עוזי אבן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עוזי אבן
פרופ' עוזי אבן
לידה 18 באוקטובר 1940 (בן 77)
חיפה, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי כימיה
ארצות מגורים ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
תרומות עיקריות
ייצור וחקר אלומות מולקולריות קרות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
עוזי אבן
לידה 18 באוקטובר 1940 (בן 77)
חיפה, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
כנסות הכנסת ה-15
סיעה מרצ
עיסוק נוסף פרופסור לכימיה, סגן אלוף
תפקידים בולטים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

יעקב עוזי אבן (נולד ב-18 באוקטובר 1940) הוא פרופסור לכימיה, שכיהן כחבר הכנסת מטעם מרצ בשלהי הכנסת ה-15 והיה להומוסקסואל הגלוי הראשון בבית הנבחרים הישראלי.

פעילותו המדעית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אבן נולד בחיפה. הוא בעל תואר ראשון ושני בפיזיקה מהטכניון ותואר דוקטור מאוניברסיטת תל אביב. את שירותו הצבאי הוא עשה כמדען גרעין בכור הגרעיני בדימונה, והגיע לדרגת סגן-אלוף. ב-1968 עזב את עבודתו בכור והצטרף ללק"ם.[1] במקביל לעבודתו המדעית, כתב אבן מאמרים בתקשורת על מדיניות הגרעין הישראלית ותפוצת הנשק הגרעיני בעולם.

פרופ' אבן הוא חבר בית הספר לכימיה באוניברסיטת תל אביב. מחקרו עוסק בייצור וחקר אלומות מולקולריות קרות. הוא פיתח, בשיתוף פעולה עם נחום לביא, מקור יונים המבוסס על התפשטות על-קולית (Supersonic Expansion Ion Source).

פעילותו הפוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאי 1981 הדליף אבן לראש האופוזיציה, שמעון פרס, את דבר ההכנות של ראש הממשלה מנחם בגין למבצע אופרה להפצצת הכור הגרעיני "אוסיראק" בעיראק.[2] בעקבות ההדלפה כתב פרס לבגין ודחק בו לבטל את המבצע ולטפל בסכנה באמצעות לחץ פוליטי על צרפת, ספקית הכור, ועל משטרו של סדאם חוסיין. בסופו של דבר, גרם המכתב לדחיית המבצע בלמעלה מחודש.

בשנת 1993 השתתף אבן בישיבה הראשונה שנערכה בכנסת בנושא הומוסקסואלים ולסביות, וסיפר על ההתייחסות של מערכת הביטחון אליו כהומוסקסואל. בעקבות עדותו הוקמה ועדה ותוקנו רוב תקנות הצבא שהפלו עד אז הומוסקסואלים ולסביות.

בשנת 1996 זכה אבן בתביעה שהגיש, באמצעות האגודה לזכויות האזרח, נגד אוניברסיטת תל אביב לאחר שזו סירבה לאפשר לבן זוגו באותה עת, עמית קמה, לקבל אותן זכויות להן זכאים בני זוג הטרוסקסואלים של חברי סגל האוניברסיטה.

באותה שנה התמודד לראשונה לכנסת ה-14 במסגרת מרצ אך הגיע למקום לא ריאלי. שלוש שנים מאוחר יותר שב והתמודד ונבחר במקום ה-13 בבחירות המקדימות של המפלגה. בשלהי הכנסת החמש עשרה, ב-31 באוקטובר 2002, הושבע אבן כחבר הכנסת והחל לפעול בוועדה לקידום מעמד האישה וועדת הפנים ואיכות הסביבה. אבן היה חבר הכנסת הראשון שהצהיר בגלוי, עוד בטרם היבחרו, על היותו הומוסקסואל (קדמה לו מרשה פרידמן ש"יצאה מהארון" בפומבי רק לאחר תום כהונתה). עם השבעתו לכנסת ח"כים מש"ס, יהדות התורה והמפד"ל עזבו את המשכן במחאה על כניסת הומוסקסואל גלוי לכנסת.[3] בבחירות 2003 שוב כשל בפריימריס (הוא הוצב במקום ה-15 ברשימה לכנסת) ופרש מהחיים הפוליטיים.

