עדי קיסר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עדי קיסר
עדי קיסר, 2014
עדי קיסר, 2014
לידה 11 בדצמבר 1980 (בת 38)
ירושלים
עיסוק משוררת
לאום יהודייה
שפות היצירה עברית
פרסים
שנות פעילות 2012 - הווה

עדי קיסר (11 בדצמבר 1980[1]) היא משוררת ישראלית, מייסדת חבורת "ערס פואטיקה".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיסר נולדה וגדלה בשכונת גילה שבירושלים, בת שלישית מבין ארבעה ילדים במשפחה ממוצא תימני. אמה, ציונה קיסר, היא גננת לחינוך מיוחד, ואביה, בני קיסר, הוא דפס. משפחתה של אמה עלתה לישראל בשנות ה-50 מהכפר גדס שבתימן. משפחת אביה עלתה לישראל בשנת 1882 מהעיר צנעא. סבא רבא של קיסר, שלום קסאר, היה מורי.

מגיל צעיר, חוותה קיסר עלבונות על רקע צבע עורה והבינה לדבריה כי היא שייכת לקבוצה ממעמד חברתי נמוך. במהלך שירותה הצבאי כמדריכת חי"ר, החלה לפתח תודעת זהות מזרחית. לאחר שירותה הצבאי, טיילה בדרום אמריקה ולאחר מכן התגוררה מספר חודשים בניו יורק. בשובה לישראל, עבדה ככתבת תרבות במקומון הירושלמי 'ידיעות ירושלים'. בשנת 2009 עברה להתגורר בתל אביב והחלה לכתוב בעכבר העיר.

קיסר בזוגיות עם הקולנוען אופיר פרץ ובשנת 2017 נולדה בתם.

השכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצירתה ופועלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאורך חייה, עסקה קיסר בכתיבה עיתונאית ובכתיבת תסריטים אולם לא בכתיבת שירה. לתחום השירה הגיעה בגיל 32 לאחר שנתקלה במקרה בשירים על גזרי עיתון. עד לאותה עת, שירה נתפסה בעיניה כאליטיסטית ומנוכרת. בשנת 2012, לאחר שקיסר התוודעה ליצירותיהם של המשוררים סמי שלום שטרית, יונה וולך, יהודה עמיחי, דליה רביקוביץ', מירי בן שמחון, ויקי שירן וארז ביטון - איתן, לדבריה, הצליחה לראשונה להזדהות - החלה לכתוב שירה בעצמה. קיסר יוצאת נגד התפיסה לפיה שירה היא נחלתה של אליטה מובחרת אלא טוענת כי השירה שייכת לכולם. לדבריה, שירה צריכה להיות נוכחת בבתים וברחובות ולא להיות מרוחקת על מדפים בספריות, אחרת אין בה טעם. משנת 2017, החל משרד החינוך לכלול את שיריה בתוכנית לימודי החובה בשיעורי ספרות בבתי הספר העל יסודיים ממלכתיים, ושיריה נלמדים גם בתוכנית ללימודי תרבות ערבית-יהודית באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטת בן-גוריון.

ערס פואטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ערס פואטיקה

קיסר, שתפסה את ערבי השירה הישראלים כמתנשאים וזרים, החליטה בינואר 2013 לייסד ערב שירה לו קראה 'ערס פואטיקה' (משחק מילים עם המושג 'ארס פואטיקה') כדי לכונן מקום בו תרגיש בנוח לשתף את יצירותיה. קיסר בחרה בכינוי הגנאי ערס על מנת לבצע ניכוס מחדש (אנ') למושג זה ולהפוך אותו ממקור עלבון למקור גאווה. כוונתה הראשונית הייתה להפיק ערב שירה חד פעמי, אולם לאור התעניינות ופופולריות גוברת, החלה להפיק ערב זה אחת לחודש.

קיסר טוענת כי הקאנון הספרותי הישראלי הוא אשכנזי-מערבי-גברי בעוד האמנות המזרחית והנשית נדחקות ומודרות מהקונצנזוס. ערבי ערס פואטיקה מהווים לדבריה מקום בו חברי קבוצות השוליים בחברה הישראלית יכולים לבטא את שירתם בציבור. לטענתה, אירועי ערס פואטיקה הם פלטפורמה לשיח בנושאים פוליטיים-חברתיים כגון מגדר, זהות חברתית והשסע העדתי בישראל שהיה נעדר מעולם הספרות הישראלי ומהתרבות הישראלית בכלל. ערבי השירה כוללים גם חפלה מזרחית עם רקדניות בטן, מוזיקה מזרחית והקראת שירים של משוררים שונים בהם: רועי חסן, ישראל דדון, תהילה חכימי, מתי שמואלוף ושלומי חתוכה. ערבי שירה אלו שהתחילו כאירוע מחתרתי, הפכו לתופעה ישראלית חדשה שגררה תשומת לב תקשורתית רבה, שבחים וביקורות. קובי מידן טען כי פרויקט זה יצר זרם אמנותי חדש שטלטל את השירה, הספרות והתרבות הישראלית.

