עגבניות ירוקות מטוגנות (סרט)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עגבניות ירוקות מטוגנות
Fried Green Tomatoes at the Whistle Stop Cafe
Fried Green Tomatoes (poster).jpg
עטיפת ה-DVD, גרסה אמריקאית
מבוסס על עגבניות ירוקות מטוגנות עריכת הנתון בוויקינתונים
בימוי ג'ון אבנט עריכת הנתון בוויקינתונים
הפקה ג'ון אבנט
תסריט פאני פלאג
עריכה דברה נייל-פישר עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים קתי בייטס
מרי סטיוארט מסטרסון
מרי לואיז פרקר
ג'סיקה טנדי
מוזיקה תומאס ניומן עריכת הנתון בוויקינתונים
צילום ג'פרי סימפסון עריכת הנתון בוויקינתונים
מפיץ סרטי יוניברסל
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 27 בדצמבר 1991, ארצות הברית
משך הקרנה 130 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סרט חבר'ה נשי, סרט בלשי, סרט קומדיה, סרט דרמה, סרט להט"בי, סרט מבוסס יצירה ספרותית עריכת הנתון בוויקינתונים
הכנסות באתר מוג'ו friedgreentomatoes
דף הסרט ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

עגבניות ירוקות מטוגנותאנגלית: Fried Green Tomatoes) הוא סרט קולנוע משנת 1991, המבוסס על ספר של פאני פלאג באותו שם. פלאג אף כתבה את תסריט הסרט, בשיתוף עם קרול סוביסקי. את הסרט הפיק וביים ג'ון אבנט, ומככבות בו ארבע נשים: קתי בייטס, מרי סטיוארט מסטרסון, מרי לואיז פרקר וג'סיקה טנדי.

עלילת הסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט בנוי כסיפור מסגרת, שבתחילתו אוולין קאוץ' (קתי בייטס) פוגשת בבית אבות את ניני ת'רדגוד (ג'סיקה טנדי), קשישה המתגוררת במקום. השתיים מתיידדות ונפגשות מספר פעמים. במהלך המפגשים מספרת ניני לאוולין בהמשכים את זכרונותיה מהעיירה "וויסל סטופ" שבאלבמה, בתקופה שבין שתי מלחמות העולם. במרכז האירועים שעליהם מספרת ניני עומדות שתי דמויות: אידג'י ת'רדגוד (מרי סטיוארט מסטרסון) ורות' ג'יימסון (מרי לואיז פרקר), שניהלו יחד את בית הקפה בעיירה (בו הגישו עגבניות ירוקות מטוגנות - מנה מסורתית בדרום ארצות הברית - ומכאן שמו של הסרט).

אוולין קאוץ' היא עקרת בית מתוסכלת, שלא מוצאת עניין בחייה. בעלה, אד, לא מקדיש לה תשומת לב מרובה ובנם, קאל, עזב זה מכבר את הבית ופנה לחיים עצמאיים. אוולין מנסה להתמודד עם התיסכול שהיא חווה בחיי הנישואין ומצטרפת לקבוצת תמיכה לנשים, אך הביטחון העצמי הנמוך שלה ושמרנותה מקשים עליה לשנות את המצב שבו היא נמצאת. עם התפתחות הסיפור על אודות אידג'י ורות', גוברת ההזדהות של אוולין עם דמותה של אידג'י העצמאית בעלת הרצון הנחוש, ובמקביל מתהדק קשר החברות בינה ובין ניני.

סיפורה של ניני נפתח בחתונת אחותה של אידג'י. אידג'י היא ילדה צעירה, מרדנית ונערית, שקשורה מאוד לאחיה הגדול, באדי. באדי מחזר אחרי בחורה בשם רות', ובשעה שהוא, רות' ואידג'י יוצאים לטיול קצר באזור, באדי נדרס על ידי רכבת ומת. אידג'י מתאבלת על מות אחיה האהוב ומתרחקת ממשפחתה.

התמונה הבאה בסיפורה של ניני מפגישה שוב את אידג'י, בת עשרה עצמאית ואנטי-ממסדית, עם רות', שהגיעה לעיירה להדריך את חוגי הנוער של הכנסייה. בהשפעת אימה של אידג'י מנסה רות' "להחזיר למוטב" את אידג'י, ולמרות שאיננה מצליחה לעשות זאת, מתפתחת בין השתיים ידידות. בהמשך עוזבת רות' את העיירה כשהיא נישאת לפרנק בנט ועוברת לג'ורג'יה. אידג'י מנסה לשכוח מרות', אך בהמשך מבקרת אותה ומגלה שבעלה של רות' מכה אותה, ושהיא בהיריון. אידג'י עוזרת לרות' להימלט מפרנק והן חוזרות יחד לוויסל סטופ, שם יולדת רות' את בנה וקוראת לו באדי ג'וניור. אביה של אידג'י מעניק להן סכום כסף שבאמצעותו פותחות השתיים בית קפה.

