עומר סולימאן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
עומר מחמוד סולימאן
عمر محمود سليمان
Omar Suleiman 070731-D-7203T-010 0WX8I.jpg
לידה 2 ביולי 1936
קינא, מצרים
פטירה 19 ביולי 2012 (בגיל 76)
ארצות הברית
מדינה מצרים
השכלה האקדמיה הצבאית המצרית, אוניברסיטת קהיר עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק דיפלומט, פוליטיקאי, איש צבא עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה המפלגה הלאומית דמוקרטית עריכת הנתון בוויקינתונים
דת אסלאם עריכת הנתון בוויקינתונים
סגן נשיא מצרים ה-16
תקופת כהונה 29 בינואר 201111 בפברואר 2011 (14 ימים)
הקודם חוסני מובארכ
הבא סמי ענאן (סגן יו"ר המועצה העליונה)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

עומר מחמוד סולימאןערבית: عمر محمود سليمان, תעתיק מדויק: עמר מחמוד סלימאן; 2 ביולי 1936 - 19 ביולי 2012) היה איש צבא, פוליטיקאי, דיפלומט ואיש מודיעין מצרי. הוא שירת תחת משטרו של חוסני מובארכ כסגן נשיא מצרים וראש המודיעין הכללי המצרי. סולימאן היה מעורה היטב בצמרת המצרית, והיה מעורב בשורת פעולות תיווך מטעם משטר מובארכ, ובהן תיווך בין חמאס לפת"ח, ותיווך מתמשך בין גורמים פלסטינים לישראל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סולימאן נולד ב-1936 במחוז קינא שבדרום מצרים. ב-1954 עבר לקהיר, שם התחנך באקדמיה הצבאית, ולאחר מכן השתלם בנושאים צבאיים בברית המועצות. שירת בתפקידים שונים בצבא מצרים במלחמת ששת הימים ובמלחמת יום הכיפורים, והגיע לדרגת לִוָאא'.

לסולימאן תארים אקדמאיים במדע המדינה מאוניברסיטת קהיר ומאוניברסיטת עין שמס. בשנת 1991 מונה לעמוד בראש המודיעין הצבאי של מצרים, ובשנת 1993 - לראש המודיעין הכללי.

מאז פרוץ האינתיפאדה השנייה שימש סולימאן כשליחו המיוחד של נשיא מצרים חוסני מובארכ, במיוחד לעניינים הקשורים לפלסטינים. הוא היה אדריכל ההסכם בין פת"ח לחמאס, וכן שימש כמתווך בסוגיות שונות בין ישראל לפלסטינים. בין היתר תיווך בניסיונות לשחרור גלעד שליט.

במהלך השנים הוזכר סולימאן כמועמד לסגן נשיא מצרים (תפקיד שלא אויש מאז רצח סאדאת ועליית חוסני מובארכ לשלטון), אך הדבר לא זכה לאישור רשמי מצדו או מצד מפלגת השלטון במצרים. ב-29 בינואר 2011, בעקבות ההפגנות במצרים, מונה סולימאן לסגן הנשיא,[1] אירוע שהוביל מיד לאחריו לניסיון התנקשות, בו נהרגו שניים ממאבטחיו.[2]

ב-10 בפברואר 2011 הודיע מובראכ כי יעביר את סמכויותיו לסגנו סולימאן. יום לאחר מכן הודיע סולימאן כי מובארכ העביר את כל סמכויותיו לידי הצבא. בעקבות כך איבד סולימאן עצמו את כל סמכויותיו כסגן הנשיא. באפריל 2012 הגיש סולימאן מועמדותו לנשיאות מצרים, לקראת הבחירות שנערכו בחודש מאי, אך ועדת הבחירות המרכזית פסלה את מועמדותו.

נפטר ב-19 ביולי 2012 בארצות הברית במהלך ניתוח בלבו.[3]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא עומר סולימאן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]