לדלג לתוכן

עומר וערי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף עומר וואעארי)
עומר וערי
عمر الوعري
לידה 1903
ירושלים, האימפריה העות'מאנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1972 (בגיל 69 בערך)
ירושלים, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה عمر أمين سليمان خميس سليمان الوعري עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה האימפריה העות'מאנית, פלשתינה (א"י), ירדן עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה המכון הפלסטיני למשפט עריכת הנתון בוויקינתונים
דת אסלאם
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מימין, לפי הסדר: גנרל סעאדה אל-ג'לאד, עומר אל-וערי ואחמד שוקיירי עומדים לפני כיפת הסלע על הר הבית, בירושלים, 1954

עומר אמין סולימאן ח'מיס סולימאן ועריערבית: عمر أمين سليمان خميس سليمان الوعري; 19031972) היה פוליטיקאי פלסטיני ששימש כראש עיריית ירושלים המזרחית בשנים 1952–1955.[1][2]

שנות חייו המוקדמות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עורך הדין חאג' עומר אמין סולימאן חמיס סולימאן וערי (אבו אל-אמין) נולד בשנת 1903 בירושלים, שהייתה חלק ההאימפריה העות'מאנית, וסיים את לימודיו שם. הוא קיבל תעודת משפטים מהמכון הפלסטיני למשפטים.[3]

קריירה בתקופת המנדט הבריטי

[עריכת קוד מקור | עריכה]
עורך דין עומר וערי בשנת 1927, קצין במכללה לשוטרים בירושלים

וערי הצטרף למשטרת המנדט ב-1 ביולי 1920, במשך 15 שנה, במהלכן מילא מספר תפקידים, כולל סגן התובע הציבורי בשכם במשך שלוש שנים, ומורה למשפטים בבית הספר המשטרתי הפלסטיני. הוא הפך לקפטן בשנותיו האחרונות במשטרה. ב-24 ביוני 1935 מונה לפרקליט הממשל המרכזי, ולאחר מכן כפרקליט הכתר. ב-10 ביולי 1947 מונה לשופט בבית המשפט המחוזי בירושלים. ב־24 באפריל 1948 הוא מונה לראש בית המשפט המחוזי בירושלים וכסוכן לרשם הראשי של בתי המשפט בארץ ישראל.

לאחר סיום המנדט הבריטי נבחר לנשיא איגוד העובדים שפעלו בממשלת המנדט כדי להגן על זכויותיהם.

קריירה בתקופת השלטון הירדני בירושלים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
עורך דין עומר וערי כסנגור בתיק ההתנקשות במלך עבדאללה הראשון, מלך ירדן ב-1951.

ב-21 במאי 1948, עם פרוץ מלחמת העצמאות, ובהוראת שלטונות הצבא הערבי הירדני, הקים את בית הדין הצבאי כדי לדון בסוגיות הקשורות לביטחון ולסדר הציבורי. ב-16 ביוני 1948 מונה לראש בית המשפט המחוזי בירושלים. ב-1 בינואר 1949 מונה לשופט בבית המשפט העליון לערעורים בירושלים ובגדה המערבית של ירדן. ב-29 ביוני 1949 החל לעסוק במקצוע עריכת הדין, ובינתיים וב-18 באוגוסט 1951 התגייס עם קבוצת עורכי דין ירושלמיים בולטים, שהם יחיא חמודה, חנה עטאללה, ג'ברה אלנקר, עיסא עקל, נסרי נאסר, עזיז שחאדה, וופיק יונס אל-חוסייני בפרשת הריגתו של הוד מלכותו המלך עבדאללה הראשון בן אל חוסיין.

ראש עיריית ירושלים המזרחית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
הביקור המלכותי של המלך סעוד בן עבדולעזיז, מלך ממלכת ערב הסעודית, ומלך חוסיין מהממלכה ההאשמית של ירדן בירושלים ב-1953.

