עומאר פאשה
 | |
| עומאר לוטפי פאשה | |
| לידה |
24 בנובמבר 1806 יאניה גורה, אזור קרואטיה,  האימפריה האוסטרית |
|---|---|
| פטירה |
18 באפריל 1871 (בגיל 64) קונסטנטינופול,  האימפריה העות'מאנית |
| מדינה |
האימפריה העות'מאנית  |
| השתייכות | הצבא העות'מאני |
| תקופת הפעילות | 1823–1869 (כ־46 שנים) |
| דרגה | מושיר |
| פעולות ומבצעים | |
| עיטורים | |
|
מסדר סטניסלב הקדוש, דרגה 1 | |
| תפקידים אזרחיים | |
| שר המלחמה העות'מאני | |
  | |
עומאר פאשה (בגרמנית: Omar Pascha; בטורקית: Ömer Paşa; 24 בנובמבר 1806, יאניה גורה, אזור קרואטיה, האימפריה האוסטרית - 18 באפריל 1871, קונסטנטינופול, האימפריה העות'מאנית) היה קצין בכיר בצבא העות'מאני בדרגת מושיר אשר כיהן כמושל בוסניה ובהמשך השתתף במלחמת קרים.
קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
עומאר פאשה נולד ביאניה גורה אשר באזור קרואטיה כמיכאילו לאטאס. אביו שירת כקצין בצבא האימפריה האוסטרית ומיכאילו התגייס אף הוא לשורות הצבא. ב-1823, לאחר שהואשם במעילה נמלט לאזור בוסניה אשר בשליטת העות'מאנים ובהמשך, התאסלם ושינה את שמו לעומאר לוטפי.
הוא התגייס לצבא העות'מאני, הוצב באזור בולגריה ובהמשך השתתף בדיכוי המרד בלבנון ובכורדיסטן. ב-1848 מונה למפקד הכוחות העות'מאניים בוולאכיה ובמולדאביה. ב-1850 מונה למושל בוסניה ובהמשך מונטנגרו. הוא גילה יחס נוקשה כלפי האוכלוסייה ודיכא כל ניסיון התקוממות. עם זאת, יחסו כלפי האוכלוסייה היהודית היה סובלני יחסית והוא אישר ליהודי סרייבו להתיישב בכל חלקי העיר.[1]
עומאר פאשה פיקד בהצלחה על כוחות עות'מאניים במהלך מלחמת קרים ובהמשך מונה למושל בגדאד. ב-1861, פיקד על הכוחות העות'מאניים במהלך העימות עם נסיכות מונטנגרו. ב-1864 הועלה לדרגת מושיר ופיקד על חיל מצב שהוצב במונאסטיר. במסגרת זו פיקד על דיכוי מרד בכרתים. ב-1868, מונה לתקופה קצרה לתפקיד שר המלחמה העות'מאני. עומאר לוטפי פאשה הלך לעולמו ב-1871 בקונסטנטינופול והוא בן 64 שנים.[2]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ מצבם המשפטי של יהודי בוסניה והרצגובינה בתקופה העות'מאנית, באתר הקהילה היהודית של סרייבו.(בסרבו-קרואטית) וב(באנגלית).
- ^ עומר פאשה - ביוגרפיה, באתר www.biolex.ios-regensburg.de (בגרמנית).