עוזי עילם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
עוזי עילם טרכטנברג
Portrait eilam.jpg.jpg
תאריך לידה 19 במאי 1934 (בן 83)
מקום לידה תל יוסף, ארץ ישראל
השתייכות IDF new.png  צבא הגנה לישראל
תקופת שירות 1953 - אפריל 1978
דרגה תת אלוף  תת אלוף
תפקידים צבאיים
מלחמות וקרבות
מלחמת סיני  מלחמת סיני
מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
מלחמת ההתשה  מלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
מלחמת לבנון הראשונה  מלחמת לבנון הראשונה
עיטורים
עיטור העוז  עיטור העוז
פרס ביטחון ישראל  פרס ביטחון ישראל
תפקידים אזרחיים
מנכ"ל הוועדה לאנרגיה אטומית, יו"ר הדירקטוריון של עי"ט העמותה הישראלית להגנה בפני טילים, יו"ר "קבוצת עילם" לייעוץ ולהשקעות, חבר הוועד המנהל של הקונסרבטוריון הישראלי למוזיקה תל אביב, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי באוניברסיטת תל אביב

עוזי עילם (נולד ב-19 במאי 1934) הוא תת אלוף (בדימוס) בצה"ל, שימש כמנכ"ל הוועדה לאנרגיה אטומית במשרד ראש הממשלה וכראש המינהל למחקר, פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית (מפא"ת) במשרד הביטחון. כיום חבר הנהלה בחברת השקעות הפועלת בישראל, בסינגפור ובסין וחבר בגופים ציבוריים שונים בתחומי מחקר ופיתוח.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עוזי עילם נולד כעוזי טרכטנברג בקיבוץ תל יוסף בשנת 1934. הוא סיים את לימודיו התיכוניים בשנת 1952, והחל את שירותו בצה"ל במסגרת הגדנ"ע, הוא עבר הכשרה כמדריך בגדנ"ע וקורס קצינים בסיסי. בשנת 1953 למד שנה לימודי הנדסה במסגרת העתודה האקדמאית. בשנת 1954 התנדב לצנחנים, ומונה למפקד כיתה בפלוגה א', פלוגת קורס המ"כים של הגדוד[1]. עילם השתתף בפעולת התגמול "חץ שחור" ברצועת עזה[2], וקיבל צל"ש הרמטכ"ל (שהוסב לימים לעיטור העוז) על עוז רוחו והדרך בה לחם ופיקד במהלך הפעולה[3]. בשנת 1955 נמנה עילם עם מקימי סיירת צנחנים תחת פיקודו של מאיר הר ציון. בהמשך שימש כמפקד פלוגה א' בגדוד. עילם שימש כקצין מודיעין של חטיבת הצנחנים תחת פיקודו של אריק שרון וכמפקד פלוגה ב' בגדוד הנח"ל המוצנח במלחמת סיני[4].

בשנת 1957 השתחרר מצה"ל והשלים לימודי הנדסת מכונות בפקולטה להנדסת מכונות בטכניון בשנת 1960. במקביל לעבודתו כמהנדס בחברת ייעוץ, המשיך את לימודיו בטכניון לתואר שני בחקר ביצועים שהוענק לו בשנת 1964. כיהן כאסיסטנט ומרצה בבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטה העברית בירושלים[5]. בשנת 1964 החל בלימודי מנהל עסקים באוניברסיטת סטנפורד בקליפורניה[6].

עם שובו לישראל, שימש במשך שנתיים כמנהל הייצור של מפעל "אמנור" בבית שמש ולאחר מכן שב לשרת בצה"ל כראש ענף באג"ם אמל"ח. במקביל, שימש כמפקד גדוד 71 בחטיבת הצנחנים 55 ופיקד עליו בקרב על ירושלים במלחמת ששת הימים[7]. ב-1968 מונה על ידי עזר ויצמן לחבר בצוות בראשותו של אברהם אדן, שיבחן את נושא ההתגוננות בקו תעלת סואץ ויציע תפיסות היערכות ומיגון חדשות, עילם ייצג בצוות את נושאי חיל הרגלים ונושא הטכנולוגיה, פעולות הצוות הביאו לבניית קו בר-לב. עילם שירת כסגן מפקד חטיבת הבקעה וכמפקדה בשנים 1970-1969, ובשנת 1971 כראש מחלקת אג"ם אמל"ח. בשנים 19731972 שימש עילם כסגן ראש היחידה למחקר ופיתוח שבהקמתה השתתף. שלושה ימים בטרם פרוץ מלחמת יום הכיפורים, מונה עילם לתפקיד ראש היחידה[8], והיה לחבר במטכ"ל[9]. מתוקף תפקידו לקח חלק בניהול המלחמה במוצב הפיקוד העליון[10]. בספטמבר 1975 הוחלף בידי שלמה ענבר[11] ובאזרחות התמנה כמרצה למנהל עסקים באוניברסיטת תל אביב, משרה בה נשא כשלוש שנים[12].

