עדי גורדון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עדי גורדון
Flickr - Government Press Office (GPO) - Pres. Weizman Presents State Basketball Cup.jpg
עדי גורדון מקבל את גביע המדינה מהנשיא עזר ויצמן
לידה 4 במרץ 1966 (בן 53)
בנימינה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
עמדה רכז
גובה 1.80 מטרים
מספר 9
קבוצות כשחקן
1980 - 1985
1985 - 1989
1989 - 1990
1990 - 1991
1991 - 1994
1994 - 1995
1995 - 1998
מכבי חדרה
מכבי חיפה
הפועל חיפה
הפועל גליל עליון
הפועל ירושלים
הפועל חולון
הפועל ירושלים
הישגים כשחקן
מקום 36 בקלעי ליגת העל
2 גביעי מדינה (1996, 1997)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

עדי גורדון (נולד ב-4 במרץ 1966) הוא כדורסלן עבר ישראלי הנחשב לאחד מגדולי הרכזים ששיחקו בישראל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בבנימינה. הוריו התגרשו בצעירותו. כילד שיחק טניס, טניס שולחן וכדורגל, זכה בגביע ואליפות המדינה עם קבוצת הילדים של הפועל חדרה. והיה מלך השערים בארץ לגילי 13–14 (38 שערים).

כשרונו בתחומי הספורט השונים הביא אותו לנקודה בה היה צריך לבחור בין הכדורגל לכדורסל. למרות גובהו הנמוך יחסית לענף, 1.80 מ', בחר גורדון בכדורסל.

את דרכו ככדורסלן התחיל בגיל 14 וחצי כרכז במכבי חדרה. בגיל 18 עבר לשחק בליגה הלאומית, הליגה הראשונה דאז, במדי מכבי חיפה תחת המאמן פיני גרשון. במחזור הראשון של אותה עונה זימנה ההגרלה למכבי חיפה משחק בית נגד האלופה מכבי תל אביב. במשחקו הראשון אי פעם בליגה הלאומית, קלע גורדון סל ניצחון בשנייה האחרונה של המשחק. כבר מעונה זו ניכר היה שגורדון מצטיין במיוחד בדקות ההכרעה, תכונה שבלטה לאורך כל הקריירה שלו, הרצופה משחקים אותם הכריע בדקות הסיום. את דרכו ככדורסלן התחיל כרכז במכבי חדרה. בגיל 18 עבר לשחק בליגה הלאומית, הליגה הראשונה דאז, במדי מכבי חיפה תחת המאמן פיני גרשון. במחזור הראשון של אותה עונה זימנה ההגרלה למכבי חיפה משחק בית נגד האלופה מכבי תל אביב. במשחקו הראשון אי פעם בליגה הלאומית, קלע גורדון סל ניצחון בשנייה האחרונה של המשחק. כבר מעונה זו ניכר היה שגורדון מצטיין במיוחד בדקות ההכרעה, תכונה שבלטה לאורך כל הקריירה שלו, הרצופה משחקים אותם הכריע בדקות הסיום. בשנה זו גורדון היה עדיין שחקן נוער במכבי חיפה. הוביל את קבוצת הנוער לזכייה בדאבל היסטורי, עונה שלמה ללא הפסד תוך שהוא קולע כ 30 נקודות למשחק. בגמר הפלייאוף, משחק האליפות הגדיל לעשות כאשר קלע 48 נקודות מתוך 76 של קבוצתו. לאחר 5 שנים במכבי חיפה, עבר גורדון להפועל חיפה שהתפרקה זמן קצר לאחר מכן. עדי נדד להפועל גליל עליון לשנה אחת ואז עבר להפועל ירושלים, שם זכה לפריצתו הגדולה, ולמעמד של אחד מבכירי השחקנים בארץ.

בירושלים ובחולון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעונותיו בירושלים הציג גורדון יכולת מעולה ומעוררת השראה, ובעיקר התפרסם בזכות יכולת ניהול המשחק וקבלת ההחלטות שלו. גורדון הוביל את ירושלים להישגים ולמעמד של אחת הקבוצות הטובות בליגה. בין היתר הנחילה הקבוצה תבוסות צורבות ליריבה המושבעת והאלופה הנצחית מכבי תל אביב. באותן שנים נוצר קשר מיוחד בין השחקן לאוהדי הקבוצה, שעתיד לשחק תפקיד חשוב בגורלה.

