עדיה מנדלסון-מעוז
 | |
| לידה |
28 בינואר 1971 (בת 54) חיפה, ישראל  |
|---|---|
| מדינה |
ישראל |
| השכלה | |
| תארים |
דוקטור לפילוסופיה |
| מספר ילדים |
3 |
| אתר רשמי | |
  | |
עדיה מנדלסון-מעוז (נולדה ב-28 בינואר 1971) היא פרופסור מן המניין במחלקה לספרות, ללשון ולאמנויות באוניברסיטה הפתוחה, וחוקרת ספרות עברית ותרבות ישראלית.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מנדלסון-מעוז נולדה, גדלה והתחנכה בחיפה. בת אמצעית מבין שלושה אחים להוריה, עפרה ואליעזר, ד"ר להנדסה אזרחית ומרצה בטכניון. לאחר שירותה הצבאי החלה ללמוד באוניברסיטת חיפה ובשנת 1994 סיימה בהצטיינות תואר ראשון בחוג לספרות עברית והשוואתית.
את התארים השני והשלישי השלימה בחוג לספרות עברית באוניברסיטת תל אביב. עבודת התיזה שלה לתואר שני עסקה ביצירותיהם של אורלי קסטל-בלום ואתגר קרת, ונכתבה בהדרכתו של פרופ' ראובן צור.[1] עבודת הדוקטור שלה עסקה בייצוגן של בעיות מוסריות בסיפורת העברית של המאה העשרים, ונכתבה בהדרכתם של פרופ' אסא כשר ופרופ' ראובן צור.[2] בשנת 2002, לאחר סיום לימודי הדוקטורט, זכתה במלגת רוטשילד להשתלמות בתר-דוקטורט, שאותה השלימה באוניברסיטת קליפורניה בברקלי.
מנדלסון מעוז לימדה בסמינר הקיבוצים, באוניברסיטת חיפה ובטכניון. בשנת 2008 התקבלה כמרצה באוניברסיטה הפתוחה ובהמשך קודמה למרצה בכירה. בשנת 2015 מונתה לפרופסור חבר. מנדלסון-מעוז התארחה באוניברסיטת הרווארד, במחלקה לתרבויות המזרח הקרוב, בין השנים 2015–2016, ועם שובה לישראל מונתה לתפקיד ראש המחלקה לספרות, ללשון ולאמנויות. בתפקיד זה כיהנה עד שנת 2020.
בשנת 2021 מונתה מנדלסון-מעוז לפרופסור מן המניין. היא עמדה בראש המרכז למדעי הרוח והחברה הדיגיטליים (המרח"ב הדיגיטלי) באוניברסיטה הפתוחה. כיום היא מכהנת כראשת המסלול לתואר השני בלימודי תרבות. ביחד עם פרופסור עודד חקלאי היא עורכת את כתב העת Israel Studies Review.[3]
בין השנים 2025-2024 התארחה באוניברסיטת קיימברדיג' במחלקה ללימודי אסיה והמזרח הקרוב, ומאז היא עמיתה (Life Member) בקולג' קלייר הול (אנ') שבאוניברסיטת קיימברידג׳.
מנדלסון-מעוז נשואה לפרופ' שחר מעוז,[4] חבר סגל בבית הספר למדעי המחשב באוניברסיטת תל אביב. אם לשלושה. מתגוררת בתל אביב.
מחקר
[עריכת קוד מקור | עריכה]מנדלסון-מעוז היא חוקרת ספרות עברית ותרבות ישראלית. מחקריה עוסקים ביחסים המורכבים שבין הספרות לבין האידאולוגיה, האתיקה והמרחב. היא מתבוננת בשאלות של מרכז ושוליים ובתהליכי קנוניזציה, וחוקרת תופעות מרכזיות בפרוזה העברית העכשווית. כמו כן היא מעורבת בפרויקט מחקר המשתמש בכלים מתחום מדעי הרוח הדיגיטליים למחקר הספרות העברית.
