עדנה לומסקי-פדר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

עֶדְנָה לוֹמְסְקִי-פֶדֶר (נולדה ב-23 בפברואר 1953) היא פרופסור חבר במחלקה לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה ובבית הספר לחינוך באוניברסיטה העברית. תחומי התמחותה העיקריים הם: צבא ומלחמה מנקודת מבט תרבותית, צבא ומגדר, זהות לאומית בהקשר ישראלי, סיפורי חיים, זיכרון ואירועים אוטוביוגרפיים, זהות והגירה, מעבר לבגרות ובוגרים צעירים במודרניות המאוחרת וטקסים בבית ספר[1].

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עדנה לומסקי-פדר למדה את שלושת תאריה באוניברסיטה העברית. בשנת 1976 סיימה בהצטיינות את לימודי התואר הראשון במחלקה לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה ובחוג לגאוגרפיה. בשנת 1986 סיימה בהצטיינות את התואר השני במחלקה לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה. בשנת 1994 הגישה את עבודת הדוקטורט בהנחיית פרופ' ראובן כהנא ופרופ' יורם בילו,  בנושא: "דפוסי השתתפות במלחמה והשפעתם על תפיסת המלחמה ותפיסת מהלך החיים: ניתוח המקרה של "בוגרי" מלחמת יום כיפור".

בשנת 1996 מונתה למרצה בבית הספר לחינוך באוניברסיטה העברית, בשנת 2003 קודמה לדרגת מרצה בכירה ובשנת 2010 קודמה לדרגת פרופ' חבר. החל משנת 2000 מילאה תפקידים מגוונים בבית הספר לחינוך, עמדה בראש התוכנית לסוציולוגיה של החינוך, הייתה חברה בוועדות מחקר ופיתוח ועמדה בראש הוועדה לתלמידי דוקטורט.

לומסקי-פדר נטלה חלק בקבוצות מחקר מגוונות ובתפקידים אקדמיים שונים. בין השנים 2003–2006 עמדה בראש קבוצת המחקר "הגירה וזהות" יחד עם תמר רפופורט במכון ון ליר. בין השנים 2005–2007 הייתה חברה בקבוצת המחקר "הצבא הישראלי", ובין השנים 2006–2008 הייתה חברה בקבוצת המחקר "השיח התרפויטי בישראל", גם הוא במכון ון ליר.

בין השנים 2006–2009 הייתה חברה בוועד המנהל של האגודה הסוציולוגית הישראלית ובוועדת הפרס למצוינות בכתיבת עבודת מאסטר. היא לקחה חלק בקבוצת המחקר "מגדר ופוליטיקה", במכון ון ליר בין השנים 2009–2011, והחל משנת 2011 משמשת כחברה בוועדה האקדמית של סדרת אשכולות בהוצאת מאגנס.

לומסקי-פדר הייתה חברה באגודות מקצועיות רבות: האגודה הסוציולוגית האירופית, באגודה האמריקאית לסוציולוגיה, באגודה האמריקנית לאנתרופולוגיה, באגודה הסוציולוגית הישראלית, באגודה הישראלית לאנתרופולוגיה, ואגודה הישראלית ללימודי ישראל[2].

מחקריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עדנה לומסקי-פדר היא סוציולוגית איכותנית ומתעניינת בקשרים בין סוכנים לחברה כפי שהם באים לידי ביטוי באמצעות יחסי הגומלין בין זהות אישית וקולקטיבית, ביוגרפיה פרטית וחברתית וזיכרון אישי ולאומי. תחומי התמחותה העיקריים הם: מעבר לבגרות, צבא ומלחמה, זיכרון ולאומיות, עלייה וזהות, סיפורי חיים ומחקר נרטיבי, מתודולוגיות איכותניות[3].

