עבודות אלו אינן דורשות סמכות רבה ונתפסות בטעות כעבודות קלות. למשל, באוניברסיטאות גברים מחזיקים ברוב המשרות האקדמיות בעוד נשים מחזיקות במשרות שירות מנהליות רבות יותר[1].

המושג עשוי לשמש גם לגנאי, למשל כאשר מוטל על גבר לבצע תפקיד המוגדר כ"עבודה נשית".

ביהדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי חז"ל, שעבוד מצרים כלל החלפה של "מלאכת אנשים לנשים", וכן של "מלאכת נשים לאנשים". החלפה זו לדעת רבי יונתן היא משמעות הביטוי "עבודת פרך".[2]

בהלכה, במסגרת החיובים ההדדיים שבין גבר ואישה שנישאו, בעוד שמן הבעל מצופה לפרנס את רעייתו, על האישה הוטל לבצע פעולות אלו: "טוחנת, ואופה, ומכבסת, מבשלת, ומניקה את בנה, מצעת לו המטה ועושה בצמר".[3]

עבודה נשית מאמצע המאה ה-20[עריכת קוד מקור | עריכה]

המושג עבודה נשית הנכיח עד אמצע המאה ה-20 את הפערים בין גברים לנשים בכלל ובתחום העבודה בפרט. המושג יצר מצב דיכוטומי בו ישנה הפרדה בין תחומי העבודה, השייכים לגברים ולנשים. השינויים החברתיים, כלכליים, תרבותיים וטכנולוגיים שהתרחשו באותה תקופה שינו את מודל העבודה במשק הבית, וערערו את הגדרתו של המושג עבודה נשית. המודל החדש הוא "מודל שני המפרנסים" שבעקבותיו גברים לוקחים חלק פעיל יותר מאשר בעבר בטיפול בילדים ובעבודות הבית. בשל השינויים שחלו בחלוקת העבודה בין גברים לנשים נראה כי שני בני הזוג מעדיפים להקדיש יותר זמן למשפחה, ובשל כך מצמצמים את שעות העבודה מחוץ לבית. פרקטיקה זו תורמת לשוויון רב יותר במשק הבית ולחלוקת תפקידים מאוזנת יותר בין נשים וגברים[4]. ניסיון האיזון בחלוקת התפקידים בתוך משק הבית מאפשר לנשים הזדמנויות תעסוקה רבות יותר, מה שמוביל לצמצום האפליה הקיימת בתחומי העיסוק, השכר והקידום. דוגמה לכך הוא השינוי שחל ב"מדיניות תומכת התעסוקה" שמונהגת במדינות שונות בעולם, שכיום כוללת הן את הגברים והן את הנשים. בעקבות כניסתו של הגבר כמבצע תפקידים טיפוליים במשק הבית המדיניות החדשה כוללת, לדוגמה, נקודות זיכוי במס לנשים וגם לגברים, וחופשות לידה הניתנות לניצול גם בידי האבות[5]. לבסוף, כניסת הגברים לטיפול בילדים ובמשק הבית מטשטשת במעט את הפערים שנוצרו בין גברים לנשים בשוק העבודה, ומאפשרת לנשים להיות פנויות יותר להשקיע בקריירה שלהן. לפיכך, עבודה שהוגדרה פעם כנשית היא עבודה שמבוצעת היום גם על ידי גברים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא עבודה נשית בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 Bird, S., Litt, J., & Wang, Y. (2004). Creating status of women reports: Institutional housekeeping as" Women's Work". NWSA Journal, 194-206.
  2. ^ שמות רבה פרשה א סימן יא.
  3. ^ משנה מסכת כתובות פרק ה משנה ה.
  4. ^ חיה שטייר, סוף עידן "המפרנס היחיד": משפחות עם שני מפרנסים בישראל, משפחות עובדות: הורים בשוק העבודה בישראל-היבטים חברתיים, כלכליים ומשפטיים, 2010, עמ' 12-39
  5. ^ Janet C. Gornick, Marcia K. Meyers, Families That Work: Policies for Reconciling Parenthood and Employment, Russell Sage Foundation, 2003-08-28, ISBN 978-1-61044-251-0. (באנגלית)