בעונת 94/95 עקב בעיות כספיות בירושלים עזב גורדון את הקבוצה, יחד עם סמל אחר של הקבוצה, דורון שפע, להפועל חולון שאומצה באותה שנה על ידי איש העסקים נחום מנבר. הציפיות היו גבוהות וכך גם התוצאות: חולון הגיעה למקום שני בליגה הסדירה, ולגמר גביע המדינה בו הפסידה לבני הרצליה. לאורך כל אותה עונה אוהדי הפועל ירושלים, שהמשיכו לראות בו את סמלה הבלתי מעורער של הקבוצה, המשיכו לשיר לו שירים במשחקים ולקרוא לו לשוב. בזכות קשר מיוחד זה הצליח גורדון לשכנע את הספונסר מנבר להעביר את תמיכתו להפועל ירושלים, ולהחזיר אליה את גורדון ואת שפע.

בעונת 95/96 הוביל גורדון את ירושלים לתואר הראשון שלה אי פעם - גביע המדינה, באחד ממשחקי הגמר הגדולים והזכורים ביותר בכדורסל הישראלי. לאחר שקלע את סל הניצחון מול בני הרצליה בחצי הגמר, שב וקלע גם בגמר את סל הניצחון המכריע בשנייה האחרונה, מעל טום צ'יימברס.

בעונה הבאה, בניגוד לכל הציפיות ומול קבוצה חזקה מאוד של מכבי, שחזרה ירושלים את הישגה, וזכתה שוב בגביע המדינה לאחר משחק גדול נוסף של גורדון, בו קלע 32 נקודות (מתוך 89 של ירושלים). באותה עונה גם הגיעה הקבוצה לרבע גמר גביע אירופה למחזיקות גביע, לאחר שבמשחק שמינית הגמר נגד פנרבחצ'ה הטורקית, קלע גורדון זריקת עונשין מכריעה והחטיא במכוון את הזריקה השנייה, וכך מנע התקפה מתוכננת של הטורקים.

בנבחרת ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגיל 19 גורדון זומן לראשונה לנבחרת ישראל. מאמנה אז היה צביקה שרף אשר אימן את מכבי תל אביב ובנוסף היה בסכסוך מתמיד עם פיני גרשון שגורדון הי מזוהה איתו בתחילת דרכו, דברים אלו הובילו לאפלייתו של גורדון. בין השנים 1992–1996 גורדון היה השחקן הדומיננטי בנבחרת. מתוך 118 המשחקים ששיחק גורדון בנבחרת, מספר משחקים בהם בלט היו בקדם אולימפי בספרד נגד ליטא הגדולה של סבוניס ומרצולניוס, גורדון קלע 38 נקודות 8 אסיסטים. יומיים אחרי נגד קרואטיה עם פטרוביץ וקוקוץ קלע 25 נקודות.

ב-1993 בלט מכולם במשחק באליפות אירופה נגד נבחרת יוון (עם ינקיס), בו קלע גורדון 35 נקודות, בניצחון ישראלי מפתיע. בשנים 94–95 קדם אליפות אירופה הוביל גורדות את הנבחרת אל אליפות אירופה כאשר הצטיין בכל הטורניר בו הוביל גורדון את הנבחרת בנקודות, אסיסטים וחטיפות. בלט במיוחד בני המשחקים הקשים, 21 נקודות בניצחון בטורקיה ובניצחון היסטורי בספרד בו קלע 25 נקודות ומסר 7 אסיסטים.

באותה תקופה היו לגורדון עימותים רבים עם מאמן הנבחרת דאז צביקה שרף שבשיאם בשנת 1997 בעונת שיא בה נבחר לשחקן העונה על ידי מאמני הליגה החליט לפרוש לפני התכנסות הנבחרת לאליפות אירופה. גורדון כהרגלו אמר את דברו באופן ישיר וכנה שאינו מוכן לשתף יותר פעולה עם הרוח המיליטנטית של צביקה שרף, דרך לא ראויה אשר פוגעת במהות של המשחק והנבחרת. עקב כך הושעה משני משחקי ליגה.

