עוזי ברעם
עוזי ברעם, 2015 | |||||||
לידה |
6 באפריל 1937 (בן 87) ירושלים, פלשתינה (א"י) | ||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
מדינה | ישראל | ||||||
השכלה | האוניברסיטה העברית בירושלים | ||||||
מפלגה | מפלגת העבודה הישראלית | ||||||
סיעה | המערך, העבודה, ישראל אחת | ||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
עוזי ברעם (נולד ב-6 באפריל 1937) הוא איש ציבור ופובליציסט ישראלי, שכיהן כחבר הכנסת ושר בממשלות ישראל.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]עוזי ברעם נולד וגדל בשכונת נחלת אחים שבירושלים, בנם של גרציה, ילידת חלב שבסוריה, ושל שר העבודה ושר הסעד משה ברעם (בממשלת ישראל השבע עשרה). הוא נקרא על שם סבו מצד אמו – עזיז[1].
בשירותו הצבאי היה מדריך ידיעת הארץ. ב-1961 שימש כיועץ תעסוקה לנוער בשירות התעסוקה בבית שמש.
הוא בוגר האוניברסיטה העברית בירושלים במדע המדינה וסוציולוגיה ובתקופת לימודיו היה יושב ראש ארגון הסטודנטים הארצי של מפא"י (1964–1965).
ברעם היה נשוי לרותי עד למותה ב-1995 ולזוג שלושה ילדים, נועם, רן והסופר ניר ברעם. נישא בשנית לאביבה[2]. אחיו הם הפובליציסט ופרשן הספורט חיים ברעם, דרורה ברעם (נפטרה ב-2016) ומנחם ברעם (נפטר ב-2020).
בשנת 2009 התפרסם רומן שכתב המשקיף על ירושלים של ימי מלחמת העצמאות מבעד לעיניו של ילד בן עשר. מאז 2014 כותב מאמרים שבועיים בעיתון הארץ.
פעילות ציבורית
[עריכת קוד מקור | עריכה]ברעם היה ממייסדי המשמרת הצעירה של מפלגת העבודה ושימש כיושב הראש הראשון שלה עד שנת 1970. בשנתיים שלאחר מכן שהה בשליחות בארצות הברית מטעם משרד העבודה והסוכנות היהודית כממונה על עליית אקדמאים מארצות הברית. עם שובו בשנת 1972 עמד בראש מחלקת ההמשך של הסוכנות היהודית. ב-1974 נבחר ליושב ראש מפלגת העבודה במחוז ירושלים והנהיג את המחוז בשיתוף פעולה עם טדי קולק ראש עיריית ירושלים. בעת המאבק בין יצחק רבין לשמעון פרס על ראשות מפלגת העבודה בשנת 1974, ובכינוס מרכז המפלגה ב-22 באפריל 1974 הציג את מועמדותו של רבין[3]. בשנים 1984–1989 כיהן כמזכ"ל מפלגת העבודה. בתפקידו זה הוביל במפלגה את תהליך הדמוקרטיזציה של בחירת מועמדי המפלגה לכנסת השתים עשרה (1988)[4]. בעת כהונתו זו גם סייע לשמעון פרס ביישום תוכנית הייצוב הכלכלית של 1985 בהביאו את הנהגת הממשלה וההסתדרות להדברות[5], כן תמך בצעירי המפלגה[6]. בשנת 1988 נבחר במרכז המפלגה לשמש כשר בממשלת שמיר וסירב להיכנס אליה[7]. הוא גם ריכז את צוות הבחירה של המפלגה לבחירת יצחק נבון (1978) וחיים הרצוג (1983) לנשיאות המדינה[8].
