עודד אבישר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עודד אבישר
עודד אבישר ב-1975
עודד אבישר ב-1975
לידה 2 במאי 1918 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 24 בנובמבר 1976 (בגיל 58) עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק משורר, פזמונאי עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

עודד אבישר (כ' באייר תרע"ח,[1] 2 במאי 191824 בנובמבר 1976) היה משורר, פזמונאי, מחזאי ואיש תרבות ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד ב-1918 בטבריה למשפחה חברונית, דור חמישי בארץ ישראל. התחנך בירושלים. סיים את בית המדרש למורים בבית הכרם ולימד בבית הספר למל. נישא לסופרת והמחנכת אסתר אבישר ומנישואים אלו נולד בנו היחיד יועד אבישר. היה המנכ"ל הראשון של היכל התרבות וכמו כן שליח הסוכנות היהודית בברזיל. נפטר ממחלת הסרטן בשנת 1976.

כתב שירים רבים אשר הולחנו בידי משה וילנסקי, מרדכי זעירא, אריה לבנון ושרה לוי-תנאי.

בין הפזמונים שכתב היו "ערב בא" (שזכה בפסטיבל הזמר הראשון שנערך ב-1960), "רק את לי נותרת", "יודקה", "אבי אבי", "שירת הזורע", "מחול הרועה", "מה עוד", "היה הוא אפור", "דומם", "סתיו", "ט"ו בשבט" ו"דבקה".

בין המחזות שכתב היו "נעמי", "הנער דוד", "תלם שמיר בועז", "יפתח", "מנגד", "אהבת ציון" (עיבוד, הועלה בהבימה 1947), "Crystal key " ועוד.

עודד אבישר כתב ספרים בחקר תולדות היישוב: שני ספרים שיצאו לאור: ספר חברון וספר טבריה. ושניים שלא זכה להוציאם לאור: ספר צפת וספר ירושלים.

כתב את התסריט לסרט "מפתח הזהב" יחד עם סשה אלכסנדר.

פרסים: פרס אקו"ם עבור כתיבת המחזה - נעמי (1958)[2], פרס ראשון בפסטיבל הזמר, עבור מילות השיר - ערב בא (1960). כמו כן זכה בפרסים על תמלילי השירים: גבע סלע, שיר האדמה (שכתב ליובל מקווה ישראל).

אבישר קבור בבית העלמין קריית שאול בתל אביב.

מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • צל"ש : עיטורי הגבורה, העוז והמופת - צל"ש (ספר א)
  • עלילות מדברי ימי רומי / מאת ז'אן דפרן; איורים: דה-ואיסייר (מצרפתית: אריה חשביה; העורך: עודד אבישר), תל אביב: א. לוין אפשטין, [תשכ"-?].
  • מסכת פרקי ההגנה והגבורה / מעובדת וערוכה בידי עודד אבישר, תל אביב: קצין חנוך ראשי, ענף הוי ובדור, תשט"ז.
  • גבעת התחמושת: למדריך ולמבקר באתר / כתב וערך: עודד אבישר, ירושלים.
  • אופרות מובחרות / מאת דימיטרי סורוקין; איורים: רנה פרון (מצרפתית: סיגלית פריאל; העורך: עודד אבישר),‫ תל אביב: א' לויו-אפשטין, 1967.
  • עודד אבישר (עורך), ספר חברון: עיר האבות ויישובה בראי הדורות, ירושלים: כתר, תש"ל 1970. ‬
  • עודד אבישר (עורך), ספר טבריה: עיר כינרות ויישובה בראי הדורות,‫ ירושלים: כתר, תשל"ג.: משרד החינוך והתרבות - אגף הנוער, תשמ"ז[3].

משיריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

"אבי, אבי" - שיר חנוכה על משפחת החשמונאים. הולחן על ידי משה וילנסקי. מבוצע על ידי אסתר עופרים.

לילדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • נוריקו, היפאנית הקטנה / טקסט ותמונות: דומיניק דרבואה; עיבד לעברית עודד אבישר, תל אביב: מסביב לעולם, 1963.
  • גופל: ההודי הקטן / כתבה וצילמה דומיניק דברואה; עיבד עודד אבישר, תל אביב: מסביב לעולם (סדרת ילדי העולם), תשכ"ד.
  • אגוסו הנער האפריקאי / כתבה וצילמה דומיניק דברואה; עיבד עודד אבישר, תל אביב: מסביב לעולם (סדרת ילדי העולם), תשכ"ד.

אולד שורהנד / קרל מאי (כרך א תורגם על ידי עודד אבישר; כרך ב תורגם על ידי אמיל הלוי),‫ תל אביב: א' לוין-אפשטין, תשכ"ח.

  • חיל הבדיל הקטן (לפי סיפור של הנס כריסטיאן אנדרסן) / ספר מחדש עודד אבישר; ציר את התמונות: נרדיני, תל אביב: מסביב לעולם, [תשכ"-].
  • הפיל והחיות / עודד אבישר, איורים: אריה גלזר, תל אביב: "אייר", 1980.
  • אפריה סינדרלה

בנוסף, בשנות ה-40 חיבר עם רפאל ספורטה (בהוצאת נחום טברסקי) חוברות לילדי בית הספר היסודי בנושאי חגים ומועדים: חנוכה, ט"ו בשבט, יום תל חי, פורים ול"ג בעומר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יצחק אלפסי, חקרי ארץ ישראל, ירושלים: הוצאת שם, תשס"ו-2006, עמ' 85
  2. ^ חולקו פרסי אקי"ם לספרות ולמוסיקה, דבר, 19 בספטמבר 1957
  3. ^ צבי אילן, טבריה לתקופותיה, דבר, 1 ביוני 1973
  4. ^ אתר הספרייה הלאומית, ערך : גיל אלדמע, "ערב בא", (תווים), 4 קולות, ארכיון, סדרה B.