עומר יאגי

עומאר יאגי
Omar M. Yaghi
	יאגי ב-2025
לידה	9 בפברואר 1965 (בן 60); עמאן, ירדן
מדינה	ערב הסעודית
ענף מדעי	כימיה אורגנו-מתכתית
השכלה	אוניברסיטת אילינוי באורבנה-שמפיין (1990); אוניברסיטת אולבני ;
מנחה לדוקטורט	Walter Klemperer
תארים	דוקטור נאוק לכימיה
השקפה דתית	אסלאם
פרסים והוקרה	פרס המלך פייסל הבין-לאומי במדעים (2015); עמית האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים (2022); פרס ניוקומב קליבלנד (2007); מדליית אוגוסט וילהלם פון הופמן (2020); מדליית וילהלם אקסנר (2023); Clarivate Citation Laureates (2010); פרס נובל לכימיה (2025); פרס מוסטפא (2015); פרס גרגורי אמינוף (2019); מדליית יובל המאה (2010); פרס וולף לכימיה (2018); הפרס העולמי למדע על שם אלברט איינשטיין (2017); מדליית האגודה לחקר החומרים (2007); פרס חזית הידע של קרן BBVA (2017); Order of King Abdullah II for Excellence (16 במאי 2017) ;
	אתר רשמי

עוֹמַאר מֻוַנִּס יָאגי (באנגלית: Omar M. Yaghi; בערבית: عمر مونّس ياغي; נולד ב-9 בפברואר 1965) הוא כימאי אמריקאי-ירדני ממוצא פלסטיני,^[1] חתן פרס וולף לכימיה לשנת 2018 ופרס נובל לכימיה לשנת 2025. חלוץ בתחום הכימיה הרשתית (reticular chemistry).

ביוגרפיה

יאגי נולד בעמאן, ירדן, למשפחת פליטים פלסטינים ממסמיה, שבה 14 ילדים. הוא גדל בתנאי עוני, ללא חשמל, ועם גישה מוגבלת בלבד למים נקיים.

בגיל 15 עבר לבדו לארצות הברית, בעידודו של אביו. למרות האנגלית הדלה שבפיו, החל לקחת קורסים בקולג' קהילתי בניו יורק, ולאחר מכן עבר לאוניברסיטת המדינה של ניו יורק באולבני (SUNY) על מנת להשלים את לימודי הקולג' שלו. באוניברסיטה זו גם למד לתואר ראשון בכימיה, אותו סיים ב-1985 בהצטיינות.

בשנים 1986–1990 למד במסלול ישיר לדוקטורט באוניברסיטת אילינוי באורבנה-שמפיין, בהנחייתו של וולטר קלמפרר. בשנים 1990–1992 היה עמית בתר דוקטורי של הקרן הלאומית למדע באוניברסיטת הרווארד, בהנחייתו של ריצ'רד הולם.

קריירה

בשנים 1992–1998 שימש יאגי כפרופסור חבר באוניברסיטת המדינה של אריזונה.

בשנים 1999–2006 החזיק במשרת פרופסורה לכימיה על שם רוברט ו' פארי באוניברסיטת מישיגן.

בשנים 2007–2012 החזיק במשרת פרופסורה לכימיה ולביוכימיה על שם כריסטופר ס' פוט באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס (UCLA) וכן כמחזיק הקתדרה למדעים פיזיקליים על שם אירווינג וז'אן סטון.

בשנת 2012 עבר לאוניברסיטת קליפורניה בברקלי, שם הוא מחזיק במשרת פרופסורה לכימיה על שם ג'יימס ונילטג' טרטר. הוא המנהל המייסד של מכון ברקלי העולמי למדע וכן המנהל השותף של מכון קוולי לננו-מערכות, השייך לאוניברסיטת קליפורניה בברקלי ולמעבדה הלאומית לורנס ברקלי.

מחקר

יאגי הוא חלוץ בתחום הכימיה הרשתית – תחום חדש המתמקד בתפירת אבני בניין מולקולריות יחד, על ידי קשרים חזקים, וזאת על מנת לייצר מסגרות פתוחות.