ברעם כיהן כחבר הכנסת בשנים 1977–2001. בכנסת היה חבר בוועדת החוץ והביטחון (ובוועדות המשנה למודיעין ושירותים[9]) וועדת הפנים וועדת הכנסת. בכנסת העשירית כיהן כיושב ראש ועדת העלייה והקליטה. בכנסת ה-13 כיהן כשר התיירות בממשלות רבין ופרס, וכן נוסף לתפקיד זה כיהן כשלושה חודשים (בשנת 1995) כשר הפנים.
בבחירות המקדימות לבחירת מועמדי הכנסת של המפלגה בשנת 1996 נבחר ראשון בקולותיהם של כ-151,000 מתפקדים. אהוד ברק לא צירף אותו ב-1999 לממשלתו, על אף הבטחה מפורשת לכך, ובמקום זאת הציע לו להיות שגריר באחת מבירות העולם שיבחר. ברעם סירב, והיחסים ביניהם הפכו למתוחים.[10] בעת ניסיונו של ברק לזכות מחדש בראשות מפלגת העבודה ב-2007, הוא שב והתפייס עם ברעם.[11] בשנים 2002–2007 הרצה במרכז הבינתחומי הרצליה ובמכללת ספיר בנושא: "סוגיות נבחרות בפוליטיקה הישראלית"
ברעם כיהן כיו"ר ההנהלה הציבורית של תיאטרון בית ליסין משנת 2004 ועד 2017.
בין השנים 2008 ל-2016 עמד בראש עמותת club50, עמותה שנועדה לעזור לבני 50+, ומוציאה עיתון בשם club50, בעריכתו.
בבחירות לכנסת העשרים וחמש הוצב במקום ה-118 הסמלי ברשימת העבודה לכנסת.
הערכה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר הבחירות המיוחדות לראשות הממשלה בשנת 2001, התפטר מהכנסת[9] ופרש מן החיים הפוליטיים. בדרכו לצמרת מפלגת העבודה לא ניצל את מעמדו לטובתו האישית והעדיף להיות נאמן לדרכו. כך סירב לשמש כשר בממשלת שמיר 1989. הוא לא הסס לצאת נגד ראשי המפלגה, כך לדוגמה הצביע נגד חוק רמת הגולן בעוד שאר חברי הסיעה נמנעו.
”היה משהו מוסרי מאוד בהתנהלות ובהכרעות הפוליטיות שלו. המצפון תמיד ניצח את האינטרסים האישיים, לפעמים זה הפריע לו לרוץ חזק יותר. יש בו קומבינציה של מצפון עם יצר מרידה בלתי-פוסק...הוא אדם בלי טירוף פוליטי, ואנחנו רואים יום-יום עד כמה אנשים פוליטיים מוכנים לעשות דברים מטורפים לגמרי עבור האינטרס האישי והרצון להגיע לראש הפירמידה.” (אופיר פינס)[12].
ברעם מגדיר עצמו "יונה" ונמנה עם היונים במפלגתו, וככזה הוא בעד פתרון שתי המדינות לסכסוך הישראלי-פלסטיני. בדעותיו הכלכליות הוא דוגל בשוויון סוציאל-דמוקרטי.
ספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אין אהבה בעיר; עורך: איתמר אורלב, אור יהודה: כנרת, זמורה-ביתן, תשס"ט 2009.
