עובדי הים
.jpg) | |
| איור מאת פרנסואה שיפלאר; חריטה על עץ מאת פורטונה מאול | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת |
ויקטור הוגו  |
| איורים |
ויקטור הוגו |
| שפת המקור |
צרפתית |
| סוגה | רומן |
| הוצאה | |
| הוצאה | Verboeckhoven et Cie |
  | |
עובדי הים (בצרפתית: Les Travailleurs de la mer) הוא רומן מאת ויקטור הוגו שפורסם בשנת 1866. הספר מוקדש לאי גרנזי, שם שהה הוגו במשך 15 שנות גלות.[1] הוגו משתמש בסביבת הקהילה הקטנה שבאי כדי להפוך אירועים לכאורה שגרתיים לדרמות ברמה הגבוהה ביותר. הרומן מתרחש זמן קצר לאחר מלחמות נפוליאון ומתמקד בהשפעות המהפכה התעשייתית על האי.[2]
הסיפור עוסק בגיליָאט, יליד גרנזי ומנודה חברתי שמתאהב בדֵרוּשֵט, אחייניתו של בעל ספינה מקומי, מר לטיירי. כאשר ספינתו של לטיירי עולה על שרטון, דרושֶט מבטיחה להתחתן עם מי שיצליח לחלץ את מנוע הקיטור של הספינה, וגיליָאט יוצא למשימה למרות הקשיים העצומים והמאבקים הפיזיים, בהם קרב עם תמנון.
תקציר העלילה
[עריכת קוד מקור | עריכה].JPG)
אישה מגיעה לגרנזי עם בנה גיליָאט וקונה בית שהשמועות אומרות כי הוא רדוף רוחות. הבן גדל, האישה נפטרת, וגיליָאט הופך לדייג ומלח טוב, אך אנשי האי מאמינים שהוא מכשף.
בגרנזי גר גם מר לטיירי – ימאי לשעבר ובעל ספינת הקיטור הראשונה באי, דיראנד – עם אחייניתו דרושֶט. יום אחד, בחג המולד, דרושֶט כותבת את שמו של גיליָאט בשלג, והוא מתאהב בה.
העלילה ממשיכה עם מזימות של רב החובל סיור קלוּבּין, ספינות מסחר ספרדיות, והמאבק של גיליָאט בשונית במטרה לחלץ את המנוע. בסופו של דבר הוא מצליח להחזיר את המנוע ללטיירי, אך מסרב להתחתן עם דרושֶט לאחר שהיא מסכימה להצעת נישואים של כומר האי החדש, אבנזר קאודרי.
דמויות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- גיליָאט: דייג ומלח
- מס לטיירי: בעל הספינה דיראנד
- דרושֶט: אחייניתו של מס לטיירי
- סיור קלוּבּין: רב החובל של דיראנד
- אבנזר קאודרי: כומר צעיר
פרסומים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הרומן פורסם לראשונה בבריסל בשנת 1866 ותורגם לאנגלית בהמשך השנה.[3]
בישראל ראה הרומן אור בשנת 1962 בהוצאת הקיבוץ המאוחד בתרגום מנשה לוין. מהדורה נוספת יצאה ב-1986 בספרית פועלים.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ויקטור הוגו בגרנזי
- ^ פועלי הים
- ^ The Toilers of the Sea. Heritage Press. 1961. p. xvi.
