לדלג לתוכן

עוזי שביט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עוזי שביט
עוזי שביט
לידה 1936
תחנת הכוח בנהריים
פטירה 28 בפברואר 2023 (בגיל 87 בערך)
ענף מדעי ספרות עברית
מקום לימודים אוניברסיטת תל אביב
מוסדות אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

עוזי שביט (193628 בפברואר 2023) היה פרופסור לספרות עברית באוניברסיטת תל אביב, מנכ"ל הוצאת הקיבוץ המאוחד ועורכה הראשי.

עוזי שביט נולד בשנת 1936 בשכונה של עובדי חברת החשמל בתחנת הכוח בנהריים, להורים, מהנדס וגננת, שעלו מגרמניה. עם מעבר אביו לתחנת הכוח רדינג בתל אביב, עברה המשפחה לגור ברמת גן.

בין השנים 1955–1957 שירת שביט בצה"ל, בגרעין נח"ל שהוצב בקיבוץ שדות ים, ומאז ועד מותו היה חבר הקיבוץ, ושימש גם מזכיר הקיבוץ. שביט למד באוניברסיטת תל אביב במקביל לעבודתו כמרכז ענף המספוא בקיבוצו. עבודת המוסמך שלו בחוג לספרות עברית, שהוגשה בשנת 1972, נשאה את הכותרת "לאופיה של הסיומת הדקטילית בשירת ביאליק ובני דורו". עבודת הדוקטור שלו, שהוגשה בשנת 1978, נשאה את הכותרת "לבטים והתפתחויות בשיטות משקל ביצירת ביאליק". הוא נמנה עם סגל אוניברסיטת תל אביב, ובה היה ראש מכון כ"ץ לחקר הספרות העברית, ראש החוג לספרות עברית, ראש בית-הספר למדעי היהדות וראש מרכז קיפ לחקר הספרות והתרבות העברית. בשנות האלפיים אף עמד בראש התוכנית של סמינר הקיבוצים לתואר שני בחינוך רב-תחומי במדעי הרוח.[1]

היה חבר מערכת בהוצאת הקיבוץ המאוחד, ובשנת 1985 מונה למנכ"ל ההוצאה. כמו"ל הביע תמיכה בהצעת "חוק הספרים", שבאה להגביל מתן הנחות על ספרים, ואמר: "חוק הספרים בצורה זו או אחרת חיוני, כי היום ההשתוללות במבצעים היא נוראית, וזה בא על חשבון מה שהסופרים וההוצאות מקבלים. אם יהיו מבצעים מדי פעם על ספר חדש, הם יהיו מאוד מוגבלים, עד 20%. החוק יתקן את כל הנזקים של המצב הנוכחי".[2] בשנת 2019 פרש מההוצאה.

שביט היה יו"ר ועדת רפרטואר תחום ספרות בסל תרבות ארצי של משרד החינוך. בשנת 2014 זכה בפרס ביאליק לחוכמת ישראל על מפעל חייו בחקר הספרות.

בשנת 2016, עם הגיעו לגיל 80, יצא לאור לכבודו ספר יובל בשם "הנאמן: מנחת הוקרה וידידות לעוזי שביט", בעריכת זיוה שמיר ומנחם פרי.

חקר הספרות:

  • המהפכה הריתמית: לסוגיית המעבר המאוחר למשקל הטוני-סילאבי בשירה העברית החדשה, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1983
  • בפתח השירה העברית החדשה: מסת מבוא, אוניברסיטת תל אביב, מכון כץ לחקר הספרות העברית, 1986
  • שירה ואידאולוגיה: לתולדות השירה העברית והתפתחותה במאה ה-18 ובמאה ה-19, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1987
  • חבלי ניגון, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1988
  • חרוז ומשמעות: עיונים בפואטיקה היסטורית של השירה העברית, מוסד ביאליק, 1993
  • בעלות השחר: שירת ההשכלה: מפגש עם המודרניות, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1996
  • שירה מול טוטליטריות: אלתרמן ושירי מכות מצרים, הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה, 2003, הספר זיכה את שביט בפרס בהט.
  • לא הכל הבלים והבל: החיים על קו הקץ על פי אלתרמן, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2007
  • השיר הפרוע: סגנון וריתמוס בשירה העברית החדשה, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2022

שירה:

  • כבר בחצי ימיו: שירים, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1972
  • ביום שידובר: שירים, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1983[3]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא עוזי שביט בוויקישיתוף

מכּתביו:

על יצירתו:

עם מותו:


הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ תואר שני בחינוך רב תחומי במדעי הרוח, באתר של סמינר הקיבוצים
  2. ^ מאיה נחום-שחל, פותחים את הספרים, באתר כלכליסט, 2 במאי 2010
  3. ^ אתר למנויים בלבד רבקה איילון ורינה בשן, עוזי שביט מבכה על ההליכה בתלם, באתר הארץ, 28 בספטמבר 2023