עדי מדנס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עדי מַדָנֵס
Adi Madanes.jpg
עדי מדנס. צילום: אילן בשור.
לידה 4 בנובמבר 1974 (בן 45)
ישראלישראלפתח תקווה, ישראל
שנות פעילות 1986 - היום
סוגה רוק, פופ
עיסוק זמר-יוצר
חברת תקליטים הד ארצי, הליקון
שיתופי פעולה בולטים אלון אולארצ'יק, זאב נחמה, אסף אמדורסקי
www.adimadanes.co.il

עדי מַדָנֵס (ב-4 בנובמבר 1974 בפתח תקווה) הוא זמר-יוצר רוק ופופ וכן עורך מוזיקה ותקליטן לשעבר.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדנס נולד ב-4 בנובמבר 1974 בפתח תקווה. בצעירותו למד מדנס כתיבה תמה, עבודות יד פיסול בחימר ופיתוח קול. בהמשך למד נגינה בגיטרה, בפסנתר ובאקורדיון, טיסנאות, סאונד, תסריטאות, קריינות ומשפטים.

קריירה מוזיקלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1986, כשהיה בן 12, החל מדנס את הקריירה המוזיקלית שלו כדי ג'יי וניגן בלהקות נוער. בצה"ל שירת מדנס כדי ג'יי צבאי במדורי הווי ובידור של חיל החינוך והגדנ"ע. מאוחר יותר עבד כעורך מוזיקלי, וערך את האוספים של הזמר אפריק סימון[1] ואת אלבומי האוסף "החברים של קישקשתא" (לאלבום יצאו שני חלקים) ו"יציאת חירום", שכלל שירי רוק ישראלים שטרם ראו אור על גבי דיסק.

בדצמבר 2001, במקביל לעבודתו כעורך דין, הוציא מדנס את אלבומו הראשון עניינים שבינו לבינה בחברת הד ארצי. שירי האלבום עסקו ביחסים בין בני זוג, במוות של חבר קרוב ובצמחונות. בלטו בו השירים "חבר של מת", "אם", "אני לא אוהב אותך", "יש לי היום יום הולדת" ו"בואו נהרוג". השיר "בואו נהרוג" בז לאוכלי בשר ואף נפסל לשידור בלי הודעה רשמית[2] בגלל הטקסט שלא הובן כהלכה ("הנה פרה. היא עושה מו, היא לא יודעת איך לדבר עברית. בואו נהרוג אותה כי היא אחרת, היא לא יודעת איך לדבר עברית" וגם השורה הקיצונית יותר עם התיאור הקניבלי: "הנה בן אדם. הוא לבוש אחרת, הוא לא מדבר מה שאני מדבר. בואו נהרוג אותו כי הוא מארץ אחרת, בואו נהרוג אותו כי הוא אחר"). האלבום נמכר בכ-113 עותקים[3] ולא זכה להצלחה רבה. כפעולת מחאה, מדנס חילק "תקליט קרטון" ממוסגר לכל השותפים שעבדו איתו, כביכול על מנת "להגדיל" את כמות העותקים שנמכרו.

ב-2005 חזר מדנס עם הסינגלים "לבד" ו"נשיר בלה לה", מתוך אלבומו הבא. אחריו יצאו הסינגלים "999" ו"בגלל ענת". כולם הגיעו לתחנות הרדיו בעטיפת קרטון ייחודית בצורה מיוחדת וכללו גרסאות רמיקס ובונוסים.

באוגוסט 2006 יצא אלבומו השני החיים הכפולים של עדי מדנס (שמו מרמז על עבודתו כזמר וכעורך דין במקביל), בהפקת חיים לרוז, אלון אולארצ'יק, אריה וולניץ, דודוש קלמס ושלושה מפיקים נוספים שאינם ידועים בתקשורת. האלבום יצא במארז מהודר שכלל אריזת קרטון נפתחת, חוברת מילים צבעונית ו-DVD הכולל קליפים לחלק משירי האלבום. באלבום בלטו השירים "999", "בגלל ענת", "אני חי בזמן פציעות", "ואולי", "שיר תקליטן החתונות" (בדואט עם דנה בקר מלהקת פונץ') והשיר הקצר "כשיבוא המשיח של כל החיות", שבדומה ל"בואו נהרוג" קודם בקליפ אנימציה וכלל טקסט הבז לאוכלי הבשר. כל השירים באלבום נכתבו והולחנו על ידי מדנס עצמו פרט לשיר "לא פעם בקיץ", שכתבה רחל המשוררת והלחינה שולמית ליפשיץ ובוצע במקור על ידי אחינועם ניני. גם "החיים הכפולים של עדי מדנס" נכשל מבחינה מסחרית, וזאת על אף שכלל ביקורות טובות[4] וחשיפה תקשורתית רחבה.

ב-2009 הוציא מדנס את השיר "זמר מזרחי", אותו הלחין למילים שכתב במשותף עם אלי קשת ואיציק פיליבה. השיר שזכה להצלחה בתחנות הרדיו הוא פארודיה על זמרי המוזיקה המזרחית הלועגת לזן החדש והמטרוסקסואלי של הזמרים ה"כאילו מזרחיים". אחד מיוצרי השיר, קשת, הוא בעצמו יוצר מוכר בז'אנר המוזיקה המזרחית.

ביוני 2015 שיחרר מדנס את אלבומו השלישי "לחלום, לרקום, לפרום". שם האלבום הוא ציטוט משירה של ענבל פרלמוטר "חתול בשק" והוא נבחר כמחווה לפרלמוטר.

צמחוניות וטבעוניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדנס הוא טבעוני אדוק והצהיר על שינויי הרגלי האכילה שלו עוד בתחילת הקריירה המוזיקלית. כשיצא אלבומו הראשון הצהיר על עצמו כצמחוני. נושא הצמחוניות בשיריו של מדנס חוזר פעמים רבות, ובין השאר הודגש בשירים "בואו נהרוג", "כשיבוא המשיח של כל החיות" ו"משאית של עופות". מדנס חבר בעמותת "אנימלס" למען זכויות בעלי חיים.

בראיון שנעשה עם מדנס במרץ 2006 באתר אגודת שב"י לנוער למען זכויות בעלי חיים, סיפר מדנס שהוא הפך להיות צמחוני בהשפעת חברה של מיליונר איטלקי שהוא מכר של אביו, שהייתה צמחונית. הוא הוסיף שבעבר טייל עם אמו בשוק בירושלים וראה ראשי בקר ערופים - דבר נוסף שהשפיע עליו להיות צמחוני. מדנס סיפר שבעקבות קריאה על טבעוניות באתר של עמותת "אנונימוס" בה הוא חבר, הוא שינה את דעתו והחליט להיות טבעוני.

באותו ראיון, סיפר מדנס שההשראה לשיר "בואו נהרוג" נלקחה מהספר "שחרור בעלי החיים" מאת פרופסור פיטר סינגר. אל הספר נחשף מדנס בקורס "האדם וסביבתו" שהדריך ד"ר יואב המר, שעסק ביחס האדם לסביבת החיים שלו. מדנס סיפר שבעקבות השיר הזה הוא בז לכל אוכלי בשר, וביניהם מפורסמים כיוסי ביילין ומרב מיכאלי - אותם הגדיר כ"קבוצה ריקה".

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]