צבא וחברה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1998 פרסמה את הספר "כאילו לא הייתה מלחמה: תפיסת המלחמה בסיפורי חיים של גברים ישראלים". הספר מעורר שאלות ביחס ל'מיליטריזם הישראלי' מנקודת מבט של חוויית היחיד. בספר מנתחת לומסקי-פדר סיפורי חיים של גברים ישראלים בשלהי שנות השלושים לחייהם שהשתתפו במלחמת יום הכיפורים, ובוחנת את האופן שבו הם תופסים את חוויית המלחמה ואת המשמעות שהם מקנים לה בסיפור חייהם במהלך השנים. הממצא המרכזי העולה מתוך הספר הוא כי בניגוד להנחות הרווחות במחקרים על חיילים משוחררים, הגבר הישראלי אינו רואה במלחמה חוויה משברית. אמנם המלחמה היא בעבורו אירוע משמעותי, אך הוא משלב אותה במסלול החיים שלו – 'מנרמל' אותה בלשון הספר – בלי שיזהה השפעות כבדות שלה על מעשיו או על תודעתו[4].

בשנת 2018 כתבה יחד עם אורנה ששון-לוי מהמחלקה לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה באוניברסיטת בר-אילן את הספר Women soldiers and citizenship in Israel: gendered encounters with the State". בספר זה הן מבקשות לחקור את המשמעויות המגוונות והמשתנות שהנשים הישראליות מייחסות לשירותן הצבאי, על ידי ניתוח סיפורי חיים ועדויות של למעלה מ-120 נשים. הספר בודק כיצד עמדות אתניות מגדריות של נשים מעצבות את חוויות השירות הצבאי שלהן, כיצד מעצבים תפקידים צבאיים את המודעות המגדרית של נשים ואת תפיסותיהן בנוגע לאזרחות וכיצד עמדותיהן הספציפיות של נשים בצבא מעצבות את המודעות שלהן לתגובה של המדינה[5].

סוציולוגיה של הגירה ומהגרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2010 ערכה יחד עם תמר רפופורט את הספר "נראות בהגירה: גוף, מבט, ייצוג". הספר מציע מסגרת מושגית חדשה לחקר ההגירה בכלל וה"שיבה הביתה" האתנו-לאומית בפרט. הספר מכנס מגוון מאמרים של חוקרים מתחומי ידע שונים, הדנים בייצוגים התרבותיים והפוליטיים של תהליך התמקמותם של קבוצות מהגרים שונות (רוסים, קווקזים, אתיופים ומהגרי עבודה) בחברה הישראלית[6].

בשנת 2012 כתבה יחד עם תמר רפופורט את הספר "ישראלים בדרכם: סיפורי הגירה של צעירים מברית המועצות לשעבר". בספר הן מבקשות להתחקות אחר סיפורם של צעירים מברית המועצות לשעבר המפלסים את דרכם לישראליות, המבקשים לדבוק בזהותם הייחודית אך בו בזמן גם להשתייך למקום החדש. על בסיס ניתוח סיפוריהם מציעות המחברות פרספקטיבה חדשה בחקר הגירה, שעל פיה השתייכות מושגת לא דרך אימוץ של אתוסים לאומיים מכוננים אלא מעצם ההשתתפות בשיח המקומי על אודותיהם[7].

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לומסקי-פדר נשואה לעיתונאי יון פדר, העורך הראשי של אתר ynet. לזוג שני ילדים.

מפרסומיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "כאילו לא הייתה מלחמה: תפיסת המלחמה בסיפורי חיים של גברים ישראלים", מאגנס ירושלים: 1998
  • "ישראלים בדרכם: סיפורי הגירה של צעירים מברית המועצות לשעבר" (יחד עם תמר רפופורט), מאגנס ירושלים: 2012
  • 2017 ,Women soldiers and citizenship in Israel: gendered encounters with the State" (With Orna Sasson-Levy), London: Routledge"

ספרים בעריכתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • The military and militarism in Israeli society", edited by Edna Lomsky-Feder and Eyal Ben-Ari, University of New York Albany 1999"
  • "נראות בהגירה: גוף, מבט, ייצוג", עורכות עדנה לומסקי-פדר, תמר רפופורט, מכון ון ליר ירושלים: 2010.
  • עדנה לומסקי-פדר ותמר אלאור, "על מה כל הריקוד הזה: קריאות חברתיות במעשה המחול", סוציולוגיה ישראלית יג ב (גיליון מיוחד) 2012.

ממאמריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]