עומר קריגר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עומר קריגר

עומר קריגר (נולד ב-1975) הוא אמן פרפורמנס (מיצג) ווידאו ארט, מנהיג ומייסד משותף של "תנועה ציבורית" (2011-2006), מנהל אמנותי של פסטיבל "מתחת להר" (2015-2011). בשנים 1993–2003 היה שדרן רדיו בגלי צה"ל ובגלגלצ. הנחה את העונות הראשונות של מגזין המוזיקה "תוצרת הארץ" בערוץ הראשון.[1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עומר קריגר נולד וגדל בתל אביב. במסגרת שירותו בצבא (1997-1993) ולאחר מכן שירת כשדרן רדיו. בשנים 1993–2003 ערך והגיש תוכניות מוזיקה, תרבות ושיחות עם מאזינים בגלי צה"ל וגלגלצ, בהן ״ישראל עכשיו״ - מסע שידורים בן חודשיים מרחבי הארץ, תוכנית הלילה ״הנוסע השישי״, ״הבחירות״ בגלגלצ "באוויר", אותה ערך עם דרור נחום, [2] עליה זכה בפרס מפקד גלי צה"ל [3] ו"הלילה הזה", אותה הגיש עם ירון מוטולה. בשנים 1997–1999 שימש כמגיש הראשון של "תוצרת הארץ" – מגזין מוזיקה ישראלית בערוץ הראשון [3] וככתב בתוכנית התרבות ״הבילויים״, טלעד, ערוץ 2 (2000).

קריגר בוגר תואר ראשון בהצטיינות בחוג לפילוסופיה ובתוכנית ללימודים כלליים ובינתחומיים, אוניברסיטת תל אביב (2003-1999). למד בתוכנית הלימודים הפתוחה באמנות, המדרשה לאמנות, בית ברל (2002-2001). בוגר תואר שני באמנות, בית הספר לאמנות סלייד (אנ'), הקולג' האוניברסיטאי של לונדון (2005-2003). במסגרת בית הספר הפעיל את ״ערוץ הטלוויזיה״ - תחנת טלוויזיה ניסיונית, פרויקט עליו המשיך לעבוד בשנים הבאות והציגו במקומות שונים בעולם, בהם במסגרת הביאנלה השנייה לאמנות בהרצליה, מוזיאון הרצליה. עבודת התזה שלו דנה באוונגרד הרוסי ובתקשורת ההמונים. [3] [4] בשנים 2005–2007 התגורר בברלין, בה שהה בטסלה - מעבדה לאמנות מדיה ברלין והשתתף בתערוכות.

לימד במדרשה ובחוג לאמנות בקלישר.

בשנת 2006 הקים בצוותא עם דנה יהלומי את "תנועה ציבורית", קבוצת מחקר פרפורמטיבי שביצעה פעולות אמנות במרחב הציבורי. הוא הנהיג את הקבוצה ביחד עם יהלומי, יצר וביים כשלושים עבודות ופרש בשנת 2011.

בשנים 2011–2015 כיהן כמנהל אמנותי של "מתחת להר", פסטיבל לאמנות ציבורית חדשה, [5] [6] [7] [8] במסגרת עונת התרבות בירושלים (הקרויה כיום "מקודשת") בניהולם של נעמי בלוך פורטיס (מנכ"לית) ואיתי מאוטנר (מנהל אמנותי). בין האמנים שהופיעו בפסטיבל: האמן הספרדי סנטיאגו סיירה (אנ'),[9] יעל ברתנא, קולקטיב האמנות Slavs and Tatars (אנ'), המחזאי והבמאי יונתן לוי וקולקטיב האמנות Chto Delat?, [10] והאמנים הישראלים דני קרוון, יוחאי אברהמי, קבוצת מוסללה,[11] טלי קרן, רותי סלע, בועז ארד, ניר עברון, נירה פרג ואלהם רוקני. [12] [13] [14]

יצר והציג כעשרים עבודות וידאו ארט.

בין המוזיאונים, התיאטראות והתערוכות בהם הציג: מוזיאון תל אביב, מוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית, מוזיאון בת-ים לאמנות עכשווית, מוזיאון ואן-אבה באיינדהובן שבהולנד (אנ'), המרכז הישראלי לאמנות דיגיטלית בחולון, תיאטרון הבל אם אופר ברלין (אנ'), פסטיבל מלטה פוזנן (אנ'), הגלריה הלאומית זכנטה בוורשה שבפולין (אנ'), הביאנלה השנייה בהרצליה, פסטיבל עכו לתיאטרון אחר.

