עדיאל שרמר
עדיאל שרמר (נולד ב- 7 במרץ 1965) הוא פרופסור מן המניין במחלקה להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת בר-אילן, עומד בראשות מרכז הלפרן למחקרי תודעה עצמית במסורת היהודית באוניברסיטת בר-אילן, ועמית מחקר במכון הרטמן. תחומי מחקריו העיקריים הם היסטוריה חברתית של עם ישראל בתקופת הבית השני, המשנה והתלמוד, כתות וזרמים ביהדות, מחשבת חז"ל, מחקר היסטורי של ההלכה, ובתאוריות של המשפט.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
עדיאל שרמר נולד בירושלים, לעודד, פרופ' לחינוך באוניברסיטה העברית, ושולמית. הוא למד את שלושת תאריו האקדמיים באוניברסיטה העברית. בשנת 1989 סיים את לימודי התואר הראשון בחוגים להיסטוריה של עם ישראל ולתלמוד. לאחר התואר הראשון למד לתואר שני במסלול ישיר לדוקטורט והגיש את עבודת הדוקטור בשנת 1996, בהנחייתו של פרופ' משה דוד הר בנושא: "נישואים והקמת משפחה ביהדות בבל בתקופת התלמוד". בשלהי שנת 1992 החל ללמד במחלקה לתולדות ישראל באוניברסיטת בר-אילן, שבה הוא מלמד עד היום. בשנת 2002 לימד באוניברסיטת ייל, ובשנת 2010 היה עמית מחקר בתוכנית תקווה לתרבות יהודית של בית הספר למשפטים של אוניברסיטת ניו-יורק.
בשנת 2003 פרסם את ספרו "זכר ונקבה בראם: הנישואים בשלהי ימי הבית השני ובתקופת המשנה והתלמוד", המבוסס על עבודת הדוקטור שלו. בספר בוחן שרמר את אופיו של מוסד הנישואים כפי שנתקיים במציאות החברתית של יהודי ארץ ישראל ובבל בשלהי ימי הבית השני ובתקופת המשנה והתלמוד, וכפי שנתפס בתודעתם. הוא עומד על חשיבותם של הנישואים בעיני בני התקופה, על הערכים שלדעתם באו בהם לידי מימוש, ועל נורמות הנישואים כפי שהתקיימו במציאות. "זכר ונקבה בראם" דן גם בהיבטים הרעיוניים של הנישואים, כפי שהם באים לידי ביטוי בספרות התלמודית, ומבקש לברר את תהליכי ההיזון החוזר המתקיימים בין חיי המעשה מזה לדעות ול'השקפות' מזה. הספר חושף שינוי שעבר מוסד הנישואים בקרב יהודי ארץ ישראל במהלך תקופת המשנה והתלמוד, שבו הפך הקשר הזוגי למוקד הנישואים ולעיקרם. התפתחות זו באה לידי ביטוי הן בהתבטאויותיהם המפורשות של חכמים, הן בהלכותיהם, הן באחדות מנורמות ההתנהגות של הציבור בפועל[1].
בשנת 2010 פרסם את ספרו: "Brothers Estranged: Heresy ,Christianity, and Jewish Identity in Late Antiquity". בספר טוען שרמר כי חורבן ירושלים ובית המקדש השני בשנת 70 לספירה וכישלון מרד בר כוכבא יצרו משבר זהות אינטנסיבי בחברה היהודית וכתוצאה מכך נוצרה זהות "יהודית" חדשה. בעקבות חורבן בית המקדש, קיבלה סוגיית הכפירה דחיפות חדשה כאשר החברה הרבנית ביקשה לאשש ולשמור ערכים, זהות יהודית נפרדת, והרבנים הקימו מחדש את הגבולות בין הדתות על ידי סימון כמה יהודים כמינים, ובכך העמידו אותם מחוץ לתחום. שיח רבני זה הדגיש מושגים של סולידריות והשתייכות חברתית וקהילתית, ובשל כך היו יהודים שהופרדו משאר הקהילה היהודית. המקום שהנצרות תפסה בשיח בקרב החכמים היה קטן יחסית, והנוצרים הראשונים, שרק בהדרגה נדחקו לקטגוריית המינים, לא היו מטרתם העיקרית: בהסתמך על הקונצנזוס המדעי העדכני ביותר לגבי הצמיחה האיטית והמדודה של הנצרות עד להתנצרותו של קונסטנטינוס סבור שרמר שרק אז הקדישו חכמים תשומת לב של ממש לנוכחות הנוצרית, אך הוא ממשיך ומציין את ההפרדה בין יהדות לנצרות בשליש הראשון של השני.[2].