בינואר 1976 התמנה למנכ"ל הוועדה לאנרגיה אטומית[13] וכיהן בתפקיד זה עד שנת 1985. בשנת 1983 התמנה לבורר בעניין תביעות השכר של הרופאים, אך התפטר מהתפקיד בעקבות חקירה של מס הכנסה נגד אשתו, שהייתה רופאה[14].

בשנת 1986 החל לכהן כמדען ראשי של מערכת הביטחון וכראש המינהל למחקר, פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית (מפא"ת), תפקיד בו שימש עד שנת 1997 ובמסגרתו היה אחראי לפיתוחן של מספר מערכות נשק חדשות ובעלות חשיבות למערך ההגנה של ישראל. עם תום תפקידו זה כיהן כראש המשלחת של משרד הביטחון במערב אירופה שמושבה בפריז בין השנים 1998–2001.

עם פרישתו משירות המדינה הצטרף כחוקר בכיר לצוות "המכון למחקרי ביטחון לאומי" באוניברסיטת תל אביב. כיום (2011) עילם הוא איש עסקים, מנהל חברת ייעוץ אסטרטגי, חבר במועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי, משמש כחבר בוועד המנהל של העמותה הישראלית להגנה בפני טילים (עי"ט), חבר בוועד המנהל של הקונסרבטוריון הישראלי למוזיקה תל אביב על שם תד אריסון וחבר בהנהלת האופרה הישראלית החדשה. עילם הוא חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי באוניברסיטת תל אביב.

בדצמבר 2009 ראה אור ספרו "קשת עילם: הטכנולוגיה המתקדמת - סוד העוצמה הישראלית", אוטוביוגרפיה המאפשרת הצצה אל הוויית המחקר והפיתוח הביטחוני של מדינת ישראל. ביולי 2011 ראה אור תרגום לאנגלית של הספר בהוצאת הספרים הבריטית Sussex Academic Press.

פרסים ועיטורים אותם קיבל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כּתביו

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עוזי עילם, קשת עילם, ידיעות ספרים, 2009, עמודים 30-32.
  2. ^ עוזי עילם, קשת עילם, ידיעות ספרים, 2009, עמודים 33-37.
  3. ^ סיפורו באתר הצנחנים
  4. ^ עוזי עילם, קשת עילם, ידיעות ספרים, 2009, עמודים 40-51.
  5. ^ עוזי עילם, קשת עילם, ידיעות ספרים, 2009, עמוד 65.
  6. ^ עוזי עילם, קשת עילם, ידיעות ספרים, 2009, עמודים 66-67.
  7. ^ יעל לבנת ורותם פסו, אתר צה"ל, ‏הלוחמים במיל' מספרים על מלחמת ששת הימים, באתר צה"ל, 7 ביוני 2012.
  8. ^ עוזי עילם - ראש המחקר ופיתוח, דבר, 26 בספטמבר 1973
  9. ^ יונה שמשי, מטכ"ל של עבודת פרך, דבר, 5 בספטמבר 1975
  10. ^ ענת מידן, "אלם קרב", ידיעות אחרונות, ‏ 09.09.2013.
  11. ^ אלוף ענבר ראש היחידה, דבר, 30 בספטמבר 1975
  12. ^ עוזי עילם, קשת עילם, ידיעות ספרים, 2009, עמוד 283.
  13. ^ אושר מינוי ע. עילם יו"ר הועדה לאנרגיה אטומית, דבר, 19 בינואר 1976
  14. ^ עוזי עילם הבורר בתביעות הרופאים, דבר, 18 ביולי 1983
    דוד ארליךהיום ייקבע בורר חדש לרופאים, דבר, 25 ביולי 1983