עדות מיוחדת
תלמוד בבלי | תלמוד בבלי, מסכת מכות, דף ו', עמוד ב' |
---|---|
שולחן ערוך | שולחן ערוך, חושן משפט, סימן ל', סעיף ו' |
מקורות נוספים | קצות החושן, אבן העזר, ל, ד |
עדות מיוחדת הוא מושג תלמודי, המתאר עדות במקרה שעד אחד ראה את המעשה ממקום אחד, והשני ראה את המעשה ממקום אחר, ושני העדים לא ראו זה את זה.
במקרה זה אינם מצטרפים זה לזה בעדות לדיני נפשות, ואי אפשר להתייחס לעדות זו כעדות של שני עדים.[1] דין זה נלמד מהפסוק: ”לא יומת על פי עד אחד”.[2]
בדיני ממונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתלמוד הבבלי נחלקו אמוראים אם בדיני ממונות עדות כזו כן מועילה: לפי דעת רב נחמן וכל פסק בשולחן ערוך[3] עדות מיוחדת אכן כשירה בדיני ממונות, כיוון שדין זה נלמד מהפסוק "לא יומת על פי עד אחד" המדבר בדיני נפשות, אז בדיני ממונות כשירה (דין "משפט אחד" האומר שאין חילוק בין ממונות לנפשות לא שייך במקרה זה מפני שיש פסוק מפורש המגלה לנו שבהלכה זו יש חילוק ביניהם[4]). אולם לפי דעת רבי זוטרא פסולה, כיוון שאם נכשיר יאמר על זה הפסוק ”והצילו העדה” וגם בדיני ממונות לא יהרגו.[5]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הערך "עדות מיוחדת", באנציקלופדיה תלמודית, באתר ויקישיבה
- עדות מיוחדת, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ תלמוד בבלי, מסכת מכות, דף ו', עמוד ב'
- ^ ספר דברים, פרק י"ז, פסוק ו'
- ^ שולחן ערוך, חושן משפט, סימן ל', סעיף ו'
- ^ רמב"ן, מכות ו ב
- ^ תלמוד בבלי, מסכת מכות, דף ו', עמוד ב'