עבודתה בתחום הספרות והאתיקה, שהתפתחה במהלך לימודי הדוקטורט, הופיעה בשנת 2009 בספר הספרות כמעבדה מוסרית – קריאה במבחר יצירות בפרוזה העברית של המאה העשרים.[5] ספר זה הציע לראשונה מודל, שדרכו אפשר להבין את המחשבה המוסרית בטקסטים ספרותיים. עבודתה בתחום הספרות והאתיקה הוצגה גם בכתב העת פילוסופיה (רבעון ישראלי לפילוסופיה) (Philosophia: Philosphical Quarterly of Israel), שבו שימשה כעורכת-אורחת של גיליון מיוחד בנושא, וכתבה בו מאמר מבוא לתחום. בשנת 2010 ערכה גיליון מיוחד בנושא זה בכתב העת מאזניים.
ספרה השני ראה אור באנגלית בשנת 2014. בספר זה, Multiculturalism in Israel - Literary Perspectives,[6] מציגה מנדלסון-מעוז ארבע קבוצות שוליים ספרותיות בישראל: פלסטינים אזרחי ישראל, מזרחיים, דוברי רוסית וישראלים יוצאי אתיופיה. בספר נדונות סוגיות של יחסי הכוח בשדה הספרות, יחסיות המושגים ספרות מינורית וספרות מז'ורית, שאלות של התקבלות, מעמדה של השפה ואפשרויות התרגום. מנדלסון-מעוז מציגה בו סקירות היסטוריות רחבות לצד קריאות מפורטות במבחר טקסטים מרכזיים.
במקביל לכתיבת הספר ולאחריו כתבה מנדלסון-מעוז מאמרים על עבודותיהם של סייד קשוע, שמעון אדף ורונית מטלון, וכן שלושה מאמרים חלוציים על הספרות של יוצאי אתיופיה בישראל. עבודתה בתחום זה גובשה לקורס של האוניברסיטה הפתוחה, ובשנת 2021 ראה אור ספר הקורס מרכז או שוליים – שיח זהויות בספרות הישראלית.[7]
העיסוק בספרות ובאתיקה, והחשיפה לתהליכי קנוניזציה, לכוחו של הממסד, לכוחות האידאולוגיים ולתפיסה המרחבית של הטקסטים הספרותיים, הובילו את מנדלסון-מעוז לכתיבת הספר Borders, Territories, and Ethics – Hebrew Literature in the Shadow of the Intifada, שראה אור בשנת 2018.[8] בספר זה מנדלסון-מעוז חוקרת את הספרות העברית שנכתבה בין השנים 1987–2007, ומחברת בין סוגיות אתיות למרחביות כדי לבחון את השיח הספרותי והתרבותי על אודות הכיבוש והאינתיפאדה. בחלקו הראשון, הספר דן בחייל הישראלי ובסוגיות הקשורות לעימות הישראלי-פלסטיני. חלקו השני של הספר כולל דיון ביצירות העוסקות בחברה הישראלית, ובסוגיות של טרוריזם ושל טראומה. מחקר זה הוא פרי עבודה שניצניה ראו אור במבחר כתבי עת, הן בהקשרים תאורטיים – כגון דיון ביקורתי במושג האמפתיה בשיתוף עם תמי עמיאל-האוזר ודיון במושג המזל המוסרי, והן בהקשרים של ניתוח טקסטים מאת א"ב יהושע, רונית מטלון, אורלי קסטל-בלום, יצחק בן-נר ואחרים.
בשנת 2021 ראה אור בעברית הספר מרחבים וגבולות בצל האינתיפאדה – קריאה אתית בספרות העברית, 2007-1987.[9] הספר הוא תרגום ועיבוד לעברית של הספר Borders, Territories, and Ethics, אך נוסף לו פרק חדש העוסק במקומה של האנלוגיה ובאימפריאליזם מוסרי.
