לדלג לתוכן

עוד (עץ)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אגרווד מעובד

עוּד (מערבית عود, oud) או אַגַרווּד (אנגלית: Agarwood) מכונה גם: aloeswood, eaglewood, gharuwood או "עץ האלים" (Wood of Gods) ועוד כינויים רבים (ראו להלן), הוא עץ ריחני יוקרתי כהה המכיל שרף המשמש לקטורת, לבישום וכן לגילופי יד קטנים.

עץ אקווילריה סטנדרטי יכול לייצר כ-4 ק"ג אגרווד במשך כ-10 שנים. הוא מהעצים היקרים בעולם, ומחיר ק"ג בודד של עץ עוּד יכול לעמוד על מאות או אלפי דולרים, כאשר סוג איכותי ויקר ביותר כגון קינאם עשוי לעלות אפילו מאות אלפי דולרים לק"ג.[1][2]

הוא נוצר בלב עצי האקווילריה (אנ') לאחר שהם נדבקים בסוג של עובש הפאאואקרמוניום, P. parasitica. העץ מפריש באופן טבעי את שרף כמגננה נגד התפשטות הפטרייה. במקור עץ האקווילריה לרוב חסר ריח, והוא יחסית בהיר וחיוור בצבעו. עם זאת, ככל שהזיהום מתקדם והעץ מייצר את השרף הריחני שלו כאמצעי הגנה, לב העץ הופך צפוף, כהה ורווי בשרף. מוצר זה נקצר באופן חקלאי, והמפורסם ביותר הוא המכונה בענף הקוסמטיקה "עוּד" (oud), "אוּד" (oodh) או "אַגוּרוּ" (aguru). עם זאת, הוא נקרא גם אלוו (aloes), אגַאר (agar), כמו גם גהארו (gaharu) או ג'ינקו (jinko). השרף מופק ונמצא בשימוש אלפי שנים, ומוערך בתרבויות הינדיות, בודהיסטיות, מוסלמיות וסיניות, עוד מוערך בתרבויות המזרח התיכון ודרום אסיה בזכות ניחוחו הייחודי, ומשמש במי קולון, קטורות ובשמים שונים. התכונות הארומטיות המשתנות של עץ האגר מושפעות מהמין, המיקום הגאוגרפי, מקור הענף, הגזע והשורש שלו, משך הזמן מאז ההדבקה ושיטות הקציר והעיבוד.[3][4]

עץ אקווילריה טבעי - לא נגוע וללא השרף הכהה

אחת הסיבות העיקריות לנדירות היחסית ולעלות הגבוהה של האגרווד היא דלדול מקורות הטבע. מאז 1995, אמנת וושינגטון מפרטת את Aquilaria malaccensis (המקור העיקרי לאגרווד) בנספח II שלה (מינים שעלולים להיות בסכנת הכחדה).[5] בשנת 2004, כל מיני האקווילריה נרשמו בנספח II.[5]

חרוזי אגרווד עתיקים משובצים זהב, מתקופת סוף שושלת צ'ינג, סין. מתוך אוסף אדילנור, שוודיה.

אטימולוגיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור המילה אַגַאר הוא באחת השפות הדרווידיות,[6][7] כנראה מטמילית அகில்.[8]

שמות עממיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
עץ אקווילריה שמציג אגרווד כהה יותר. ציידים גירדו את הקליפה כדי לאפשר לעץ להידבק בפטריות שק.

אגרווד ידוע בשמות רבים בתרבויות שונות ביניהן:[9][10]

  • שם נוסף הוא אלווי (Aloeswood)
  • באסאמית מכונה שאסי (xasi সাঁচি)
  • בבנגלית מכונה בשם הסנסקריט אגארו. העץ עצמו מכונה agor gach) আগর গাছ) והשמן המופק ממנו מכונה agor ator) আগর আতর)
  • באורייה מכונה אגארה ଅଗର
  • במלאיאלאם מכונה אקיל അകിൽ
  • בקמבודיה מכונה צ'אן קראסנה
  • בסינהאלה העץ המפיק אגרווד (Gyrinops walla) מכונה וואלה פאטה වල්ල පට්ට
  • בטמילית מכונה אגי அகில்
  • בסינית מכונה צ'נשיאנג 沉香
  • בקוריאנית צ'ימיאנג 침향
  • בערבית בדרך כלל מכונה עוּד عود (שפרושו "מקל")
  • בתאילנדית מכונה מאי קריטסאנה ไม้กฤษณา

לקישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא עוד בוויקישיתוף
  • Snelder, Denyse J.; Lasco, Rodel D. (29 בספטמבר 2008). Smallholder Tree Growing for Rural Development and Environmental Services: Lessons from Asia. シュプリンガー・ジャパン株式会社. p. 248 ff. ISBN 978-1-4020-8260-3. נבדק ב-8 באוקטובר 2010. {{cite book}}: (עזרה)

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Naef, Regula (במרץ 2010). "The volatile and semi-volatile constituents of agarwood, the infected heartwood of Aquilaria species: a review". Flavour and Fragrance Journal. 26 (2): 73–87. doi:10.1002/ffj.2034. {{cite journal}}: (עזרה)
  2. ^ "Top 10 Most Expensive Woods in the World". Salpoente Boutique. 18 בנובמבר 2016. אורכב מ-המקור ב-27 ביולי 2020. נבדק ב-19 בספטמבר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ López-Sampson, Arlene; Page, Tony (20 במרץ 2018). "History of Use and Trade of Agarwood" (PDF). Economic Botany (באנגלית). 72 (1): 107–129. Bibcode:2018EcBot..72..107L. doi:10.1007/s12231-018-9408-4. ISSN 0013-0001. {{cite journal}}: (עזרה)
  4. ^ Andy Ash (27 באוגוסט 2020). "First-grade agarwood can cost as much as $100,000 per kilogram. Why is it so expensive?". Business Insider. נבדק ב-17 בספטמבר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ 1 2 CITES (25 April 2005) "Notification to the Parties" No. 2005/0025 (אורכב 30.09.2007 בארכיון Wayback Machine). (PDF) . Retrieved on 22 July 2013.
  6. ^ Burrow, T.; Emeneau, M. B. (1984). A Dravidian etymological dictionary (2 ed.). Oxfordshire: Oxford University Press. p. 4. Ta. akil (in cpds. akiṛ-) eagle-wood, Aquilaria agallocha; the drug agar obtained from the tree; akku eagle-wood. Ma. akil aloe wood, A. agallocha. Ka. agil the balsam tree which yields bdellium, Amyris agallocha; the dark species of Agallochum; fragrance. Tu. agilů a kind of tree; kari agilů Agallochum. / Cf. Skt. aguru-, agaru-; Pali akalu, akaḷu, agaru, agalu, agaḷu; Turner, CDIAL, no. 49. DED 14.
  7. ^ Turner, Ralph Lilley (1962–66). A Comparative Dictionary of the Indo-Aryan Languages. London: Oxford University Press. p. 3. agaru m.n. ʻ fragrant Aloe -- tree and wood, Aquilaria agallocha ʼ lex., aguru -- R. [← Drav. Mayrhofer EWA i 17 with lit.] Pa. agalu --, aggalu -- m., akalu -- m. ʻ a partic. ointment ʼ; Pk. agaru --, agaluya --, agaru(a) -- m.n. ʻ Aloe -- tree and wood ʼ; K. agara -- kāth ʻ sandal -- wood ʼ; S. agaru m. ʻ aloe ʼ, P. N. agar m., A. B. agaru, Or. agarū, H. agar, agur m.; G. agar, agru n. ʻ aloe or sandal -- wood ʼ; M. agar m.n. ʻ aloe ʼ, Si. ayal (agil ← Tam. akil).
  8. ^ Shulman, David (2016). Tamil: A biography (באנגלית). Harvard University Press. pp. 19–20. We have ahalim [in Hebrew], probably derived directly from Tamil akil rather than from Sanskrit aguru, itself a loan from the Tamil (Numbers 24.8; Proverbs 7.17; Song of Songs 4.14; Psalms 45.9--the latter two instances with the feminine plural form ahalot. Akil is, we think, native to South India, and it is thus not surprising that the word was borrowed by cultures that imported this plant.
  9. ^ Warrier, P. K. (1993). Indian Medicinal Plants: A Compendium of 500 Species. Vol. 1. Orient Longman. pp. 64–66. ISBN 978-0-86311-464-9.
  10. ^ Nadkarni, K. M. (2002). Indian Materia Medica. Vol. 1. Popular Prakashan. pp. 38–39. ISBN 978-8171548194.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=עוד_(עץ)&oldid=42173657"