עובר לעשייתן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

עובר לעשייתן היא הלכה בדיני ברכות המצוות, לפיה יש לברך את הברכה דווקא קודם עשיית המצווה, ולא לאחריה.

פירוש המילה 'עובר' הוא 'קודם' .

מקור הדין וטעמו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור דין 'עובר לעשייתן' הוא התלמוד במסכת פסחים:

דאמר רב יהודה אמר שמואל כל המצות מברך עליהן עובר לעשייתן.

ובהמשך שם בגמרא הובאו מקורות לכך ש'עובר' הכוונה קודם.

בטעם הדבר שתיקנו לברך קודם המצוה דווקא כתב בריטב"א בשם הרי"ט שני טעמים, הראשון שקודם המצווה יתקדש תחלה בברכה ויגלה ויודיע שהוא עושה אותה מפני מצות השם ׁ(לשמה).

  • כי הברכות מעבודת הנפש וראוי להקדים עבודת הנפש למעלה שהיא עבודת הגוף"[1].

שכח לברך קודם המצווה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדיעבד אם שכח לברך לפני המצווה ונזכר שלא בירך, נחלקו האחרונים. יש שכתבו שבדיעבד יכול לברך אף אחר כך. אמנם להרבה אחרונים אחרים, אין לברך לאחר שקיים את המצווה.

יוצאים מהכלל הן מצוות שעשייתן נמשכת, כגון מצוות הנחת תפילין ומצוות ציצית, בהם כולם מודים שיכול לברך כל זמן עסוק בקיום המצווה, עד שיוריד את התפילין והטלית.

יוצאים מהכלל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברכות שיוצאות מהכלל שהובאו בתלמוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתלמוד[2] הובאה ברכה אחת שדינה שונה, ויש לברך עליה דווקא לאחר עשיית המצווה:

  • ברכת הטבילה: גר שטובל על מנת להתגייר, אינו יכול לברך קודם שטובל, מאחר שקודם הטבילה דינו כגוי. לכך תיקנו במצווה זו שיברך רק לאחר המצווה. ומחמת טבילת גר תיקנו בכל הבטילות כן שיברכו לאחר הטבילה.

ברכות נוספות יוצאות מהכלל שהוזכרו בפוסקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ברכת הדקלת הנר: לדעת חכמי אשכנז, וקצת מפוסקי ספרד, הברכה על הדלקת נרות נחשבת כקבלת קדושת השבת, ואם כן לאחר הברכה אינה יכולה להדליק, ולכך לדעתם יש להדליק את הנרות ורק לאחר מכן לברך, אך על מנת שיחשב קצת כ'עובר לעשייתן' נהגו לכסות את העיניים מיד לאחר ההדלקה, עד לאחר שמברכת כדי שלא תהנה מהם קודם הברכה.
  • ברכה על נטילת ידיים: בראשונים כתבו שיש ליטול קודם ידיים ורק אחר כך לברך מאחר שקודם הברכה ידיים טמאות ואינו יכול לברך באופן זה.

ברכות שנחלקו בהם הפסוקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ברכת להכניסו בבריתו של אברהם אבינו: בראשונים נחלקו האם ברכה זו היא ברכת המצוות ולכך יש לברכה קודם מצוות ברית מילה. או שברכה זו היא ברכת השבח, ולכך יכול לברך אף לאחריה.
  • ברכת אירוסין: בראשונים נחלקו האם ברכה זו היא ברכת המצוות ויש לברך קודם שמקדש את האישה, או שברכה זו נחשבת ברכת השבח וניתן לברכה אף לאחר שמקדש.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ חידושי הריטב"א מסכת פסחים ז ב.
  2. ^ תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף ז', עמוד ב'