פרופ' אבן קרא, משיקולי בטיחות, לסגור את הכור הגרעיני בקריה למחקר גרעיני - נגב.[4] הוא בדעה שיש הגזמה רבה בהצגת האיום הקיומי על ישראל הגלום בתוכנית הגרעין האיראנית,[5] ובניגוד לגישה הרווחת בישראל לפיה הסכם המעצמות על תוכנית הגרעין האיראנית רע לישראל, הציג עמדה לפיה "ההסכם שנחתם עדיף על המצב הקיים, משום שהוא מעכב לפחות ב-15 שנה את היכולת של איראן לפתח פצצה גרעינית, ובעצם מעקר את כל התוכנית שלה".[6]

ביוני 2015, במלאת 40 שנה לאגודת הלהט"ב, זכה אבן להיכלל בין 40 המשפיעים בתולדות קהילת הלהט"ב.[7]

בשנת 2018 הוענק לו תואר יקיר העיר תל אביב-יפו[8].

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2004 נישאו עוזי אבן ובן זוגו עמית קמה בקנדה, שהייתה אז המדינה היחידה שאיפשרה נישואים חד-מיניים לנתינים זרים. בסוף שנת 2006, בעקבות בג"ץ בן-ארי, נרשמו בני-הזוג כנשואים גם במרשם האוכלוסין בישראל.

לאבן ולקמה בן מאומץ, יוסי אבן-קמה. יוסי הגיע לביתם של בני הזוג בשנת 1994, לאחר שנזרק מביתו בשל נטייתו המינית. בני הזוג שימשו לו כמשפחת אומנה עד הגיעו לגיל 18, גיל שבו שינה יוסי את שם משפחתו לשם משפחתם. בשנת 2009 ניתן על ידי בית משפט לענייני משפחה צו אימוץ שנתן גושפנקא פורמלית למערכת היחסים המשפחתית.[9]

בסוף 2012 אישר בית המשפט למשפחה ברמת גן את גירושיהם של קמה ואבן. בכך היו השניים לזוג החד-מיני הראשון שהתגרש בישראל וכן לזוג היהודי הראשון בישראל שהתגרש שלא דרך הרבנות - אלא בבית משפט.[10][11]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא עוזי אבן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דיסקרטי (המשך), באתר הארץ, 22 באפריל 2005
  2. ^ אורי דן, בין בגדאד וטהראן, ג'רוזלם פוסט, 12 ביולי 2005
  3. ^ חדשות נענע, עוזי אבן הושבע לכנסת; ח"כים חרדים נטשו המשכן, באתר ערוץ עשר, 02 בנובמבר 2002 (במקור, מאתר "nana10")
  4. ^ אלכס דורון, פרופסור עוזי אבן: לסגור את הכור בדימונה מיד, חדשות האנרגיה, 15 במרץ 2011
  5. ^ עוזי אבן, איום קיומי עלאק, באתר "mako",‏ 2 במרץ 2015
  6. ^ עוזי אבן, תרגיעו: אפשר לחיות עם הסכם הגרעין, באתר ynet, 15 ביולי 2015
  7. ^ ג'ורג' אבני, היכל הקהילה 2015: 40 המשפיעים בתולדות הקהילה, מאקו גאווה, 7 ביוני 2015
  8. ^ פרסום שמות יקירי העיר תל אביב-יפו לשנת 2018 באתר "local"
  9. ^ ורד לוביץ', ביהמ"ש: זוג הומואים יאמצו בנם לאחר 14 שנה, באתר ynet, 10 במרץ 2009
  10. ^ אילן ליאור, בית משפט אישר בפסיקה תקדימית גירושים של זוג הומואים, באתר הארץ, 2 בדצמבר 2012
  11. ^ דורון חלוץ, הצרה הבאה של הלהט"ב בישראל: איך מתגרשים?, באתר הארץ, 20 באוגוסט 2015