נוסף לספריו, פרסם שרמר מאמרים בכתבי עת ובקבצים מדעיים, בספרות חז"ל, בהיסטוריה חברתית, בתולדות ההלכה ובתאוריות של המשפט[3]. במהלך הקריירה האקדמית שלו השתתף שרמר בארגון כנסים מדעיים וזכה במלגות ובפרסים, ובהם: מלגת הוקרה א"א אורבך מקרן הזיכרון לתרבות יהודית, פרס אפשטיין מהחוג לתלמוד באוניברסיטה העברית, פרס ורבורג, פרס רוזן-צבי מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, פרס איש-שלום, ו"פרס ברונו" למדענים מצטיינים[4]. בשנת תשע"ט זכה בפרס הרקטור לחדשנות באוניברסיטת בר-אילן.
שרמר הוא מעורכי כתב העת "ראשית" היוצא מטעם המרכז ללימודים מתקדמים במכון הרטמן. בשנים האחרונות עוסק במחקר ביקורתי של ההלכה (לאחרונה ראה אור ספרו "מעשה רב: שיקול הדעת ההלכתי ועיצוב הזהות היהודית" (הוצאת בר-אילן, תשע"ט). כמו כן, שוקד יחד עם ד"ר בנימין קצוף מן המחלקה לתלמוד באוניברסיטת בר-אילן, על הוצאת מהדורה מדעית של התוספתא סדר נזיקין, שתשלים את מהדורתו של שאול ליברמן לסדר זה.
מינויים אקדמיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ראש מרכז הלפרן למחקרי תודעה במסורת היהודית, אוניברסיטת בר-אילן
- חבר ועדת המערכת של Journal of Ancient Judaism Supplement Series
- חבר בקבוצת המחקר "Jewish Culture in the Ancient World" (תרבות יהודית בעולם העתיק - מיסודה של הקרן למדעי הרוח)
- חבר באיגוד ההיסטוריונים של העת העתיקה (Historians Ancient of Association)
- חבר באיגוד הבינלאומי לחקר הדת, הספרות והתרבות (ISRLC)
ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- זכר ונקבה בראם: הנישואים בשלהי ימי בית שני ובתקופת המשנה והתלמוד, הוצאת מרכז זלמן שזר, ירושלים תשס"ד.
- BrothersEstranged: Heresy ,Christianity, and Jewish Identity in Late Antiquity, New York and Oxford: Oxford University Press, 2010,
- מעשה רב: שיקול הדעת ההלכתי ועיצוב הזהות היהודית, אוניברסיטת בר-אילן, רמת-גן, 2019.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- עדיאל שרמר, "בואו והצטרפו עמנו": חז"ל אל מול הפיתוי הרומי, אתר יוטיוב, 19 בנובמבר 2015.
- עדיאל שרמר, הקשרים מתחרים: רקעו וכיוונו של הפולמוס הבין־דתי בעולמם של חז"ל, אתר יוטיוב, 29 באפריל 2013
- אביתר מרינברג, תמונות יהודיות מחיי נישואין, באתר הארץ, 4 במאי 2004
- שיקול דעת הלכתי: פלוגת הריאה ומחקר ההלכה הביקורתי, דיני ישראל, כח (תשע"א), עמ' 97–143
- עדיאל שרמר, עוד על 'ציון עוזיהו', קתדרה 46 (טבת תשמ"ח), עמ' 188–190
- אתר אישי - רשימת פרסומים
עדיאל שרמר, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ תקציר ספר, באתר צומת ספרים
- ^ קטלוג ספרים, באתר הספרייה הלאומית
- ^ פרסומים, באתר המחלקה להיסטוריה של עם ישראל, אוניברסיטת בר-אילן
- ^ קורות חיים, באתר המחלקה להיסטוריה של עם ישראל, אוניברסיטת בר-אילן