הפרישה מכדורסל מקצועני[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתום העונה האחרונה שלו בירושלים (97/98), הודיע גורדון על פרישתו מכדורסל, למגינת לבם של אוהדי הקבוצה.

לאחר הפרישה התרכז גורדון בפעילות רוחנית, תוך שהוא מבודד עצמו מן התקשורת ואף מקהל האוהדים הישן שלו ומופיע רק באירועים בעלי הקשרים חברתיים.

יחסיו עם קהל האוהדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחד הדברים הבולטים בביוגרפיה של גורדון הוא יחסיו המיוחדים עם קהל האוהדים הירושלמי. בין היתר מימן גורדון מכספו הפרטי את הטסתה של קבוצת ילדים למשחק הקבוצה באילת. בתקופה השנייה שלו בירושלים חילק גורדון בחינם אלפי חולצות לאוהדים עליהם מוטבעת הסיסמה משירו של אריק איינשטיין "יש בנו אהבה והיא תנצח" - ביטוי שמבטא את פילוסופיית המשחק שלו, ואומץ כסמל על ידי אוהדי הקבוצה .

מערכת היחסים המיוחדת לא נעצרה אצל האוהדים. גורדון, שכבר הפך לסמל של הפועל ירושלים, הוביל את הקבוצה למעורבות עמוקה יותר בענייני הקהילה. הוא הביא לקבוצה את התפישה האומרת כי "ירושלים היא לא קבוצה שיש לה קהל, אלא קהל שיש לו קבוצה". תפיסה זו הוא יישם על ידי הקמת בית ספר לכדורסל בקהילה, השתתפות באירועי צדקה ופעילויות חברתיות אחרות, בין היתר כחבר עמותת הפועל קטמון ירושלים.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • להיות מלך אמיתי, אוטוביוגרפיה, איורים: מירב סלומון. הוצאת קונטנטו דה סמריק, 2008
    • הספר תורגם לאנגלית בשם To be a true king : an autobiography, בתרגום תומר רוזן גרייס ובאותה הוצאה, 2009
  • מסר הפשטות, הוצאה עצמית

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


‏נבחרת ישראל‏ - אליפות העולם בכדורסל 1986 (מקום שביעי)

1 לאסוף • 2 דניאל • 3 גורדון • 4 ריכליס • 5 רוזנברג • 6 ברקוביץ' • 7 ליפין • ‏8‏ ‏שפע‏‏  •‏ 9 ג'מצ'י • 10 מרסר • 11 שטיינהאור • 12 יעקובי • מאמן: שרף

ישראלישראל
‏נבחרת ישראל‏ - אליפות אירופה בכדורסל 1987 (מקום אחד עשר)

1 לאסוף • 2 דניאל • 3 גורדון • 4 הנפלד • 5 פליישר • 6 רוזנברג • 7 ליפין • ‏8‏ ‏שפע‏‏  •‏ 9 ג'מצ'י • 10 מרסר • 11 שטיינהאור • 12 כהן • מאמן: שרף

ישראלישראל
‏נבחרת ישראל‏ - אליפות אירופה בכדורסל 1993 (מקום שלושה עשר)

1 הנפלד • 2 פליישר • 3 אלימלך • 4 בארמור • 5 אמסלם • 6 גורדון • 7 שטיינהאור • ‏8‏ ‏שפר‏‏  •‏ 9 ג'מצ'י • 10 כץ • 11 ארדיטי • 12 דניאל • מאמן: שרף

ישראלישראל
‏נבחרת ישראל‏ - אליפות אירופה בכדורסל 1995 (מקום תשיעי)

1 הנפלד • 2 פליישר • 3 גודס • 4 ליף • 5 כהן • 6 גורדון • 7 מוכתרי • ‏8‏ ‏שפר‏‏  •‏ 9 ג'מצ'י • 10 בלול • 11 ארדיטי • 12 דניאל • מאמן: שרף

ישראלישראל