חשבון בנק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף עובר ושב)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חשבון בנק הוא חשבון כספי במוסד בנקאי, הנוצר כתוצאה מחוזה בין בנק ללקוח.

על פי סקר הלמ"ס ל-2013, 97% ממשקי הבית בישראל כוללים אדם שיש לו חשבון בנק. מרבית משקי הבית ללא חשבון בנק הם חלק מהמגזר הערבי.[1]

החשבון יכול להיות בעל יתרה חיובית – יתרת זכות – כאשר משמעות הדבר היא שהבנק מחזיק את כספו של הלקוח. כאשר החשבון בעל יתרה שלילית – יתרת חובה, המכונה לעיתים גם "אוברדראפט" או "משיכת יתר" – הרי למעשה, הלקוח נטל הלוואה והוא חייב סכום זה לבנק.

חשבון המאפשר רק יתרת זכות עשוי להיות מכונה חשבון חיסכון. חשבון היכול לכלול רק יתרת חובה עשוי להיות מכונה חשבון הלוואה. חשבון המאפשר יתרה חיובית או שלילית מכונה חשבון עובר ושב.

זיהוי החשבון[עריכת קוד מקור | עריכה]

זיהוי חשבון בנק בישראל מורכב משלושה חלקים:

  • מספר בנק: שתי ספרות המזהות את הבנק. דוגמה: 10 הוא מספרו של בנק לאומי.
  • מספר סניף: שלוש ספרות המזהות את הסניף בתוך הבנק. דוגמה: בבנק לאומי סניף 800 הוא הסניף המרכזי.
  • מספר חשבון: עד תשע ספרות המזהות את החשבון בתוך הסניף.

להעברת כספים מיידית משמש מספר זה"ב שכולל את פרטי הזיהוי הנ"ל בתוספת שתי ספרות ביקורת ושתי אותיות המזהות את המדינה.

דרכים להפקדת כספים בחשבון בנק[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעל חשבון יכול להפקיד כסף בחשבונו בדרכים שונות:

  • הפקדת מזומנים בחשבון, באמצעות פקיד בסניף הבנק או באמצעות כספומט, מסוף אוטומטי לשירותי בנקאות.
  • הפקדת המחאה בחשבון, באמצעות פקיד, מעטפת שירות או כספומט. אל דרכים אלה, שבהן מופקדת ההמחאה עצמה, נוספה בעשור השני של המאה ה-21 האפשרות להפקיד באמצעות אפליקציה הכוללת צילום של ההמחאה משני צדדיה.
  • העברת כספים מחשבון בנק אחר שלו.

בהסכמת בעל החשבון יכולים גם אחרים להפקיד כספים בחשבונו, למשל העברת משכורת מחשבון הבנק של המעסיק לחשבונות הבנק של עובדיו.

דרכים למשיכת כספים מחשבון בנק[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעל חשבון עשוי למשוך כסף מחשבונו בדרכים שונות:

  • משיכת מזומנים מהחשבון, באמצעות פקיד בסניף הבנק או באמצעות כספומט.
  • מתן המחאה, היא שטר שבו מורה בעל החשבון לשלם מחשבונו כסף לצד ג'. המחאה שלא כובדה בשל אי כיסוי מספיק, קרויה "שיק שסורב". בשיקים שסורבו עוסק בישראל חוק שיקים ללא כיסוי, תשמ"א-1981, הקובע סנקציות שונות לבעלי חשבונות בנק שבהם סורבו עשרה שיקים במשך שנים-עשר חודשים (ובלבד שחלפו חמישה-עשר ימים בין הסירוב הראשון לסירוב האחרון). החשבון ייקרא "חשבון מוגבל" ובעליו ייקרא "לקוח מוגבל". על חשבון מוגבל ולקוח מוגבל מוטלות הגבלות שונות, והוא מפורסם ברשימה שמנהל בנק ישראל.[2]
  • מתן הרשאה לצד ג' להורות על משיכת כספים לזכותו. בדרך זו מחייבות חברות האשראי את חשבונו של בעל כרטיס אשראי חוץ בנקאי בסכום הקניות שערך באמצעות כרטיסו, וספקים שונים, כגון חברת החשמל, מחייבים את החשבון בגין שירותיהם.
  • מתן הוראה לבנק להעביר כספים מחשבונו לחשבון אחר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]