היעלמות עדי יעקבי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף עדי יעקבי)
עדי יעקבי
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 31 בינואר 1980
נעדרת 13 בדצמבר 1996 (בגיל 16)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

עדי יעקבי (נולדה ב-31 בינואר 1980) היא נעדרת מה-13 בדצמבר 1996. פרשת היעדרותה זכתה להד תקשורתי נרחב ותיק החקירה בנושא עדיין פתוח.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

יעקבי נולדה וגדלה בתל אביב לבטי (בת שבע) שעלתה לארץ מארגנטינה וניהלה חנות יד שנייה בתל אביב, וליוסי מנהל חנות משקפיים בתל אביב. יעקבי למדה בבית הספר הממלכתי "גבריאלי הכרמל" ובהמשך בתיכון עירוני א', היא שיחקה מעט במכבי רמת חן והתקבלה למגמת הספורט בתיכון.

היעלמותה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנתיים לפני היעלמותה ב-1994 הוריה של עדי התגרשו, ועדי עברה לגור עם אמה בטי ברחוב הרמן כהן בתל אביב, ואביה גר יחד עם אחותה התאומה שרית ברחוב הנביאים בעיר.

ב-13 בדצמבר 1996 שהתה יעקבי יחד עם אחותה שרית בבית אביהן, לאחר מכן יצאו השתיים לארוחת משותפת עם האבא ולאחר מכן השתיים נפרדו ממנו והלכו עם חברתה של אחותה, תמר ונפגשו עימה בגינת שינקין. יעקבי נפרדה מהשתיים ברחוב שינקין, וטרם היעלמותה הגיעה לרחוב דיזנגוף 68 לחנות "ד"ר גראס" בשעה 17:20. ביום שבו נעלמה סיפרה יעקבי לאחותה שהייתה אמורה לפגוש מכר בשם אריק. לא ידוע אם השניים נפגשו, אך יומיים אחרי היעלמותה ב-15 בדצמבר 1996 אריק קפץ מהגג של דיזנגוף סנטר במטרה להתאבד ונפצע קשה[1].

מעדויות שנמסרו למשטרה, יעקבי נצפתה בפעם האחרונה בשעה 18:10 בערב, בפינת הרחובות המלך ג'ורג' 70 והנביאים 2 בתל אביב, בסמוך לבית מגוריו של אביה כאשר היא מנסה לעצור טרמפ כדי להגיע לחברתה יערית כהן בנתניה אך היא מעולם לא הגיעה לשם, ומאז נעלמו עקבותיה.

הניסיונות למציאתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר היעלמותה של יעקבי תמונותיה פורסמו בפוסטרים שנתלו ברחובות תל אביב ובמהדורות החדשות בטלוויזיה. מקרה ההיעדרות הוצג בתוכנית "בשידור חוקר", אך לא הוביל לקצה חוט בפרשת היעלמותה.

חוקרי המשטרה נתנו דגש רב לכך שעדי הסתובבה בקרב אנשים המשויכים ל"כת השטן", ולאנשים שמשתמשים וסוחרים בסמים, וכן לציון יום היעדרותה "יום שישי ה-13", הידוע כיום בעל אמונה טפלה כיום רע בעיקר בקרב כתות מסוג "כת השטן" ודומיהם.

אביר[דרושה הבהרה] הבטיחה מידע בוסס על יעקבי לאמה, בטי, בתמורה לתשלום כספי. היא ידעה כי מובטח פרס כספי בסך מיליון שקלים עבור מידע שיסייע באיתור הנעדרת, התקשרה לאמה והחלה במשא ומתן כספי תמורת המידע שברשותה, עבורו ביקשה 50 אלף שקלים.

רב פקד יוסי גרשון, ראש מחלק הנוער במחוז תל אביב, החוקר את הפרשה, התקשר לאביר, הציג עצמו כנציג המשפחה וקבע עמה מפגש הבוקר באחד המלונות בתל אביב. עד למפגש ניהל עימה מספר שיחות, בהן נידון הנושא הכספי, שבסופן נקבע כי המשפחה תעביר לה 45 אלף שקלים.

בקיץ 2000 נפגשה אמה של עדי, בטי עם אנשיו של יו"ר הרשות הפלסטינית, יאסר ערפאת במטרה לגלות מידע על גורל בתה[2], אך גם ניסיון זה לא העלה דבר. בדצמבר 2001 נעצרה אישה בחשד לסחיטת המשפחה (לאחר שדרשה כ-50 אלף שקלים על מידע זה). לטענת האישה, ברחוב מונטיפיורי בתל אביב היה מבנה ובו 500 גולגלות, שאחת מהן "שאבה" את יעקבי[3]. בדצמבר 2012 נפטרה בטי יעקבי ממחלת הסרטן.[4]

אביה של עדי, יוסי, הוא ממייסדי עמותת בלעדיהם - עמותה לתמיכה במשפחות נעדרים שהוקמה ב-2015 שמטרתה לשפר את מערך איתור הנעדרים האזרחים ואת מעטפת התמיכה במשפחותיהם.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.