עדה ירדני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עדה ירדני
עדה ירדני 1958.jpg
לידה 29 ביולי 1937
ירושלים, המנדט הבריטי עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 29 ביוני 2018 (בגיל 80)
ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי פלאוגרפיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל
מקום לימודים האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ד"ר עדה ירדני (29 ביולי 193729 ביוני 2018) הייתה מומחית בפלאוגרפיה של הכתב העברי העתיק, חוקרת כתובות ומגילות עתיקות, מתרגמת ואמנית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולדה בירושלים לד"ר מנחם זולאי, מחוקרי הפיוט העברי. למדה בבית הספר לאומנות בצלאל במגמה לאומנות גרפית. הייתה מעורבת בפרויקטים הקשורים לעיצוב אותיות עבריות בהם עיצוב אותיות "קורן" ששימשו בין היתר את הוצאת תנ"ך קורן, וכן עיצוב הגופן "עדה" שנקרא על שמה.

מ-1976 למדה באוניברסיטה העברית בירושלים. למדה תואר ראשון במחלקה לעברית ותואר שני ושלישי במחלקה לשפות שמיות. עבודת הדוקטורט שלה הייתה בנושא "התעודות הארמיות והעבריות בכתב רהוט מואדי מרבעאת ומנחל חבר וחומר קרוב: בדיקה פליאוגראפית ואפיגראפית".

בתחילת 1986 עבדה ירדני כעורכת באקדמיה ללשון העברית. לקראת הצגת לוחיות ברכת כהנים בתערוכה במוזיאון ישראל, ביקשה מיכל דייגי-מנדלס מפרופסור יוסף נוה לנסות לפענח את הכיתוב על הלוחיות. נוה הפנה אותה לירדני שהתמחתה בציור כיתובי כתב על קמיעות. ירדני ציירה במדויק את הכיתוב על הקמיעות וזיהתה שבסוף הקמיעות מופיע נוסח המהווה וריאציה מקוצרת של ברכת הכוהנים[1]. ביוני 1986 הציגו במוזיאון ישראל את הלוחיות מבלי לציין את ירדני כמפענחת תוכנן, וירדני מחתה על כך[2].

חיברה ספרים ועשרות מאמרים בנושא הכתב העברי ובנושאים הקשורים לכתב העברי בחקר מגילות וכתובות עבריות בכלל ומגילות מדבר יהודה בפרט. במקביל עסקה גם באומנות של הכתב, עיצבה אותיות לספרים ויצירות אומנות בהם מספר מהדורות של ההגדה של פסח.

מאז 1990 הייתה חלק מהצוות המכין את קורפוס הכתובות של יודיאה-פלשתינה מהמאה הרביעית לפני הספירה ועד המאה השביעית.

ירדני עסקה גם בתרגום. במלאת חמישים שנה למותו של אביה תרגמה והוציאה לאור את עבודת הדוקטורט שלו שנכתבה בגרמנית והוגשה לאוניברסיטת בון - "לפיוטים של יהודי בבל : קטעי גניזה" (ירושלים, 2010). כן תרגמה מצרפתית את ספרו של ז'ורז' יפרח - סְפָרוֹת וּמִסְפָּרִים: היסטוריה של המצאה גאונית, הוצאת כרטא, 1990.

מספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הרפתקאות, ירושלים, 1987 (תורגם לאנגלית A-dventure-Z the story of the Alphabet)
  • ספר הכתב העברי : תולדות, יסודות, סגנונות, עיצוב, כרטא, 1991
  • תעודות 'נחל צאלים', הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 1995
  • אוסף תעודות ארמיות ממצרים העתיקה כרך א' - אגרות– שטרות, הוצאת מאגנס, 1986 (עם בצלאל פורטן)
  • אוסף תעודות ארמיות ממצרים העתיקה כרך ב' – שטרות, הוצאת מאגנס, 1989 (עם בצלאל פורטן)
  • אוסף תעודות ארמיות ממצרים העתיקה כרך ג' - סיפורת, חשבונות ורשימות, הוצאת מאגנס, 1993 (עם בצלאל פורטן)
  • אוסף תעודות ארמיות ממצרים העתיקה כרך ד' - חרסים ושונות, הוצאת מאגנס, 1999 (עם בצלאל פורטן)
  • אוסף תעודות ארמיות, עבריות ונבטיות ממדבר יהודה וחומר קרוב, הוצאת מאגנס, 2000

כן כתבה עשרות מאמרים בנושאים הקשורים בטקסטים של שפות שמיות.[3]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]