בהמשך מגיע פרנק בנט לעיירה, מאיים על רות' ובהזדמנות אחרת מנסה לחטוף את באדי ג'וניור, אך ניסיונו מסוכל בנסיבות שנשארות עמומות ומאוחר יותר מדווח כי הוא נעדר. לאחר שריבוי בגשמים גורם להצפות מתגלה הטנדר של פרנק בתוך נהר סמוך, ובאופן אוטומטי אידג'י הופכת לחשודה ברצח, כיוון שאיימה להרוג אותו בזמן שניסה למנוע מרות' לעזוב את ביתו. היא נעצרת יחד עם ביג ג'ורג', בנה של הטבחית במסעדה ואחד העובדים בעצמו. השריף מציע לאידג'י לברוח ולהציל את עצמה, כיוון שהמושבעים יסתפקו בתלייתו של ג'ורג' - גבר שחור - אבל היא מסרבת. במהלך המשפט מעיד הכומר המקומי לטובת אידג'י וג'ורג' ומספק להם אליבי מזויף לתקופת הזמן שפרנק נעלם. על סמך עדותו (ומתוקף סמכותו ככומר) ובנוסף בשל היעדר גופה, השופט מזכה את אידג'י וג'ורג' מאשמה.

לאחר המשפט רות' מאובחנת עם סרטן ולאחר מותה בית הקפה נסגר ובעקבותיו גם חנויות אחרות והעיירה מתרוקנת מתושביה. בסיום הסיפור ניני חושפת את האמת על מותו של פרנק: סיפסי הרגה אותו כשהכתה בראשו עם מחבת כשניסתה למנוע ממנו לחטוף את באדי ג'וניור, ואידג'י נתנה לג'ורג' להשתמש בגופה לברביקיו שמוגש בבית הקפה.

אוולין מגלה שבזמן שניני שהתה בבית האבות ביתה נידון להריסה ולכן אין לה לאן לחזור כשהיא משתחררת, והיא מציעה לה לבוא לגור איתה ועם בעלה אד (על אף התנגדותו, כשהיא מפגינה ביטחון ועומדת על שלה). כשהן פונות לדרכן הן עוברות ליד קברה של רות' ורואות לצדו צנצנת ובתוכה חלת דבש, ופתק שחתום בשם "מקסימת הדבורים" - הכינוי הישן של אידג'י - ובכך מתגלה שהיא עדיין בחיים.

הבדלים בין הספר לסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניגוד לספר, הסרט אינו מציג באופן מפורש את מערכת היחסים הלסבית בין רות' ואידג'י ומותיר אותה עמומה.[1] ברצועת "הערות הבמאי" שבגרסת ה-DVD לסרט, מתייחס הבמאי לשינוי זה ומציין שסצנת מלחמת האוכל בין שתי הנשים אמורה להיות מטאפורה להתעלסות. בעת יציאתו לאקרנים, זכה הסרט לביקורת בנושא הסתרת הסממנים הלסביים של מערכת היחסים מצד מבקרים ופעילי זכויות להט"בים. למרות ביקורת זו, זכה הסרט לפרס "הסרט הטוב ביותר עם תוכן לסבי" לשנה זו מטעם הליגה ההומו-לסבית נגד השמצה.[2]

הבדל נוסף הוא גורלה של ניני, שנפטרה בסוף הספר, בעוד שבסוף הסרט היא עוברת להתגורר עם אוולין.

כמו כן בסרט מתואר מותו של באדי כאשר הוא, אידג'י ורות' מטיילים יחד. הכובע שרות' חבשה עף אל פסי הרכבת; באדי הולך לתפוס את הכובע אך רגלו נתקעת בין פסי המסילה. באדי רואה את הרכבת מתקרבת אך לא מצליח להשתחרר בזמן, הרכבת פוגעת בו והוא נהרג. בספר, באדי נהרג בעת שהיה עם חבריו, מפגיעת רכבת שאותה כלל לא שמע ולא ידע שמתקרבת. אידג'י לא הייתה באזור ורות' אפילו לא הכירה אותם באותה העת.

ובנוסף, בסרט רות' נוכחת במשפט של אידג'י וג'ורג' ואף מעידה בו, בעוד שבספר המשפט נערך 8 שנים לאחר פטירתה של רות'.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Cengage Learning, www.cengage.com (באנגלית)
  2. ^ Women in love, EW.com (באנגלית)