עולמות מתנגשים
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | עמנואל וליקובסקי |
| שפת המקור | אנגלית |
| סוגה | עיון |
| נושא |
מיתוס  |
| הוצאה | |
| תאריך הוצאה | תשסב |
| מספר עמודים | 231 |
| הוצאה בעברית | |
| הוצאה | רמ |
| תרגום | שולמית וליקובסקי כוגן |
| קישורים חיצוניים | |
| מסת"ב | מסת"ב 9789659006656 |
| הספרייה הלאומית | 002235402 |
  | |
עולמות מתנגשים הוא ספר מאת עמנואל וליקובסקי, המציג את השערתו לפיה כוכב הלכת נוגה נפלט מתוך כוכב הלכת צדק, ונדד כשביט ברחבי מערכת השמש תוך שהוא גורם לסדרה ארוכה של קטסטרופות בכדור הארץ. לפי ההשערה, אירועים אלה מתוארים במקרא ובמיתוסים קדומים נוספים מרחבי העולם. ההשערה עוררה סערה עולמית גדולה, נדחתה על ידי הקהילה המדעית ונחשבת לפסאודו-מדע.
הרעיונות המרכזיים של הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]
לשיטתו של וליקובסקי, לפני כ־3,500 שנה נפלט כוכב הלכת נוגה מתוך כוכב הלכת צדק ונדד ככוכב שביט במערכת השמש, במהלך כך הוא חלף בקרבה גדולה לכדור הארץ תוך שהוא משנה את מסלולו של כדור הארץ על ידי השפעת הגרוויטציה, וגורם לתופעות טבע יוצאות דופן, עד שלבסוף הסתפח למערכת השמש ככוכב לכת חדש. בספר מצטט וליקובסקי עדויות מתצפיות אסטרונומיות עתיקות, תעודות היסטוריות, ספרות עתיקה, מסורות וממצאים ארכאולוגיים מרחבי העולם – כמו מצרים, מקסיקו, נורווגיה וסין לתרחיש זה, והסיק מתוכם כי כוכב הלכת נוגה הוא כוכב השביט שתואר במסורות.
ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – עמנואל וליקובסקי#ביקורת
התאוריה המוצגת בספר אינה מקובלת על הקהילה המדעית ונחשבת לפסאודו־מדע, והוא נתקל בביקורת עזה בפרט בקרב אסטרונומים, היסטוריונים וחוקרי מיתולוגיה. אסטרונומים כקארל סייגן ואחרים טענו כי ההשערות של וליקובסקי אודות נוגה מתארות תהליכים שנוגדים את חוק שימור האנרגיה ואת חוק שימור התנע הזוויתי, וכן את הידע הקיים אודות התפתחות מערכת השמש. הפלאונטולוג סטיבן ג'יי גולד כתב במאמרו "וליקובסקי בהתנגשות": ”וליקובסקי אינו טרחן כפייתי ואיננו שרלטן – אם כי, כפי שאמר אחד מעמיתיי, הוא טועה באופן מפואר... וליקובסקי מוכן לבנות מחדש את כל מדע המכניקה השמימית כדי להציל את הדיוק המילולי של אגדות עתיקות”.[1] אשורולוגים ואגיפטולוגים טענו כי וליקובסקי עושה שימוש סלקטיבי בממצאים כדי להוכיח את השערותיו. אברהם זקס (אנ'), אשורולוג ומומחה לכתב יתדות, אמר כי ”לאחר בדיקה קפדנית, יותר ממאה עמודים מהשחזורים ההיסטוריים של וליקובסקי מתגלים כ"בועות של הטעייה עצמית"”.[2] סי. לירוי אלאנברגר (C. Leroy Ellenberger), שותפו לשעבר של וליקובסקי ועורך המגזין "קרונוס" (אנ'), כתב במאמרו "שיעור מווליקובסקי":
ככל שאדם יודע פחות על מדע, כך תיאוריו של וליקובסקי נשמעים לו סבירים יותר, בעיקר כשרוב הדיון הוא נפנופי ידיים.
— לירוי אלנברגר, A lesson from Velikovsky
סתירות בין הספר למדע המקובל[עריכת קוד מקור | עריכה]
התיאורים המוצגים בספר סותרים את מה שידוע למדע על המכניקה של מערכת השמש, ודורשת מכוכבי הלכת לנוע במסלולים שסותרים את חוק שימור האנרגיה ואת חוק שימור התנע הזוויתי. גם תגליות שנתגלו לאחר חיבור ספריו על המבנה וההרכב של נוגה וצדק סותרות את השערותיו.
