עגלול (סוג)

עגלול
	עגלול אירופאי Pomatias elegans
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	רכיכות
מחלקה:	חלזונות
תת־מחלקה:	קדם-זימאים; חלזונות עילאיים
סדרה:	חלזונות ביניים
משפחה:	עגלוליים
סוג:	עגלול
שם מדעי
	Pomatias; ‏שטודר, 1789

עגלול (שם מדעי: Pomatias) הוא סוג טקסונומי של חילזון מהענף חלזונות עילאיים, לשעבר בתת-מחלקת קדם-זימאים (ראו הסבר בהמשך), החי ביבשה. לעגלול קונכייה חרוטית-כדורית עבה בה יש בין 4 ל-5 וקצת פיתולים, כאשר בתחתית רגלו ישנו סוגר (operculum) שמכסה את פתח הקונכייה כאשר העגלול נכנס פנימה לתוכה. הוא חי במקומות לחים עם תשתית סידן (כגון סלע גיר), על מנת לבנות את קונכייתו העבה. בארץ ישראל מצוי המין עגלול המכסה (Pomatias olivieri).

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

העגלול הוא חילזון מקבוצת הקדם-זימאים (כיום קבוצה זו איננה נחשבת יותר לתת-מחלקה מאחר שהיא פוליפילטית) אך איבר הנשימה העיקרי הוא חלל הגלימה, בעוד שזימיו התנוונו. הלחץ האוסמוטי שלו גבוה ולכן הסיקו החוקרים שהוא עלה ישירות ליבשה מן הים ללא מעבר בסביבת חיים של מים מתוקים. בהתאם להתפתחויות האחרונות בזואולוגיה ובמיון עולם הטבע, העגלול משויך כיום לענף חלזונות עילאיים.

לעגלול קונכייה בגודל של כ-15 מ"מ בעלת 4–5 פיתולים מעוגלים קמורים מאוד וצורתה באופן כללי היא מגדלית עם צריח גבוה. לרוב גווניה נעים בין חום אדמדם לחום בהיר, קרם ובז'. הטבור בולט ונראה בבירור. הקונכייה עצמה עבה מאוד ודורשת גיר רב לבנייתה, דבר המגביל את אזור המחיה של העגלול לאזורים לחים בעלי תשתית גיר או סידן באחוזים גבוהים. בקצה הרגל מצוי סוגר גירני (operculum) וכאשר העגלול מתכנס אל קונכייתו הסוגר מכסה את פתח הקונכייה וסוגר אותה לחלוטין.

העגלול עצמו הוא בעל ראש ייחודי שבו יש "חדק" וממנו בולטות שתי אונות רחבות קצרות המקיפות את הפה. יש לו שני משושים עבים שאורכם כאורך החדק ובבסיסם מצויות העיניים שלו. צבע הגוף של העגלול הוא אפור בהיר עד כהה ולעיתים בעל גוון כחלחל או בורדו.

אורח חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

צורת ההליכה של העגלול שונה מאלה של רוב שבלולי היבשה: רגלו מחולקת לשתי אונות על ידי תלם מרכזי ותנועתו נעשית על ידי הרמת אונה אחת והזזתה קדימה, הורדתה לקרקע ואז הרמת האונה השנייה והזזתה קדימה, וחוזר חלילה. בקצה הרגל מצוי סוגר גירני (operculum) וכאשר העגלול מתכנס אל קונכייתו הסוגר מכסה את פתח הקונכייה וסוגר אותה לחלוטין.

מזונו של העגלול דומה לזה של השבלולים: רקב צמחי ופטריות סאפרופיטיות אך לעגלול אין את האנזים צלולאז שמפרק תאית ופירוק זה מתבצע על ידי חיידקים סימביוטיים במערכת העיכול שלו.

בתקופת הקיץ היבשה מתחפר העגלול אל תוך קרקע לחה ומבצע קיוט (מעין "שנת קיץ") ומוריד באופן ניכר את פעילותו וחילוף החומרים שלו. הוא גם מקייט כאשר הטמפרטורה נמוכה מידי (קר מידי).

בניגוד לשבלולים הזוויגים בעגלול נפרדים ופרטיו הם או זכרים או נקבות. ההתפתחות העוברית של העגלול ארוכה יחסית ונמשכת כ-3 חודשים. העובר בוקע מהביצה עם קונכייה עוברית מפותחת. מקור הסידן לקונכייה זו איננו הביצה אלא עפר עשיר בסידן המוצמד בריר אל הביצה. מסיבה זו העגלולים חיים רק בקרקעות עשירות בסידן.

תפוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגלל אורח חייו מוגבל העגלול לאזורים לחים בהם התשתית (קרקע, אדמה ומסלע) עשירה בגיר וסידן. כמו רבים מהקדם-זימאים שעלו ליבשה הוא חייב סביבת מחיה קרה ולחה שכן קשה לו מאוד לעמוד בתנאי יובש.

רוב נציגי משפחת העגלולים חיים באזורים טרופיים ובאגן הים התיכון. באירופה ואסיה נפוץ המין עגלול אירופאי (Pomatias elegans) עליו יש ידע רב יחסית. העגלול האירופאי נפוץ ברוב מדינות אירופה, למעט האזורים הצפוניים והקרים מאוד (כגון סקנדינביה, רוסיה, איסלנד).

עגלול המכסה (Pomatias olivieri) הוא מין העגלול היחידי שחי בישראל, בה הוא נמצא בצפון הארץ, בגליל העליון (מאצבע הגליל ועד ראש הנקרה), במישור החוף הצפוני וברכס הכרמל. מעט מאוד ידוע על מין זה.