עובש לחם שחור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: מכיל מונחים באנגלית לא מתורגמים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: מכיל מונחים באנגלית לא מתורגמים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
קריאת טבלת מיוןעובש לחם שחור
מיון מדעי
ממלכה: פטריות
מערכה: Mucormycota
סדרה: Mucorales
משפחה: Mucoraceae
סוג: Rhizopus
מין: עובש לחם שחור
שם מדעי
Rhizopus stolonifer
Vuillemin, 1902
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

עובש לחם שחור (שם מדעי: Rhizopus stolonifer) הוא פטריה הנחשבת למין החשוב ביותר בסוג Rhizopus, שהוא אחד מהפטריות הנפוצות בעולם, ויש לו תפוצה עולמית אף על פי שהוא נפוץ בעיקר באזורים טרופיים וסובטרופיים. הוא פעיל בפירוק מזון מאוחסן, וכמו שאר סוגי הריזופוס גדל במהירות בעיקר בתוך בתים.

גילוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפטרייה הזו התגלתה בשנת 1818 על ידי המדען הגרמני כריסטיאן גוטפריד אהרנברג, שכינה אותה Rhizopus nigricans. השם שונה בשנת 1902 לRhizopus stolonifer על ידי המיקולוג הצרפתי J. P. Vuillemin.

גידול ואקולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עובש הלחם השחור הוא מין נפוץ ברחבי העולם. הוא נמצא על כל סוגי החומרים המשמשים בסיס לעובש ולעיתים קרובות הוא אחד מן התבניות הראשונות המופיעות על לחם מעופש. יכול להתקיים באדמה כשם שמתקיים באוויר. במעבדה פטרייה זו גדלה היטב על גבי מדיות שונות, כולל אלה המכילות מלחי אמוניום או תרכובות אמינו. עובש זה חי בעיקר בנבגים בוגרים.

צמיחה ופיזיולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מין זה ממלא תפקיד חשוב בהתיישבות המוקדמת של המצעים באדמה, אך עם זאת הוא גם יכול להיות טפיל ולגרום לעובש על כל מיני פירות וירקות. כמו מינים אחרים של הריזופוס הוא גדל במהירות ומתפשט באמצעות הסטולונים, הסטולונים מספקים מבנה אווירי לצמיחת המיסיום וכיבוש שטחים גדולים. הם יכולים לטפס אנכית כמו גם אופקית. הנבגים מעוצבים בצורה שונה בהתאם לחומרים המזינים הזמינים. הם יכולים להיות אובליים, מצולעים או זוויתיים.

הטמפרטורה האופטימלית לגידול היא 25–30 מעלות צלזיוס. נקודת המוות התרמית, המוגדרת כטמפרטורה הנמוכה ביותר שיכולה להרוג את כל התאים בעשר דקות, היא 60 מעלות צלזיוס.

עובש הלחם השחור יכול לצמוח בסביבות חומציות עם pH נמוך עד 2.2. טווח החומציות יכול להשתנות בין 2.2 ל 9.6. קרינה אולטרה סגולה יכולה להאט את נביטת הנבגים.

מחלות ומניעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחלה הנגרמת על ידי פטרייה זו מופיעה בעיקר על פירות בשלים, כמו תות שדה, מלון ואפרסק, הרגישים יותר לנגעים ובעלי אחוז סוכר גבוה יותר. לאחר מספר ימים הפירות הנגועים הופכים רכים ומשחררים מיצים עם ריח חומצי. כאשר הלחות והטמפרטורה נאותים, צמיחת התפטיר מתרחשת במהירות על פני הפרי הנגוע והמחלה גורמת להתפתחות של תפטיר סטולוני עם ספורנגיה שחורה ונבגים. כאשר הפטרייה נובעת, היא מייצרת אסטרזות מסוגים שונים, כולל קוטינאז, המסייעים לפטרייה לחדור לדופן התא הצמחי. המחלה יכולה להשפיע גם על פירות בריאים אחרים סמוכים כאשר היא מופצת על ידי רוח או פעילות חרקים.

מין זה הוא גורם אופורטוניסטי למחלות ומכאן שיגרום לזיהום רק אצל אנשים עם חסינות מוחלשת. זיגומיקוזיס היא המחלה העיקרית שעלולה להיגרם כתוצאה מפטרייה זו בבני אדם ואף שהיא עדיין לא לגמרי מובנת, היא מסוכנת מאוד ויכולה להיות קטלנית. הרחת מזון מקולקל יכולה להיות הגורם לחשיפה למחלה זו.

חשיבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מין זה חשוב כלכלית לדעיכת אחסון לאחר הקטיף, הוא גם משמש לייצור חומצה פומרית וחומצה לקטית בעלות טוהר גבוה. נוכחות של אבץ מפחיתה את כמות החומצה המיוצרת על ידי הפטרייה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא עובש לחם שחור בוויקישיתוף