וליקובסקי זקף את הקטסטרופות לכוחות אלקטרומגנטיים, משום שהאמין שכוח אלקטרומגנטי יכול לנגוד כוחות גרביטציוניים בקנה מידה כוכבי, אך כיום ידוע בוודאות שהדבר בלתי אפשרי. מעבר לכך, אין עדויות לקטסטרופות שפקדו את כדור הארץ בתקופה עליה מדובר. לדוגמה, התפתחות הפלאוקלימטולוגיה אפשרה לשחזר את אקלים כדור הארץ בעבר הרחוק, ואין עדויות לכך שלפני כמה אלפי שנים הייתה התחממות פתאומית של האוקיינוסים.[3]
בנוסף, וליקובסקי עִרבב בין מיתולוגיות שונות באופן שגוי. לדוגמה, הוא מבסס את השערתו שכוכב הלכת נוגה (ונוס) נפלט מתוך כוכב הלכת צדק (יופיטר) על האגדה היוונית שהאלה אתנה קפצה מתוך מצחו של זאוס, אך היוונים לא זיהו את אתנה עם כוכב הלכת נוגה ולא את זאוס עם כוכב הלכת צדק.[4]
כחלק מהמסקנות שגזר וילקובסקי משיטתו, הוא הציע שיטה חדשה לסידור הכרונולוגיה של העת העתיקה, שבמסגרתה צמצם כ-500 שנה מהכרונולגיה המקובלת. גם שיטה זו נדחתה על ידי הקהילה המדעית. עם זאת ישנם חוקרים חובבים שקיבלו במידת מה את מסקנותיו של וליקובסקי והציעו במסגרות פופולריות שיטות דומות לסנכרון בין הסיפורים המקראיים לבין הממצאים הארכאולוגיים במצרים ובאזור.[5][6][7][8]
תפוצה ותרגומים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הספר יצא לאור לראשונה באנגלית בשנת 1950 (בשם: "Worlds in Collision") והגיע תוך זמן קצר לראש רשימת רבי־המכר של הניו יורק טיימס.[9] הוא עמד בראש הרשימה לאורך אחד עשר שבועות, ובעשירייה הראשונה לאורך 20 שבועות.[10] חלק א' של הספר, העוסק בזמן יציאת מצרים, תורגם לעברית, אך חלק ב' העוסק בימי אחז וחזקיהו לא תורגם. בנספח המהדורה העברית מוצגים אישורים[דרושה הבהרה] שונים מחקר החלל הקשורים לנאמר בספר.[11][12]
אזכורים בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2013 פרסם עידו נתניהו מחזה בשם "עולמות מתנגשים" המבוסס על שמו של הספר, ומציג קרב מוחות דמיוני בין וליקובסקי לאלברט איינשטיין. המחזה עלה בתיאטראות שונים, בהם בפסטיבל התיאטרון הבין־לאומי יפו ב־2019,[13] ואף נבחר להיות אחד מהמחזות שמשרד התרבות הרוסי העלה לרשת לצפייה מקוונת, בשל משבר הקורונה.[14]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- האתר הרשמי על עמנואל וליקובסקי בעברית
- קריאת ים סוף - אגדה. או מציאות היסטורית?, מעריב, 26 באפריל 1951
- יבשם עזגד, עולמות מתנגשים, ועקרון עליונות ההיסטוריה, באתר ynet, 14 ביוני 2019
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ סטיבן ג'יי גולד, Velikovsky in collision
- ^ ADDRESS OF ABRAHAM SACHS AT BROWN UNIV. 3/15/65 Provided by Leroy Ellenberger
- ^
סטיבן ג'יי גולד, התיאוריות של כדור-הארץ: וליקובסקי בהתנגשות, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח
- ^ "עולמות מתנגשים" של עמנואל וליקובסקי מתוך מילון הספקן, 2006
- ^ פרופ' דורון לנצט, אפשר עוד למצוא את התנ"ך האבוד, באתר הידען, 1999-11-05
- ^ דניאל משה לוי ויוסף רוטשטיין, מקרא וארכיאולוגיה, באתר www.daat.ac.il
- ^ התנ"ך האבוד - מאת יהושע עציון - הוצאת שוקן - Schocken, באתר www.schocken.co.il
- ^ David Rohl's Revised Egyptian Chronology: A View From Palestine - Associates for Biblical Research, biblearchaeology.org
- ^ האמן כמטורף, הארץ, 9 ביוני 1950
- ^ Ellenberger, C. Leroy (1984). Worlds in Collision in Macmillan's Catalogues. Kronos, 9 (2), 46-57.
- ^ עמנואל וליקובסקי, ספריו ומאמריו של וליקובסקי
- ^ ספריו ומאמריו של עמנואל וליקובסקי, באתר agesinchaos.org.il
- ^ Worlds in Collision-עולמות מתנגשים, 23 ביוני 2019.
- ^ מאיה כהן, המחזה של עדו נתניהו להיט ברוסיה, באתר ישראל היום, 21 במאי 2020