- כי ארצי שינתה את פניה: אוטוביוגרפיה פוליטית; מו"ל: כנרת, זמורה, דביר, 2024[13]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- עוזי ברעם, באתר הכנסת
- עוזי ברעם, באתר כנסת פתוחה
- מאמרי עוזי ברעם, באתר "הארץ"
- גידי וייץ, עוזי ברעם חושף כיצד התנשאו אנשי מפא"י על אמו גרציה, ילידת סוריה, באתר הארץ, 29 באוגוסט 2009
- אליעזר יערי, אם אשכחך | אין אהבה בעיר מאת עוזי ברעם, באתר הארץ, 30 בדצמבר 2009
- רפי רשף, "אינטימי" ראיון אחד על אחד עם עוזי ברעם, באתר nana10, 2 באפריל 2016
- יעקב בר-און, "המדינה הופכת לימנית-דתית חשוכה": עוזי ברעם מסתכל קדימה בחשש, באתר מעריב אונליין, 3 באפריל 2017
- שרי מקובר-בליקוב, עוזי ברעם: "רגלי לא תדרוך בכנסת כל עוד בן גביר נמנה עם חבריה", באתר מעריב אונליין, 6 בספטמבר 2024
- ממאמריו
- מיהו ציוני, אני או הם?, באתר הארץ, 5 במאי 2014
- בזמן שעסקתם בשרה נתניהו, באתר הארץ, 24 במרץ 2014
- זה לא יעבוד לך, ביבי, באתר הארץ, 18 במרץ 2014
- מול הילולת בנט ואלקין, באתר הארץ, 10 בפברואר 2014
- תנו לנתניהו גב, באתר הארץ, 3 בפברואר 2014
- קוראי "הארץ" יודעים יותר ממך, באתר הארץ, 25 בינואר 2014
- מתים שאבו מאזן יגיד לא, באתר הארץ, 21 בינואר 2014
- שרון ידע לקבל החלטות. רעות, באתר הארץ, 15 בינואר 2014
- ליברמן רוצה טרנספר, לא הסדר, באתר הארץ, 7 בינואר 2014
- אלתרמן ובנט היו מסתדרים, באתר הארץ, 30 בדצמבר 2013
- שמאל ללא רחמים עצמיים, באתר הארץ, 18 בדצמבר 2013
- התגובה העלובה של נתניהו, באתר הארץ, 8 בדצמבר 2013
- מדוע נפלה יחימוביץ', באתר הארץ, 24 בנובמבר 2013
- סוגדים לרבנים, חוזרים לימי הביניים, באתר הארץ, 20 בנובמבר 2013
- עם לוין ודנון לא הולכים להסדר, באתר הארץ, 6 בנובמבר 2013
- ראש עיר מפרפר, באתר הארץ, 24 באוקטובר 2013
- הרב ששינה מציאות, באתר הארץ, 9 באוקטובר 2013
- המאמר הבא של דני דנון, באתר הארץ, 29 בספטמבר 2013
- שוב אותה שחצנות, באתר הארץ, 15 בספטמבר 2013
- זה לא אובמה, זה אנחנו, באתר הארץ, 8 בספטמבר 2013
- הימנים מובילים לפתרון שמאלני קיצוני, באתר הארץ, 27 באוגוסט 2013
- ימנים צבועים, נמאסתם, באתר הארץ, 20 באוגוסט 2013
- למה נתניהו כן יכול להצליח, באתר הארץ, 5 באוגוסט 2013
- למה הם שונאים את השמאל, באתר הארץ, 28 ביולי 2013
- האם יעז נתניהו?, באתר הארץ, 21 ביולי 2013
- למה עושים הנחות לאובמה, באתר הארץ, 10 ביולי 2013
- מי יעצור את יריב לוין, באתר הארץ, 1 ביולי 2013
- אמת מארץ ישראל, באתר הארץ, 18 ביוני 2013
- לא צריכים רבנים נאורים, באתר הארץ, 11 ביוני 2013
- ג'ון קרי ופיטר מרמלה, באתר הארץ, 4 ביוני 2013
- לנמלים אין סיכוי מול בנט, באתר הארץ, 27 במאי 2013
- אבדה התקווה, באתר הארץ, 21 במאי 2013
- ניצחון האח הגדול, באתר הארץ, 6 במאי 2013
- הדמגוגיה של עמוס עוז, באתר הארץ, 13 בינואר 2013
- המופרכות של מקבל ההחלטות, באתר הארץ, 12 באוגוסט 2012
- עוזי ברעם - או עבודה או ברק, באתר הארץ, 24 ביוני 2009
- דורשי טובתו של פרס, באתר הארץ, 28 באוקטובר 2006
- צדקת השמאל, באתר הארץ, 30 באוגוסט 2006
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ קפיצה בזמן בהגשת ליאת ברטוב-שדה - 15.01.2023, ראיון בערוץ "ערוץ כנסת", באתר יוטיוב (אורך: 30:58), 15 בינואר 2023
- ^ אורנה קדוש, חודשיים בלי פוליטיקה, באתר מקור ראשון, 13/04/01
- ^ מיכאל בר-זוהר, כעוף החול - שמעון פרס - ביוגרפיה, תל אביב: משכל), 2005, עמ' 421.
