עומר כראמי
 |
ערך מחפש מקורות | |
| ערך מחפש מקורות | |
 | |||||||||
| לידה |
7 בספטמבר 1934 המנדט הצרפתי בסוריה ובלבנון, לבנון  | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
1 בינואר 2015 (בגיל 80) ביירות, לבנון | ||||||||
| מדינה |
לבנון | ||||||||
| השכלה | |||||||||
| מפלגה |
מפלגת השחרור הערבי | ||||||||
| השקפה דתית |
אסלאם סוני | ||||||||
| ילדים |
פייסל כראמי | ||||||||
| |||||||||
| |||||||||
  | |||||||||
עומר עבד אל-חמיד כראמי (בערבית: عمر عبد الحميد كرامي, בתעתיק מדויק: עמר עבד אלחמיד כראמי; 7 בספטמבר 1934 – 1 בינואר 2015) הוא פוליטיקאי לבנוני ששימש כראש ממשלת לבנון בשתי קדנציות נפרדות.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]עומר כראמי נולד ב־1934 בעיירה א-נורי שבצפון לבנון, בסמוך לטריפולי לעבד אל-חמיד כראמי, לימים ראש ממשלת לבנון.
כראמי קיבל תואר במשפטים מאוניברסיטת קהיר ב־1956.[1]
עומר כראמי נכנס לפוליטיקה ב-1987 בעקבות ההתנקשות באחיו רשיד כראמי שכיהן כראש ממשלת לבנון.
כראמי מונה ב־1989 לשר החינוך של לבנון,[1] וב-24 בדצמבר 1990, לאחר שסלים אל-חוס התפטר, מונה לראש ממשלת לבנון. ממשלתו הייתה הממשלה הראשונה בלבנון שהוקמה לאחר הסכם טאיף שנועד להביא לסיום מלחמת האזרחים בלבנון. ממשלת כראמי הצליחה להביא לפירוק מרבית המליציות הלבנוניות ולייצב את שלטון הממשלה על המדינה. במאי 1991 חתמה ממשלתו על חוזה ידידות מול סוריה.[2] תמיכה זו עוררה ומעוררת ביקורת נגדו מצד לאומנים לבנונים, ובייחוד בקרב הנוצרים המרונים האנטי-סורים, הטוענים כלפיו כי שעבד את ריבונותה של לבנון להגמוניה הסורית. ב־13 במאי 1992 התפטר כראמי בעקבות נפילת הלירה הלבנונית והמחאה הציבורית החריפה שבאה לאחריה.
כראמי נבחר לפרלמנט הלבנוני ב־1992, 1996 ו־2000 מטעם מחוז הבחירה טריפולי.[1]
כראמי הושבע שוב לתפקיד ראש ממשלת לבנון ב-21 באוקטובר 2004. לאחר רצח ראש הממשלה הקודם רפיק אל-חרירי ב-2005, האשימו חברי אופוזיציה את סוריה במעשה, ודרשו כי תסיג את כוחותיה ואת אנשי המודיעין שלה מתחומי לבנון – דרישה שנתקלה בהתנגדותו של כראמי הפרו-סורי. כמה ממנהיגי האופוזיציה אף האשימו את ממשלת כראמי במעורבות ברצח. למרות האיסור על הפגנות ציבוריות גברה המחאה הציבורית ברחובות לבנון, והאופוזיציה הודיעה על כוונתה להגיש הצעת אי-אמון בממשלתו של כראמי, דבר שאילץ אותו להגיש את התפטרותו ב-28 בפברואר 2005, ולהמשיך לכהן כראש ממשלת מעבר.
עשרה ימים לאחר התפטרותו, ובעקבות הפגנות תמיכה בסוריה שנערכו בביירות, החזיר אותו הנשיא אמיל לחוד לתפקידו והטיל עליו להקים ממשלה חדשה. כראמי ניצל את ההזדמנות כדי לקרוא לכל המפלגות להצטרף לממשלת אחדות לאומית, אך מאמציו עלו בתוהו וב-13 באפריל נאלץ להגיש את התפטרותו פעם נוספת.
כראמי לא נבחר לפרלמנט הלבנוני ב־2005 או 2009.[1]
כראמי נפטר ב־1 בינואר 2015.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1 2 3 4 Rola el Husseini (15 באוקטובר 2012). Pax Syriana: Elite Politics in Postwar Lebanon. Syracuse University Press. p. 98. ISBN 978-0-8156-3304-4.
- ↑ Salem, Paul E. (22 בספטמבר 1994). "The wounded republic: Lebanon's struggle for recovery". Arab Studies Quarterly.
| הקודם: סלים אל-חוס |
ראש ממשלת לבנון 24 בדצמבר 1990 – 13 במאי 1992 |
הבא: רשיד א-סולח |
| הקודם: רפיק אל-חרירי |
ראש ממשלת לבנון 21 באוקטובר 2004 – 15 באפריל 2005 |
הבא: נג'יב מיקאתי |