מאז שנת 2014 מובילה מנדלסון-מעוז פרויקט מחקר העוסק ביצירתו של יורם קניוק. מחקר זה זכה במימון הקרן הלאומית למדע, ובמסגרתו היא חוקרת את העיזבון הספרותי שהותיר אחריו קניוק, ושרובו עדיין אינו נגיש לציבור. בשנת 2018 פרסמה מנדלסון-מעוז את הספר סבון,[10] רומן גנוז שקניוק כתב בשנים 1959–1964 ולא הושלם. מנדלסון-מעוז הרכיבה את הספר מתוך טיוטות שנמצאו בעיזבון, ובאחרית הדבר לספר היא מסבירה את נסיבות כתיבתו ואת תהליך העבודה שלה על כתב היד.
ספרה יורם קניוק: במקום ביוגרפיה,[11] שזכה במענק בהט, ראה אור בשנת 2025, בהוצאת אוניברסיטת חיפה ופרדס. ספר זה מבקש לפצח את חידת יצירתו של יורם קניוק דרך מסע מרתק בארכיונו האישי, הכולל כתבי יד, מכתבים ומסמכים, המחקר חושף את המארג העדין שבין חייו של היוצר ובין עולמו הספרותי. הספר מורכב משלושה שערים: הראשון מתחקה על הצלקות של המלחמה והטראומה, השני משרטט את תהליך התגבשות דמותו כיוצר, והשלישי מתבונן במבט חודר במחלה ובזקנה. בכל שער נשזרים דיונים ביצירותיו לצד חומרים ארכיוניים שטרם ראו אור. הספר איננו ביוגרפיה במובן המקובל של המילה, אבל הוא משיק לרעיון של כתיבה ביוגרפית ומציע מודל חדש המשלב חקר ארכיוני וניתוח ספרותי. כך הוא שופך אור על יצירתו של קניוק, מתאר את שורשיה ואת חדשנותה, מעלה שאלות על אודות הקשר בין אירועים מכוננים בחייו ובין נושאי היצירה והתפתחות הפואטיקה שלו, ומציע למקם את יצירתו בצומת מרתק בין הספרות הישראלית לספרות העולמית, תוך הארת הדיאלוג המתמיד שניהל עם זרמים ספרותיים מגוונים.
בשנת 2020 זכתה מנדלסון-מעוז, יחד עם ד"ר אבי שמידמן מאוניברסיטת בר-אילן, במענק מחקר של משרד המדע בתחום מדעי הרוח הדיגיטליים בנושא פרופילים סגנוניים חישוביים ככלי לחקר הסיפורת העברית המודרנית. המחקר מפתח כלים לניתוח אוטומטי של טקסט עברי מודרני, שיאפשרו להתבונן אחרת בהיסטוריוגרפיה של הפרוזה העברית במאה העשרים.
פיתוח קורסים באוניברסיטה הפתוחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מנדלסון-מעוז פיתחה ומפתחת קורסים רבים בתחום הספרות העברית והתרבות הישראלית באוניברסיטה הפתוחה. בין הבולטים שבהם:
- עמוס עוז וא"ב יהושע – התחלות (עם פרופ' נורית גרץ)
- זוגות מיועדים ביצירתו של עגנון (קורס מתקדם בספרות עברית)
- ספרות ואתיקה (קורס מתקדם בספרות עברית)
- תולדות הספרות העברית החדשה [מתנועת ההשכלה ועד אמצע המאה העשרים] (עם ד"ר צפי זבה-אלרן, ד"ר מתן חרמוני, וד"ר מי-טל נדלר)
- מרכז או שוליים: שיח זהויות בספרות הישראלית
- רב-תרבותיות בישראל (במסגרת התוכנית לתואר שני בלימודי תרבות)
פרסומים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ספרים פרי עטה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הספרות כמעבדה מוסרית – קריאה במבחר יצירות בפרוזה העברית של המאה העשרים, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, סדרת פרשנות ותרבות, 2009.[5]
- Multiculturalism In Israel – Literary Perspectives, West Lafayette, Indiana, Purdue University Press, 2014.[6]
- Borders, Territories, and Ethics – Hebrew Literature in the Shadow of the Intifada, West Lafayette, Indiana, Purdue University Press, 2018.[8]
- מרכז או שוליים – שיח זהויות בספרות הישראלית, רעננה, האוניברסיטה הפתוחה, 2021.