העבודה המזוהה עמו ביותר עוסקת בעיצוב ובהפקה של סוגי תרכובות חדשים הידועים כמסגרות אורגנו-מתכתיות (Metal-organic frameworks, MOFs), כ"מסגרות זאוליטיות אימידזולאטיות" (zeolitic imidazolate frameworks, ZIFs) וכ"מסגרות אורגניות קוולנטיות" (covalent organic frameworks, COFs). ה-MOFs, למשל, ייחודיות בהיותן בעלות שטחי פנים גדולים וצפיפויות גבישיות נמוכות מאוד. יאגי הוא גם חלוץ ה"טוויה המולקולרית" וסינתז לראשונה בעולם חומר שנטווה ברמה האטומית והמולקולרית, בשם COF-505.

הוא לוקח חלק במאמצים להשמשת חומרים אלה בטכנולוגיות אנרגיה נקייה הכוללות אחסון של מימן ומתאן, לכידה ואחסון של פחמן דו-חמצני וכן של "קציר מים" המבוסס על אוויר מדברי. יאגי היה הכימאי השני המצוטט ביותר בעולם בשנים 2000–2010.

פרסים והוקרה

פרס לכימיה של מצב מוצק, מטעם האגודה האמריקנית לכימיה וחברת אקסון (1998)
מדליית סאקוני, מטעם החברה האיטלקית לכימיה (2004)
פרס מטעם המחלקה לתוכנית האנרגיה המימנית (2007)
מדליית החברה לחקר חומרים (2007)
פרס ניוקומב קליבלנד, מטעם החברה האמריקאית לקידום המדע (2007)
המדליה לכימיה של חומרים, מטעם החברה האמריקאית לכימיה (2009)
פרס איזט-כריסטנסן הבינלאומי (2009)
פרס יובל המאה של החברה המלכותית לכימיה (2010)
פרס סין לננו (2013)
הפרס הבינלאומי על שם המלך פייסל (2015)
פרס מוסטפא לננו-מדע ולננוטכנולוגיה (2015)
פרס אקדמיית TÜBA למדע בסיסי ולהנדסה (2016)
הפרס לזכר ספירס, מטעם החברה המלכותית לכימיה (2017)
פרס ההצטיינות הראשון במעלה, מטעם המלך עבדאללה השני (2017)
הפרס הבינלאומי לכימיה קואורדינטיבית, מטעם החברה היפנית (2017)
מדליית באילר לכימיה אי-אורגנית (2017)
פרס כווית למדע בסיסי (2017)
הפרס העולמי על שם אלברט איינשטיין למדע, מטעם מועצת התרבות העולמית (2017)
פרס קרן BBVA לפריצת גבולות הידע במדע בסיסי (2018)
פרס וולף לכימיה (2018)
הפרס הבינלאומי למים על שם הנסיך סולטן בן עבדול-עזיז (2018)
פרס אֶני (2018)
פרס גרגורי אמינוף, מטעם האקדמיה המלכותית השוודית למדעים (2019)
מדליית MBR להצטיינות מדעית של איחוד האמירויות הערביות (2019)
פרס למחקר ננו (2019)
מדליית אוגוסט-וילהלם-פון-הופמן-דנקמינזה, מטם החברה הגרמנית לכימיה (2020)
פרס למים בני-קיימא, מטעם החברה המלכותית לכימיה (2020)
פרס טאנג לפיתוח בר-קיימא (2024)
פרס נובל לכימיה (2025)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא עומר יאגי בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של עומר יאגי
אתר האינטרנט הרשמי של עומר יאגי
עומר יאגי, באתר פרס נובל (באנגלית)
עומר יאגי, באתר גוגל סקולר
אתר קבוצת המחקר של יאגי
קורות חייו
יונת אשחר, המוציא מים מן האוויר, במדור "חדשות מדע" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 4 במאי 2017
גדעון לב, עומאר יאגי פתר את שתי הבעיות הגדולות של האנושות. סיפורו המדהים של חתן הנובל הפלסטיני, באתר הארץ, 3 בדצמבר 2025

הערות שוליים

^ Reuters and ToI Staff (2025-10-08). "US scientist of Palestinian descent among three winners of Nobel prize for chemistry". The Times of Israel (באנגלית אמריקאית). ISSN 0040-7909. נבדק ב-2025-10-14.

[1] Reuters and ToI Staff (2025-10-08). "US scientist of Palestinian descent among three winners of Nobel prize for chemistry". The Times of Israel (באנגלית אמריקאית). ISSN 0040-7909. נבדק ב-2025-10-14.