פרסומים והופעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצירותיה של קיסר פורסמו במגוון עיתונים וכתבי עת בישראל וברחבי העולם, בניהם: ידיעות אחרונות, מעריב, הארץ, Mantis (כתב העת לספרות של אוניברסיטת סטנפורד, ארצות הברית), Merkur (מגזין תרבות ופוליטיקה גרמני), Berlin Quarterly (מגזין אירופאי לעיתונות, ספרות ואומנות), אנתולוגיה ערס פואטיקה 1 ו-2 בהוצאת גרילה תרבות, כתב העת גג, אנתולוגיה "מחזור 95" בהוצאת דרור לנפש, אנתולוגיה "שתיים" יצירה עברית וערבית צעירה ועכשווית בהוצאת כתר, ספר שתף בהוצאת מקום לשירה, כתב עת משיב הרוח, Time Out תל אביב, כתב עת מרחב, באסטה - מדור שירה באתר העוקץ, מדור תרבות - ynet, ביטאון זו הדרך, קפה גיברלטר וסלונה. כמו כן, קיסר ערכה את מדור השירה 'באסטה' באתר העוקץ וכן ערכה את האנתולוגיות ערס פואטקיה 1 ו-2 בהוצאת גרילה תרבות.

קיסר מופיעה ומרצה בכנסים, בפסטיבלים ובמוסדות לימוד בישראל ובעולם. בין המקומות בהם השתתפה ניתן למנות את אוניברסיטת טקסס באוסטין (ארצות הברית), מכללת שנקר, האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת בן-גוריון, עזריאלי - מכללה אקדמית להנדסה ירושלים, אוניברסיטת תל אביב, בצלאל, בתי ספר בישראל, פסטיבל שער בינלאומי לשירה של הליקון, פסטיבל ירושלים לשירה 'מטר על מטר', פסטיבל שירה במדבר, פסטיבל הג'אז הבינלאומי ירושלים, פסטיבל קולנוע דרום, אירוע 'רגע אחד' בהפקת עיריית תל אביב, מופע 'נקודת מגע' במוזיאון ישראל, אירוע 'עונג שבת' בהפקת עיריית תל אביב, פסטיבל אינדינגב, פסטיבל מקודשת בהפקת עיריית ירושלים, פאנל תרבות מטעם הסוכנות הפדרלית המרכזית לחינוך אזרחי (אנ') (ברלין, גרמניה), פאנל שירה בפסטיבל בזל Lyrikfestival Basel (בזל, שווייץ), אירוע ספוקן וורד בפסטיבל 'BIGSAS Festival' (ביירוית, גרמניה), אירוע הקראת שירה במסגרת Inter_Poems- A series of poetry in migration (ברלין, גרמניה), הפסטיבל הבינלאומי לשירה Meridian Czernowitz (אוקראינה), כנס Limmud (ברמינגהאם, אנגליה), הכנס הישראלי-גרמני 'Living Diversity in Germany and Israel' (ויטנברג, גרמניה), פסטיבל Literarisches Colloquium Berlin (גר') (ברלין, גרמניה), אירוע ערס פואטיקה בתיאטרון מקסים גורקי (אנ') (ברלין, גרמניה).

ספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיסר הוציאה לאור שלושה ספרי שירה בעריכתו של המשורר אלמוג בהר.

  • שחור על גבי שחור (גרילה תרבות, ספטמבר 2014).
  • מוזיקה גבוהה (ערס פואטיקה, יוני 2016).
  • דברי הימים (ערס פואטיקה, 2018).

פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ב-2013, זכתה בפרס פסח מילין לשירה מטעם האיגוד הכללי של הסופרים בישראל.
  • בפברואר 2015, זכתה בפרס משרד התרבות למשוררים בראשית דרכם.[2]
  • ביולי 2015, זכתה בפרס ברנשטיין לספרות, על ספרה "שחור על גבי שחור".[3]
  • בדצמבר 2015 זכתה בפרס "נשים בחזית" בקטגוריית תרבות מטעם אתר סלונה (2015). בנימוקים לפרס נכתב: "על שבירת כללי המשחק, מתן קול לחסרות הקול, על הפיכת השוליים למרכז תוך מתן במה מקצועית הולמת לאמני שירה ממוצא מזרחי ויצירת מהפכה בשיח התרבותי".[4]
  • ב-2018 נבחרה לרשימת 70 הצעירות המבריקות של ישראל של ליידי גלובס.[5]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קטעי וידאו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]