עומר מואב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עומר מואב
Omer Moav.jpg
לידה 1960 (בן 61 בערך)
ירושלים
ענף מדעי כלכלה
מוסדות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

עומר מואב (יליד 1960) הוא פרופסור לכלכלה באוניברסיטת רייכמן ופרופסור באוניברסיטת ווריק (University of Warwick). בין תחומי מחקרו צמיחה כלכלית, כלכלת פיתוח, וכלכלת ישראל.[1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד וגדל בירושלים, בנם של יהודית ופרופ' רם מואב. סיים את לימודי תואר ראשון בכלכלה ומנהל עסקים (בהצטיינות) באוניברסיטה העברית בשנת 1993, ובשנת 1995 סיים את לימודי מוסמך בכלכלה (בהצטיינות יתרה). את לימודי הדוקטורט סיים באוניברסיטה העברית בשנת 1999 ושב למחלקה לכלכלה כמרצה לאחר שנת פוסט-דוקטורט באוניברסיטת MIT. עבודת הדוקטורט, בנושא "אי-שוויון, ניידות בין-דורית בהכנסה, וצמיחה כלכלית", נכתבה בהדרכת פרופ' עודד גלאור ופרופ' יורם מישר.

מואב זכה בשנת 2002 במלגת אלון למדענים צעירים מצטיינים, ובשנת 2006 בפרס רקטור האוניברסיטה העברית על הצטיינות במחקר ובהוראה. בדצמבר 2012 זכה מואב בפרס מפעל הפיס למדעים ומחקר ע"ש לנדאו בקטגוריה: מדעי החברה - מקרו כלכלה.

מחקריו של מואב על כלכלת ישראל זכו להתייחסות נרחבת בתקשורת הישראלית. בולט בעיקר מחקרו עם פרופ' אריק גולד על "בריחת המוחות מישראל" שתיעד לראשונה את הרכב ההגירה מישראל על פי השכלה ומקצוע, והעלה לתשומת הלב הציבורית את העובדה שהרכב היורדים מישראל אינו מייצג את האוכלוסייה, אלא מאופיין בבעלי השכלה גבוהה.

מואב מפרסם את עמדותיו הכלכליות-חברתיות ומפרש התפתחויות כלכליות בטורי הדעות בעיתונות הישראלית. בנוסף הוא מופיע לעיתים בטלוויזיה כפרשן כלכלי וכמי שקורא לרפורמות שוק במשק הישראלי.

מואב מגיש ביחד עם העיתונאי אטילה שומפלבי את הפודקאסט "עושים חשבון" מבית רשת עושים היסטוריה.

עמדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מואב תומך נלהב בכלכלת שוק קפיטליסטית, בראיית מודל זה בתור המודל היחיד שמסוגל להביא לרווחת האזרחים.[2][3][4] בפרט, תומך מואב בחשיפת המשק לייבוא על ידי הורדת מכסים וסחר חופשי, הגמשת שוק העבודה על ידי ביטול ושינוי חוקי עבודה, צמצום זכות השביתה בשירותים החיוניים, ביטול מוסד הקביעות במגזר הציבורי, והפרטת חלק מהחברות הממשלתיות.[5] לצד זאת מואב תומך בתשלומי העברה דוגמת הבטחת הכנסה ודמי אבטלה, אך טוען שעל אלו להיות במידה כזו שלא תעודד אי-יציאה לשוק העבודה. בניגוד לדעה הרווחת, מואב נוהג לציין לחיוב את המודל הנורדי (ובפרט - זה של שוודיה) המאופיין בגמישות עובדים רבה (Flexicurity) לטובת צורכי השוק, ומרבה לתאר את השוני התהומי בין הסוציאל-דמוקרטיה בשוודיה לבין הסוציאל-דמוקרטיה בישראל. מואב טוען כי הסוציאל-דמוקרטים בישראל נוטים לסוציאליזם מיושן ואף רדיקלי, ואילו סוציאל-דמוקרטיה לדבריו היא תמיכה בשוק חופשי עם מעורבות ממשלתית מינימלית לצד מדיניות רווחה. במובן זה בלבד, מחשיב עצמו מואב סוציאל-דמוקרט.

מואב תומך באגרת גודש עבור הורדת העומס בכבישים, וממחקר שערך מואב עולה כי "הגודש בכבישים גורם להפסד של כ-50 מיליארד שקל מהתוצר השנתי של ישראל"[6].

לקראת הבחירות לכנסת התשע עשרה מואב הצהיר על תמיכתו במפלגת עלה ירוק - הרשימה הליברלית ותרם לכתיבת התוכנית הכלכלית של המפלגה[7].

תפקידים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2008 מונה מואב לחבר בוועדת החקירה הממלכתית בנושא הסיוע לניצולי השואה בראשות דליה דורנר.

מאפריל 2009 ועד אפריל 2010 שימש מואב כיועץ הכלכלי הבכיר של שר האוצר יובל שטייניץ.[8][9]

בעקבות התפרצות נגיף הקורונה בישראל הצטרף כחבר בקבינט הקורונה האזרחי.

מואב היה חבר ומזכיר קיבוץ קליה. כיום מתגורר בתל אביב.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא עומר מואב בוויקישיתוף

הרצאות מצולמות

ראיונות

מאמרי דעה

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]