עד עוין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית


שגיאות פרמטריות בתבנית:מקורות

פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

עֵד עוֹיֵן הוא עד אשר אופן עדותו בבית המשפט שונה באופן מהותי מעדות קודמת שמסר, והשינוי גורם נזק לבעל הדין שהביא אותו להעיד. מרגע שבית המשפט הכריז עליו כ"עוין" ניתן להטיל דופי במהימנותו, עד כדי קביעה כי עדותו הקודמת היא הנכונה. הליכי עד עוין מעוגנים בסדרי הדין[1] ובדיני הראיות,[2] ומתקיימים בהליך פלילי ובהליך אזרחי.

עדות עוינת[עריכת קוד מקור | עריכה]

עדות שהפכה להיות עוינת לבעל הדין ומסייעת לצד שכנגד, שכיחה בהליכים פליליים. למשל, כאשר עד מסר עדות מוקדמת בחקירתו במשטרה או בכל אמרת חוץ אחרת. בהגיעו להעיד בבית המשפט הוא מוסר עדות שונה במהותה הגורמת נזק לתביעה, או שהוא מרבה לשכוח פרטים באופן שנראה כמו שכחה מכוונת, או שהוא בוחר לשתוק מעל דוכן העדים.

ישנן סיבות שונות לעדות עוינת, בין השכיחות שבהן:

  • העד מאוים על ידי הנאשם או על ידי גורמים מטעמו.
  • העד טוען כי עדותו המוקדמת ניתנה תחת לחץ או הפעלה של השפעה בלתי הוגנת.
  • חשש להפללה עצמית מעל דוכן העדים.
  • במקרים של עבירות בתוך המשפחה כגון עבירות מין או אלימות, לפעמים בוחרים המתלוננים לחזור בהם מעדותם מתוך רצון לשמור על שלמות המשפחה.

גם בתביעה אזרחית יכול עד לסתור עדות קודמת שנתן, בדיון קודם או באימרת חוץ אחרת כמו תצהיר משפטי, באופן שתחשב לעוינת.

הבקשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדרישה לקבוע כי עד הוא עוין, יכולה לבוא רק מצד בעל הדין אשר הביא את העד. עליו לשכנע את בית המשפט כי הפיכת העדות לעוינת נעשתה בזדון ומתוך מניעים פסולים אשר נועדו לסייע לצד הנגדי. במקרים רבים נוהגים שופטים להתרות בעד ולהבהיר לו את משמעות הקביעה ותוצאותיה. במקביל, מתבקש בית המשפט לקבל את העדות הקודמת שנמסרה על ידי העד כעדות קבילה.

קביעת עד עוין[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר ההכרזה על העד כעוין ניתנת הזדמנות שנייה לצד שהביא אותו לחקור אותו בחקירה נגדית, בה הוא יכול לשוב לעדותו הראשונה, או להתמיד בקו העוין.

בית המשפט יכול לראות את עדותו המוקדמת כאילו היא העדות הנכונה, אם כי אין הוא חייב לעשות כך, והכל לפי נסיבות העניין. בדרך כלל עדות עוינת הופכת את העד לבלתי אמין והעדות הקודמת מקבלת משקל כבד לעומת העדות העוינת.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Rosemary Pattenden, The Hostile Witness, The Journal of Criminal Law, Volume 56, Issue 4, November 1992, pp. 414–425
  • R v. Thompson (1976), Criminal Appeal Reports, Volume 64, p. 96, in Allen, Christopher. Sourcebook on Evidence. pp. 362–364.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]