- מרחבים וגבולות בצל האינתיפאדה – קריאה אתית בספרות העברית, 2007-1987, ירושלים, הוצאת מאגנס, 2021.[9]
- תולדות הספרות העברית החדשה (עם ד"ר צפי זבה-אלרן, ד"ר מתן חרמוני, וד"ר מי-טל נדלר), רעננה, האוניברסיטה הפתוחה, 2021.
- יורם קניוק: במקום ביוגרפיה, חיפה, אוניברסיטת חיפה ופרדס, 2025.[11][12]
עריכה והבאה לדפוס
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יורם קניוק, סבון: רומן בשני חלקים, ראשון לציון, ידיעות אחרונות - ספרי חמד, 2018.[10]
מאמרים נבחרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מנדלסון-מעוז פרסמה כ-40 מאמרים ופרקים בספרים. מבחר ממאמריה מהשנים האחרונות:
- עדיה מנדלסון-מעוז, הבחירה בנוודות: מהלך בפרוזה של שמעון אדף, מכאן כ"א, 2021
- עדיה מנדלסון-מעוז, פלסטין אהובתי – המקום והבית ביצירותיו הספרותיות של סייד קשוע, עיונים 32, 2019, עמ' 137-164
- Adia Mendelson-Maoz, Fragments from the Past – Kaniuk's Witnessing and the Poetics of Displacement, Prooftexts 39.1, 2022, עמ' 114-143
- Adia Mendelson-Maoz, Memory and Space in the Autobiographical Writings of Amos Oz and Ronit Matalon, Journal of Israeli History, 2021, עמ' 389-414
- Adia Mendelson-Maoz, Jerusalem Time: Reading Contemporary Israeli Dystopias, Critique: Studies in Contemporary Fiction, 2020
- Adia Mendelson-Maoz, The Fallacy of Analogy and the Risk of Moral Imperialism: Israeli Literature and the Palestinian Other, Humanities 8(3), 2019, עמ' 119
- Adia Mendelson-Maoz, The Face of the Dead Other – A Levinasian Reading of Contemporary Israeli Novels by A.B. Yehoshua and Shifra Horn, JNT: Journal of Narrative Theory, 46.3, 2016, עמ' 395-423
- Adia Mendelson-Maoz, The Road to "Yerussalem" – Asterai and the Hebrew Literature of Beta Israel, Social Identities: Journal for the Study of Race, Nation and Culture 20.1, 2014, עמ' 42-56
- Adia Mendelson-Maoz, Borders, Territory, and Sovereignty in the Works of Contemporary Israeli Women Writers, Women's Studies 63.6, 2014, עמ' 788-822
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של האוניברסיטה הפתוחה - פרופ' עדיה מנדלסון-מעוז (דף אישי)
עדיה מנדלסון-מעוז, ברשת החברתית פייסבוק- עדיה מנדלסון-מעוז, באתר גוגל סקולר
- עדיה מנדלסון-מעוז, באתר Academia.edu
- אתר האינטרנט הרשמי של לקסיקון הספרות העברית החדשה - הערך: עדיה מנדלסון-מעוז
ריאיון עם קובי מידן בתוכנית "סוכן תרבות", על ספרה "מרכז או שוליים", סרטון בערוץ "כאן 11", באתר יוטיוב, 13 פברואר 2022- סביבה ומדע, "בעיות שפעם דרשו הרבה משאבים - אפשר כיום לפתור בקלי קלות" - פרופ' עדיה מנדלסון-מעוז בריאיון על "מדעי הרוח הדיגיטליים", באתר ynet, 24 בנובמבר 2022
