עוזי אבן
 | |||||
| פרופ' אבן ביולי 2011 | |||||
| לידה |
18 באוקטובר 1940 (בן 83) תשרי ה'תש"א חיפה, פלשתינה (א"י)  | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| ענף מדעי | כימיה | ||||
| מקום מגורים |
 ישראל | ||||
| מקום לימודים | |||||
| מוסדות |
אוניברסיטת תל אביב | ||||
| תרומות עיקריות | |||||
|
ייצור וחקר אלומות מולקולריות קרות
| |||||
  | |||||
יעקב עוזי אבן (נולד ב-18 באוקטובר 1940) הוא פרופסור אמריטוס בבית הספר לכימיה באוניברסיטת תל אביב, שכיהן כחבר הכנסת מטעם מרצ בשלהי הכנסת ה-15 והיה להומוסקסואל הגלוי הראשון בכנסת.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אבן נולד בחיפה. אביו, גדליה קמינצקי-אבן, שימש כראש המחלקה המדינית של הש"י בעיר. הוא בעל תואר ראשון ושני בפיזיקה מהטכניון ותואר דוקטור מאוניברסיטת תל אביב, בהנחיית יהושע יורטנר. את שירותו הצבאי הוא עשה כמדען גרעין בכור הגרעיני בדימונה, והגיע לדרגת סגן-אלוף. ב-1968 עזב את עבודתו בכור והצטרף ללק"ם.[1] במקביל לעבודתו המדעית, כתב אבן מאמרים בתקשורת על מדיניות הגרעין הישראלית ותפוצת הנשק הגרעיני בעולם.
פרופ' אבן הוא חבר בית הספר לכימיה באוניברסיטת תל אביב ואף כיהן כראש בית הספר בין השנים 1989–1993. מחקרו עוסק בייצור וחקר אלומות מולקולריות קרות. הוא פיתח, בשיתוף פעולה עם נחום לביא, מקור יונים המבוסס על התפשטות על-קולית (Supersonic Expansion Ion Source). על תלמידיו ברבות השנים נמנים הפרופסורים אביב עמירב ואורי צ'שנובסקי. ב-2001 הוענק לו תואר המדען המצטיין מטעם החברה הישראלית לכימיה.
פעילותו הפוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]
במאי 1981 הדליף אבן לראש האופוזיציה, שמעון פרס, את דבר ההכנות של ראש הממשלה מנחם בגין למבצע אופרה להפצצת הכור הגרעיני "אוסיראק" בעיראק.[2] בעקבות ההדלפה כתב פרס לבגין ודחק בו לבטל את המבצע ולטפל בסכנה באמצעות לחץ פוליטי על צרפת, ספקית הכור, וכן על משטרו של סדאם חוסיין. בסופו של דבר, גרם המכתב לדחיית המבצע בלמעלה מחודש.
ב-1993 השתתף אבן בישיבה הראשונה שנערכה בכנסת בנושא הומוסקסואלים ולסביות, וסיפר על התייחסות מערכת הביטחון אליו כהומוסקסואל. בעקבות עדותו הוקמה ועדה מיוחדת ותוקנו רוב תקנות הצבא שהפלו עד אז הומוסקסואלים ולסביות.
ב-1996 זכה אבן בתביעה שהגיש, באמצעות האגודה לזכויות האזרח, נגד אוניברסיטת תל אביב לאחר שזו סירבה לאפשר לבן זוגו באותה עת, עמית קמה, לקבל אותן זכויות להן זכאים בני זוג הטרוסקסואלים של חברי סגל האוניברסיטה.
באותה שנה התמודד לראשונה לכנסת ה-14 במסגרת רשימת מרצ אך הגיע למקום לא ריאלי. שלוש שנים מאוחר יותר שב והתמודד ונבחר במקום ה-13 בפריימריס של המפלגה. בשלהי הכנסת החמש עשרה, ב-31 באוקטובר 2002, הושבע אבן כחבר הכנסת והחל לפעול בוועדה לקידום מעמד האישה ובוועדת הפנים ואיכות הסביבה. אבן היה חבר הכנסת הראשון שהצהיר בגלוי, עוד בטרם היבחרו, על היותו הומוסקסואל (קדמה לו מרשה פרידמן ש"יצאה מהארון" בפומבי, אך זאת רק לאחר תום כהונתה). בזמן השבעתו לכנסת ח"כים מש"ס, יהדות התורה והמפד"ל עזבו את המשכן במחאה על כניסת הומוסקסואל גלוי לכנסת.[3] בבחירות 2003 שוב כשל בפריימריס (הוא הוצב במקום ה-15 ברשימה לכנסת) ופרש מהחיים הפוליטיים.
