עולמות מתנגשים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עולמות מתנגשים
Worlds in Collision
Worlds in Collision Heb.jpg
מידע כללי
מאת עמנואל וליקובסקי
שפת המקור אנגלית
סוגה עיון
נושא מיתוס עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה
תאריך הוצאה תשסב
מספר עמודים 231
הוצאה בעברית
הוצאה רמ
תרגום שולמית וליקובסקי כוגן
קישורים חיצוניים
מסת"ב מסת"ב 9789659006656
הספרייה הלאומית 002235402
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

עולמות מתנגשים הוא ספר מאת עמנואל וליקובסקי, המציג את התיאוריה שמכות מצרים, קריעת ים סוף, נפילת חומות יריחו, ועצירת השמש בגבעון הם אירועים היסטוריים אשר התרחשו בעקבות אירועים אסטרונומיים חריגים ומבקש להוכיח אותה.

לשיטתו של וליקובסקי, לפני כ-3,500 שנה נפלט כוכב הלכת נוגה מתוך כוכב הלכת צדק ונדד ככוכב שביט במערכת השמש, במהלך כך הוא חלף בקרבה גדולה לכדור הארץ תוך שהוא משנה את מסלולו של כדור הארץ על ידי השפעת הגרוויטציה, וגורם לתופעות טבע יוצאות דופן, עד שלבסוף הסתפח למערכת השמש ככוכב לכת חדש. בספר מצטט וליקובסקי עדויות מתצפיות אסטרונומיות עתיקות, תעודות היסטוריות, ספרות עתיקה, מסורות וממצאים ארכיאולוגיים מקצוות תבל - ממצרים ועד מקסיקו, עבור בנורווגיה וסין לתרחיש זה, והסיק מתוכם כי כוכב הלכת נוגה הוא כוכב השביט שתואר במסורות.

הספר יצא לאור לראשונה באנגלית בשנת 1950 (בשם: "Worlds in Collision") והגיע תוך זמן קצר לראש רשימת רבי-המכר של הניו יורק טיימס.[1] הוא עמד בראש הרשימה לאורך אחד עשר שבועות, ובעשירייה הראשונה לאורך 20 שבועות.[2] חלק א' של הספר, העוסק בזמן יציאת מצרים, תורגם לעברית, אך חלק ב' העוסק בימי אחז וחזקיהו לא תורגם. בנספח המהדורה העברית מוצגים אישורים[דרושה הבהרה] שונים מחקר החלל הקשורים לנאמר בספר[3][4].

הספר נתקל בביקורת עזה מהקהילה המדעית, בפרט בקרב אסטרונומים, היסטוריונים וחוקרי מיתולוגיה. אסטרונומים כקארל סייגן ואחרים טענו כי ההשערות של וליקובסקי אודות נוגה מתארות תהליכים שנוגדים את חוק שימור האנרגיה ואת חוק שימור התנע הזוויתי, וכן את הידע הקיים אודות התפתחות מערכת השמש. אשורולוגים ואגיפטולוגים טענו כי וליקובסקי עושה שימוש סלקטיבי בממצאים כדי להוכיח את השערותיו. אברהם זקס (אנ'), אשורולוג ומומחה לכתב יתדות, אמר כי יותר ממאה עמודים מהשחזורים ההיסטוריים של וליקובסקי מתגלים כ"בועות של הטעייה עצמית".[5]

הרעיונות המרכזיים של הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]


שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים

פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – עמנואל וליקובסקי#ביקורת

התאוריה המוצגת בספר אינה מקובלת על הקהילה המדעית ונחשבת לפסאודו-מדע. התאוריה סותרת את מה שידוע למדע על המכניקה של מערכת השמש, ודורשת מכוכבי הלכת לנוע במסלולים שסותרים את חוק שימור האנרגיה ואת חוק שימור התנע הזוויתי. גם תגליות שנתגלו לאחר חיבור ספריו על המבנה וההרכב של נוגה וצדק סותרות את השערותיו.

וליקובסקי זקף את הקטסטרופות לכוחות אלקטרומגנטיים, משום שהאמין שכוח אלקטרומגנטי יכול לנגוד כוחות גרביטציוניים בקנה מידה כוכבי, אך כיום ידוע בוודאות שהדבר בלתי אפשרי. מעבר לכך, אין עדויות לקטסטרופות שפקדו את כדור הארץ בתקופה עליה מדובר. לדוגמה, התפתחות הפלאוקלימטולוגיה אפשרה לשחזר את אקלים כדור הארץ בעבר הרחוק, ואין עדויות לכך שלפני כמה אלפי שנים הייתה התחממות פתאומית של האוקיינוסים[6].

בנוסף, וליקובסקי מערבב בין מיתולוגיות שונות באופן שגוי. לדוגמה, הוא מבסס את השערתו שכוכב הלכת נוגה (ונוס) נפלט מתוך כוכב הלכת צדק (יופיטר) על האגדה היוונית שהאלה אפרודיטה קפצה מתוך מצחו של זאוס. אמנם השמות הרומאיים של האלים אפרודיטה וזאוס הם ונוס ויופיטר, אך היוונים לא זיהו את אפרודיטה עם כוכב הלכת נוגה ולא את זאוס עם כוכב הלכת צדק[7].

אזכורים בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2013 פרסם עידו נתניהו מחזה בשם "עולמות מתנגשים" המבוסס על שמו של הספר, ומציג קרב מוחות דמיוני בין וליקובסקי לאלברט איינשטיין. המחזה עלה בתיאטראות שונים, בהם בפסטיבל התיאטרון הבינלאומי יפו ב-2019[8], ואף נבחר להיות אחד מהמחזות שמשרד התרבות הרוסי העלה לרשת לצפייה מקוונת, בשל משבר הקורונה[9].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

P literature.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא ספרות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.