- ראיון עם מיה סלע ויובל אביבי בתוכנית "מה שכרוך", על ספרה "יורם קניוק: במקום ביוגרפיה", 27 באוגוסט 2025, כאן תרבות
- פרופ' נורית גרץ המליצה על "יורם קניוק: במקום ביוגרפיה", בתוכניתה של רבקה מיכאלי ב-103FM, 29 באוגוסט 2025
- ראיון עם רון נשיאל על "יורם קניוק: במקום ביוגרפיה", מגזין שבת ברשת ב', 12 בספטמבר 2025
הרצאות נבחרות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- משוררת מזרחית ומשוררת רוסיה נפגשות בבר...וזאת לא התחלה של בדיחה, הרצאה במסגרת יום הגיוון באוניברסיטה הפתוחה, 22 מאי 2022, סרטון באתר יוטיוב, 7 ספטמבר 2022
- בימים אחרים: ירושלים של שנות החמישים בספרו הגנוז של יורם קניוק, סרטון באתר יוטיוב, 15 נובמבר 2021
- בית המקדש במהרה בימינו: דיסטופיות ישראליות עכשוויות, סרטון באתר יוטיוב, 30 אפריל 2020
- האב השכול ובנו המת ביצירות א"ב יהושע, סרטון באתר יוטיוב, 18 אוגוסט 2010
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ עדיה מנדלסון-מעוז, הסיפורת הפוסט-מודרניסטית כסיפורת של סיטואציות קיצוניות: עיון ביצירותיהם של אורלי קסטל-בלום ואתגר קרת (בהדרכת ראובן צור), תל אביב: אוניברסיטת תל אביב, החוג לספרות עברית, 1995
- ^ עדיה מנדלסון-מעוז, ייצוג בעיות מוסריות בספרות: תיאוריה ובדיקתה לאור מבחר יצירות בפרוזה העברית של המאה העשרים (בהדרכת אסא כשר וראובן צור), תל אביב: אוניברסיטת תל אביב, הפקולטה למדעי הרוח, בית הספר למדעי היהדות, 2002
- ^ ISR - Israel Studies Review
- ^ Shahar Maoz's homepage, אתר אישי של פרופ' שחר מעוז
- ^ 1 2 עדיה מנדלסון-מעוז, הספרות כמעבדה מוסרית – קריאה במבחר יצירות בפרוזה העברית של המאה העשרים, באתר הוצאת אוניברסיטת בר אילן, סדרת פרשנות ותרבות, 2009
- ^ 1 2 Adia Mendelson-Maoz, Multiculturalism in Israel: Literary Perspectives, Purdue University Press, 2014
- ^ עדיה מנדלסון-מעוז, מרכז או שוליים – שיח זהויות בספרות הישראלית, רעננה: האוניברסיטה הפתוחה, 2021
- ^ 1 2 Adia Mendelson-Maoz, Borders, Territories, and Ethics: Hebrew Literature in the Shadow of the Intifada, Purdue University Press, 2018
- ^ 1 2 עדיה מנדלסון-מעוז, מרחבים וגבולות בצל האינתיפאדה: קריאה אתית בספרות העברית, 2007-1987, באתר הוצאת מאגנס, 2021
- ^ 1 2 יורם קניוק, סבון: רומן בשני חלקים, באתר ידיעות אחרונות – ספרי חמד, 2018
- ^ 1 2 עדיה מנדלסון-מעוז, יורם קניוק: במקום ביוגרפיה, באתר הוצאת פרדס, 2025
- ^ נוית בראל, ככל שהתרחק מימיו כלוחם, כך יורם קניוק מצא את עצמו יותר בליבו של הפצע, באתר ynet, 4 בדצמבר 2025
| רשתות חברתיות | |
|---|---|
| מאגרי מידע | |
| בקרת זהויות |