עד פופ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עד פופ
סוגה מוזיקה
בימוי פנחס הר זהב
מנחים אהוד מנור
ענת דולב
אברי גלעד
יואב קוטנר
מיכל ניב
מנחם גרנית
ארץ מקור ישראל
שפות עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
הפקה
אורך פרק 50 דקות
שידור
רשת שידור הערוץ הראשון
תקופת שידור מקורית 15 באוקטובר 1982אוקטובר 1992
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
רשימה של תוכניות "עד פופ" באינדקס הממוחשב של ארכיון הטלוויזיה הישראלית

"עד פופ" הוא מגזין פופ טלוויזיוני ישראלי ששודר בשנות ה-80 בערוץ הראשון. הרעיון לתוכנית היה של אהוד מנור שהיה המנחה הראשון.

בתוכנית שודרו וידאו קליפים של זמרים מחו"ל ומישראל ובנוסף שולבו בו ראיונות. לאחר פרישתו של מנור ב-1985 ועד לסגירתה ב-1992 הנחו את התוכנית גם יואב קוטנר, מנחם גרנית, ענת דולב, אברי גלעד, יואב גינאי ואחרים.

הפורמט הראשון 1982-85[עריכת קוד מקור | עריכה]

את הפורמט הראשון הנחה אהוד מנור עם שירים ישנים לצד חדשים, בחלק מן התוכניות ראיין אמנים, הראיונות נמשכו כרבע שעה. על כל שיר היה מנור מסביר מידע מפורט על כל שיר וזמר. פורמט זה שודר משנת 1982 ועד שנת 1985. בתוכנית הפרידה שלו אירח את עפרה חזה.

מנגינת הפתיחה הייתה Les Chants Magnetique, נעימה מאת ז'אן מישל ז'אר.

הפורמט השני 1985-87[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוגוסט 1985 שונה מעט הפורמט והפעם המנחים היו ענת דולב ומנחם גרנית. עדיין היו ראיונות ולהיטים לצד שירים ותיקים יותר. פורמט זה כלל 72 תוכניות עד ספטמבר 1987, וכלל פינת "סקירת תקליטים חדשים" ו"מוזיקה בקולנוע", את האינפורמציה על השירים הגישה ענת דולב, ואת הראיונות מנחם גרנית, שהגיש מספר תוכניות לבד לקראת הסוף.

מנגינת הפתיחה הייתה Goodbye Bad Times(אנ') של ג'ורג'ו מורודר ופיל אוקי(אנ').

הפורמט השלישי 1988-91[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר השביתה ברשות השידור, בפברואר 1988 התוכנית חזרה בהגשתם של מיכל ניב ואברי גלעד.

ביולי 1988 הצטרף להגשה יואב קוטנר במקום מיכל ניב, שהמשיך עם אברי גלעד באותה המתכונת.

במרץ 1990 השתנתה התפאורה ומנגינת הפתיחה ובנוסף למגזין הערב הרגיל התווספו גם תוכניות מגזין לילה תחת השם "עד פופ לילה" ששודרו לסירוגין עד לשנת 1991.

לאחר פרישתם של אברי וקוטנר בספטמבר 1990, התוכנית עברה למתוכנת מצומצמת בהגשתו של חיים צינוביץ'.

במהלך מלחמת המפרץ בינואר-פברואר 1991 התוכנית לא שודרה ובמרץ 1991 חזרה במתוכנת רגילה ולילית בהגשתם של דידי הררי, לאה עוז ואחרים.

מנגינת הפתיחה בחלקו הראשון של פורמט זה הייתה Touched by the Hand of God(אנ') של ניו אורדר ולאחר מכן Midnight Man של Flesh and the Pan(אנ') שהיה גם הפתיח בהמשך.

הפורמט הרביעי 1991-92[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוקטובר 1991 החל הפורמט האחרון של התוכנית בהגשת יואב גינאי. בפורמט זה בוטלו הראיונות ומגזין הלילה באופן סופי ושודרו בו קליפים לועזיים בלבד.

באוגוסט 1992 גינאי החל להגיש מספר תוכניות של קליפים עבריים מארכיון הערוץ הראשון בשם "עד פופ נוסטלגי", אחרי מספר תוכניות בסגנון זה, ירדה התוכנית מהמסך.

מנחים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אהוד מנור (1982-1985, סיכום שנתי 1986)
  • ענת דולב (1985-1987)
  • מנחם גרנית (1985-1987) חבר מערכת (1982-1987)
  • שרון מולדאבי (1987) חבר מערכת (1988-1990)
  • אביהו מדינה (1987)
  • יואב קוטנר (1987 בסיכום שנתי תשמ"ז, 1988-1990)
  • אברי גלעד (1988-1990)
  • מיכל ניב (1988)
  • חיים צינוביץ' (1990-1991)
  • דידי הררי (1991)
  • לאה עוז (1991)
  • יואב גינאי (1991-1992)

סיכומים שנתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1984 אירח אהוד מנור באולפן את האמנים הבולטים שהיו באותה שנה: שלמה ארצי, ירדנה ארזי, עפרה חזה, מאיר בנאי וג'קי מקייטן לסיכום שנת תשמ"ד. בשנת 1987 מנחם גרנית וענת דולב אירחו באולפן את רמי קלינשטיין, אהוד מנור ויעקב גלעד בסיכום הפזמונים לשנת 1986. בספטמבר 1987 אירח מנחם גרנית את אביהו מדינה, שרון מולדאבי ויואב קוטנר והראו קליפים משנת תשמ"ז.

תוכניות מיוחדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדצמבר 1982 הוקדשה התוכנית לשנתיים לרצח ג'ון לנון, וביוני 1987 במלאת 20 שנה לתקליט של הביטלס Sgt. Pepper's Lonely Hearts Club Band.

מתוך התוכנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

LCD generic tv.jpg ערך זה הוא קצרמר בנושא טלוויזיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.