פרופ' אבן קרא, משיקולי בטיחות, לסגור את הכור הגרעיני בקריה למחקר גרעיני - נגב.[4] הוא בדעה שיש הגזמה רבה בהצגת האיום הקיומי על ישראל הגלום בתוכנית הגרעין האיראנית,[5] ובניגוד לגישה הרווחת בישראל לפיה הסכם המעצמות על תוכנית הגרעין האיראנית רע לישראל, הציג עמדה לפיה "ההסכם שנחתם עדיף על המצב הקיים, משום שהוא מעכב לפחות ב-15 שנה את היכולת של איראן לפתח פצצה גרעינית, ובעצם מעקר את כל התוכנית שלה".[6]
ביוני 2015, במלאת 40 שנה לאגודת הלהט"ב, זכה אבן להיכלל בין 40 המשפיעים בתולדות קהילת הלהט"ב בארץ.[7]
ב-2018 הוענק לו תואר יקיר העיר תל אביב-יפו.[8]
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-2004 נישאו עוזי אבן ובן זוגו עמית קמה בקנדה, שהייתה אז המדינה היחידה שאיפשרה נישואים חד-מיניים לנתינים זרים. בסוף 2006, בעקבות בג"ץ בן-ארי, נרשמו בני-הזוג כנשואים גם במרשם האוכלוסין בישראל.
לאבן ולקמה בן מאומץ, יוסי אבן-קמה. יוסי הגיע לביתם של בני הזוג ב-1994, לאחר שנזרק מביתו בשל נטייתו המינית. בני הזוג שימשו לו כמשפחת אומנה עד הגיעו לגיל 18, גיל שבו שינה יוסי את שם משפחתו לשם משפחתם. ב-2009 ניתן על ידי בית משפט לענייני משפחה צו אימוץ שנתן גושפנקא פורמלית למערכת היחסים המשפחתית.[9]
בסוף 2012 אישר בית משפט לענייני משפחה ברמת גן את הגירושים של קמה ואבן. בכך היו השניים לזוג החד-מיני הראשון שהתגרש בישראל וכן לזוג הראשון בישראל שהתגרש שלא דרך הרבנות - אלא בבית משפט.[10][11]
בת דודתו היא הנוירוביולוגית פרופ' חרמונה שורק.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
עוזי אבן, באתר הכנסת - עוזי אבן, באתר כנסת פתוחה
- ריאיון עם פרופ' עוזי אבן
- דיוקנאות הקהילה ההומו-לסבית בישראל
- אתר הבית של עוזי אבן באוניברסיטת תל אביב
- לורי שטטמאור, "הייתי הומו בתקופה שבה יכולת לשבת על כך בכלא", באתר ynet
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ דיסקרטי (המשך), באתר הארץ, 22 באפריל 2005
- ^ אורי דן, בין בגדאד וטהראן, ג'רוזלם פוסט, 12 ביולי 2005
- ^ סמדר שמואלי, עוזי אבן הושבע כח"כ - הדתיים החרימו המליאה, באתר ynet, 4 בנובמבר 2002
- ^ אלכס דורון, פרופסור עוזי אבן: לסגור את הכור בדימונה מייד, חדשות האנרגיה, 15 במרץ 2011
- ^ עוזי אבן, איום קיומי עלאק, באתר מאקו, 2 במרץ 2015
- ^ עוזי אבן, תרגיעו: אפשר לחיות עם הסכם הגרעין, באתר ynet, 15 ביולי 2015
- ^ ג'ורג' אבני שיר נחמיאס, היכל הקהילה 2015: 40 המשפיעים בתולדות הקהילה, באתר מאקו, 7 ביוני 2015
- ^ פרסום שמות יקירי העיר תל אביב-יפו לשנת 2018 באתר "local"
- ^ ורד לוביץ', ביהמ"ש: זוג הומואים יאמצו בנם לאחר 14 שנה, באתר ynet, 10 במרץ 2009
- ^ אילן ליאור, בית משפט אישר בפסיקה תקדימית גירושים של זוג הומואים, באתר הארץ, 2 בדצמבר 2012
- ^
דורון חלוץ, הצרה הבאה של הלהט"ב בישראל: איך מתגרשים?, באתר הארץ, 20 באוגוסט 2015
- רשימת חברי הכנסת
- סגל אוניברסיטת תל אביב: כימיה
- כימאים ישראלים
- עובדי הקריה למחקר גרעיני – נגב
- אנשי הלק"ם
- חברי הכנסת מטעם מרצ
- חברי הכנסת החמש עשרה
- חברי כנסת להט"בים
- פעילים למען זכויות להט"ב בישראל
- להט"בים יהודים
- חברי המועצה הבינלאומית של הקרן החדשה לישראל
- סגני-אלופים בצה"ל
- אתאיסטים ישראלים
- חוקרים להט"בים ישראלים
- יקירי תל אביב-יפו לשנת 2018
- בוגרי הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל
- בעלי תואר דוקטור מאוניברסיטת תל אביב
- מדענים חברי הכנסת
- חברי הכנסת: אנשי מחקר ואקדמיה
- ישראלים שנולדו ב-1940
- אנשי צבא להט"בים