ב-23 באוקטובר 1951 נבחר לחבר מועצת עיריית ירושלים. ב-12 במרץ 1952 מונה לראש מועצת עיריית ירושלים וכך היה עד סוף 1955. באותה עת יצחק קריב היה ראש עייריית ירושלים המערבית. במהלך תקופה זו ביצע מספר פרויקטים להטמעת השירותים הדרושים לעיר הקודש (ירושלים), לרבות פרויקטי מים וביוב, ופתיחת הדרכים הנדרשות לעיר, בנוסף להרחבת גבולות עיריית ירושלים כך שיכללו את השטחים הסמוכים. בתפקידו כראש עיריית ירושלים, קיבל את המלך סעוד בן עבדולעזיז אל סעוד, מלך ממלכת ערב הסעודית והמלך חוסיין בן טלאל, מלך הממלכה ההאשמית של ירדן ב-1953, במהלך ביקורו של המלך סעוד באלקודס אל. - שריף.

עומר וערי בפגישה עם המלך חוסיין להקמת לשכת עורכי הדין הירדנית עם עורך הדין עבדול-חאלק יגמור ועורך הדין ג'ברה אל-אנקר 1955.

לאחר 1955 עבד עם צוות עורכי דין בגדה המערבית להקמת מועצת לשכת עורכי הדין בירושלים ולקבלת אישור מלכותי בעניין זה מהמלך חוסיין בן טלאל מירדן.

סיוע הקמת בתי המשפט של לוב

[עריכת קוד מקור | עריכה]
עומר וערי בארמון אלחמרה בטריפולי, לוב 1958.

בשנת 1957 עזב ללוב, שם השתתף בהקמת בתי משפט לוביים מודרניים לבקשת ממשלת לוב בראשות המלך אידריס הראשון אל-סנוסי באותה תקופה. שהותו שם נמשכה עד 1959.

בית החולים האסלאמי אל-מקאסד בירושלים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפני מלחמת ששת הימים ב-1967 נערכו בירושלים בחירות לגוף המנהלי של אגודת הצדקה האסלאמית אל-מקאסד, ומכיוון שהיו שתי רשימות שהתמודדו בבחירות והתחרות החריפה, הוסכם - לאחר התערבותם של מספר אישים פלסטינים - לבחור אנשים נייטרליים מחוץ לשתי הרשימות הללו. שייח' עבדול חמיד אל-סיה, הוד מעלתו השייח' סעד אלדין אל-עלמי, עורך הדין עומר וערי, עורך הדין איברהים בכר, עורך הדין חאפז תהבוב, המהנדס איברהים אל-דקק ואחרים נבחרו להיות חברים בגוף המנהלי הבא. כמה חודשים חלפו מאז המינוי הזה, אבל מלחמת יוני התרחשה.

ימיו האחרונים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שחזר לירושלים ב-1959, המשיך לעסוק במקצוע עריכת הדין, ובנוסף, נבחר לחבר לשכת עורכי הדין הירדנית במועצה העשירית (15 במאי 1959 - 10 במרץ 1960) ובמועצה ה-12 (10 במרץ 1960 - 15 במרץ 1962).

אל-חאג' עומר וערי נפטר בחודש אפריל 1972 בירושלים, בגיל 69.

במהלך שנות עבודתו השונות הוא זכה במספר כיבודים, החשובים שבהם:

הוא נישא לגב' יוסרה קאסם מוסטפא אלתרהי, איתה יש לו חמש בנות ושני בנים:

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא עומר וערי בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ "من مقتنيات دائرة المكتبة الوطنية الأردنية". 12 באוקטובר 2019. נבדק ב-12 בפברואר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ "الملك سعود في القدس الشريف". 15 במאי 2020. נבדק ב-12 בפברואר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ كتاب “مشاهير الرجال في المملكة الأردنية الهاشمية – الحلقة الأولى" للناشر مرسي الأشقر – مطبعة الروم الأرثوذكس لعام 1955.