[1]

זוכי פרס נובל לכימיה
1901–1925	ואן 'ט הוף (1901) • פישר (1902) • ארהניוס (1903) • רמזי (1904) • פון באייר (1905) • מואסאן (1906) • בוכנר (1907) • רתרפורד (1908) • אוסטוולד (1909) • וולך (1910) • קירי (1911) • גריניאר, סבטייה (1912) • ורנר (1913) • ריצ'רדס (1914) • וילשטאטר (1915) • לא הוענק (1916–1917) • הבר (1918) • לא הוענק (1919) • נרנסט (1920) • סודי (1921) • אסטון (1922) • פרגל (1923) • לא הוענק (1924) • ז'יגמונדי (1925)
1926–1950	סוודברג (1926) • וילנד (1927) • וינדאוס (1928) • הרדן, פון אוילר-שלפין (1929) • פישר (1930) • בוש, ברגיוס (1931) • לאנגמיור (1932) • לא הוענק (1933) • יורי (1934) • פרדריק ז'וליו-קירי, אירן ז'וליו-קירי (1935) • דביי (1936) • הוורת', קארר (1937) • קון (1938) • בוטנאנדט, רוז'יצ'קה (1939) • לא חולק (1940–1942) • דה הוושי (1943) • האן (1944) • וירטאנן (1945) • סאמנר, נורתרופ, סטנלי (1946) • רובינסון (1947) • טיסליוס (1948) • ג'יוק (1949) • דילס, אלדר (1950)
1951–1975	מקמילן, סיבורג (1951) • מרטין, סינג' (1952) • שטאודינגר (1953) • לינוס פאולינג (1954) • ויניו (1955) • הינשלווד, סמיונוב (1956) • טוד (1957) • סנגר (1958) • היירובסקי (1959) • ליבי (1960) • קלווין (1961) • פרוץ, קנדרו (1962) • ציגלר, נטה (1963) • הודג'קין (1964) • וודוורד (1965) • מוליקן (1966) • אייגן, נוריש, פורטר (1967) • אונסאגר (1968) • ברטון, האסל (1969) • ללואר (1970) • הרצברג (1971) • אנפינסן, מור, סטיין (1972) • פישר, וילקינסון (1973) • פלורי (1974) • קורנפורת', פרלוג (1975)
1976–2000	ליפסקומב (1976) • פריגוז'ין (1977) • מיטשל (1978) • בראון, ויטיג (1979) • ברג, גילברט, סנגר (1980) • פוקואי, הופמן (1981) • קלוג (1982) • טאובה (1983) • מריפילד (1984) • האופטמן, קרל (1985) • הרשבאך, לי, פולני (1986) • קראם, להן, פדרסן (1987) • דייזנהופר, הובר, מישל (1988) • אלטמן, צ'ק (1989) • קורי (1990) • ארנסט (1991) • מרקוס (1992) • מוליס, סמית' (1993) • אולה (1994) • קרוצן, מולינה, רולנד (1995) • סמולי, קורל, קרוטו (1996) • בויר, ווקר, סקואו (1997) • קוהן, פופל (1998) • זוויל (1999) • היגר, מקדיארמיד, שירקאווה (2000)
2001 ואילך	נולס, נויורי (2001) • ויטריך, פן, טנקה (2002) • אגרה, מק'קינון (2003) • צ'חנובר, הרשקו, רוז (2004) • שובן, גרבס, שרוק (2005) • קורנברג (2006) • ארטל (2007) • שיממורה, צ'לפי, טסיין (2008) • יונת, רמאקרישנן, סטייץ (2009) • הק, נגישי, סוזוקי (2010) • שכטמן (2011) • לפקוביץ', קובילקה (2012) • ורשל, קרפלוס, לויט (2013) • בציג, הל, מורנר (2014) • לינדל, מודריץ', סנקאר (2015) • סטודרט, סובאז', פרינחה (2016) • דובושה, פרנק, הנדרסון (2017) • ארנולד, סמית', וינטר (2018) • גודאינף, ויטינגהאם, יושינו (2019) • שרפנטייה, דאודנה (2020) • ליסט, מקמילן (2021) • ברטוצי, מלדל, שארפלס (2022) • יקימוב, בוונדי, ברוס (2023) • בייקר, ג'מפר, הסביס (2024) • רובסון, קיטגאווה, יאגי (2025)