- ^ רענן כהן, נשיקת הצבר, תל אביב: משכל, 2002, עמ' 92 - 93.
- ^ מיכאל בר-זוהר, כעוף החול - שמעון פרס - ביוגרפיה, תל אביב: משכל), 2005, עמ' 532.
- ^ אבי שילון, תוגת השמאל, דביר, 2017, עמ' 132.
- ^ ירון דקל ויעל שטרנהל, ראיון עם עוזי ברעם, חדשות שבע וחצי, רשת 11.2.2001
- ^ רון לוין ואסף חיים, מעצור בעוזי, מעריב, 11.2.2001
- ^ 1 2 דן מרידור ואחרים, הישיבה המאה-ושבעים-וארבע של הכנסת החמש-עשרה יום רביעי, כ"א בשבט התשס"א (14 בפברואר 2001),דברי פרידה עם פרישתם של חברי הכנסת אלי גולדשמידט ועוזי ברעם מהכנסת, דברי ימי הכנסת 14.2.2001
- ^ רביב דרוקר - חרקירי, אהוד ברק במבחן התוצאה. הוצאת ידיעות אחרונות, עמ' 50.
- ^ יוסי ורטר - תכף מתחילה התמודדות חדשה. כתבה בהארץ על הפריימריז הקרבים במפלגת עבודה.
- ^ מיכל קפרא, פרישת הפרשן, מעריב, 16.2.2001
- ^ יחיעם ויץ, דרך סיפורו האישי עוזי ברעם שופך אור על הפוליטיקה הישראלית, באתר הארץ, 17 בספטמבר 2024
שרי הפנים בממשלות ישראל | ||
---|---|---|
|
שרי התיירות בממשלות ישראל | ||
---|---|---|
|
יושבי ראש ועדת הקליטה, העלייה והתפוצות של הכנסת | ||
---|---|---|
יושבי ראש ועדת העלייה והקליטה (1977-1999) | גאולה כהן • רוני מילוא • עוזי ברעם • מרים גלזר-תעסה • מיכאל קליינר • עמנואל זיסמן • נעמי בלומנטל | |
יושבי ראש ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות (החל מ-1999) | נעמי בלומנטל • צבי הנדל • קולט אביטל • מיכאל נודלמן • ליה שמטוב • דני דנון • יואל רזבוזוב • אברהם נגוסה • דוד ביטן • עודד פורר |
- רשימת חברי הכנסת
- שרי הפנים בממשלות ישראל
- שרי ממשלת ישראל
- שרי התיירות בממשלות ישראל
- חברי הכנסת מטעם המערך עבודה-מפ"ם
- חברי הכנסת מטעם העבודה
- חברי הכנסת מטעם ישראל אחת
- משפחת ברעם
- חברי הכנסת התשיעית
- חברי הכנסת העשירית
- חברי הכנסת האחת עשרה
- חברי הכנסת השתים עשרה
- חברי הכנסת השלוש עשרה
- חברי הכנסת הארבע עשרה
- חברי הכנסת החמש עשרה
- יושבי ראש ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
- שרי ממשלת ישראל העשרים וחמש
- מזכ"לי מפלגת העבודה
- בוגרי תיכון עירוני ג' (ירושלים)
- בוגרי האוניברסיטה העברית בירושלים
- נחלאות: אישים
- ישראלים שנולדו ב-1937