ב-2014 ארגן הפגנת אמנים גדולה בכיכר רבין ונאם בה את הנאום המרכזי. [15] [16] [17]

ב-2015 הציג תערוכת יחיד ועבודת וידאו "בחזרה על מחזה החזיונות" ביחד עם ניר עברון בגלריה בקיבוץ בארי, [18] הווידאו הוצג בהמשך בתערוכה קבוצתית במוזיאון הרצליה [19] והשתתף בתחרות לווידאו וקולנוע נסיוני, פסטיבל הקולנוע ירושלים.

עבודה שיצר והציג במסגרת תנועה ציבורית נרכשה על ידי מוזיאון ואן-אבה באיינדהובן שבהולנד (אנ'). [3]

חבר ועדה, חשיפה בינלאומית לתיאטרון ישראלי (2013); [20] חבר ועדת תיאטרון, סל תרבות ארצי (2011-14); חבר הוועד המנהל, איגוד האמנים הפלסטיים (2017). [21]

מרצה על יצירתו ומעביר סדנאות בישראל ובחו"ל. [22] [23] [24] [25] [26]

בשנת 2016 תרגם את הספר ״לקראת לקסיקון של משתמשוּת״ מאת סטיבן רייט, בהוצאת המכון לנוכחות ציבורית, המרכז הישראלי לאמנות דיגיטלית, חולון. [27]

מלגות ותוכניות שהות אמן (Residency)[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבחר פעולות אמנות, עבודות מיצג ווידאו ארט[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכתב למחול #1 (נועה 53), 2017

כוריאוגרפיה חדשה למחול מדינה המבוסס על ריקוד שחיברה נועה אשכול לעצרת הזיכרון בקיבוץ לוחמי הגטאות ב-1953. בשיתוף הקבוצה לריקוד קאמרי מיסודה של נועה אשכול. הוצג בפסטיבל תמונע הבינלאומי 2017.

מסע למזרח הרחוק (וידאו ארט, 7 דקות, עם ניר עברון), 2017

בהפקת הפורום האוסטרי במוסקבה, במסגרת התערוכה הקבוצתית ״בירוביג׳ן״, בירוביג'ן, המחוז היהודי האוטונומי, רוסיה.

קול המדינה הבאה (עם הלל רומן), 2017

תחנת שידור ניידת לכיכר עיר שמארחת דוברים ודוברות ש"מציגים את החזון שלהם למדינה הבאה, בדגש על היום שאחרי הכיבוש, מציאות של חיים משותפים ליהודים וערבים ושלום אזורי". מול הדוברים מוצב מיקרופון פתוח לשימוש הציבור אשר מביע דעתו, מתווכח ומספר. [28] הציגה בכיכר הבימה, פסטיבל א-ז׳אנר, תיאטרון תמונע תל אביב; כיכר העיר ערד, המרכז לאמנות עכשווית ערד; כיכר השוק, רמת אליהו, ראשון לציון, הסדנא לאמנות רמת אליהו; [29] כיכר בן-גוריון, קריית טבעון, פסטיבל שייח׳ אבריק.

אמן המדינה, 2016

הצעה להקמת מוסד ממלכתי חדש - ״אמן המדינה״. מכתב מינוי לתפקיד אמן המדינה, חתום על ידי יושב ראש הכנסת, ראובן (רובי) ריבלין. אמן המדינה יבחר על ידי הכנסת לתקופת כהונה של 5 שנים, במהלכה יהיה אחראי ליצירה של עבודות ופעולות אמנות הנובעות מגוף החברה הישראלית, בשיתוף רשויות המדינה השונות. אמן המדינה יהנה מחופש אמנותי מוחלט וממשאבים בלתי-מוגבלים, ועבודתו תגדיר מחדש את תפקידה של האמנות. Making Use: Life in Postartistic Times, המוזיאון לאמנות מודרנית, ורשה. [24] [30]

(Now (The Camp‏, 2015

פעולה באתר הזיכרון למחנה הריכוז נוינגמה. סדרה של פעולות בתוך המחנה שכללה בנייתו של קטע גדר חדש ופריצתו, תזמורת לוויות אפריקאית, ושחרורם לחופשי של 25 ארנבים לבנים ומפגש עם קבוצת פעילים בני הצוענים סינטי ורומה, שב-1989 ערכו פעולת מחאה במחנה. העבודה נעשתה בהזמנת אוצרת העיר המבורג, גרמניה.

(Now (The Clash, ‏2015

מיצג המדמה התנגשות בין משטרה למפגינים בכיכר תחנת הרכבת המרכזית של המבורג, תוך שימוש בציוד משטרתי לפיזור הפגנות, לווה בהקלטת הפגנה מהמבורג. המיצג פתח את פסטיבל האמנות החיה של המרכז לאמנות קאמפנאגל. [31]

בחזרה על מחזה החזיונות (וידאו, 10 דקות, עם ניר עברון), 2015

מוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית, במסגרת התערוכה הקבוצתית ״שירת המקהלה״, תערוכת יחיד בגלריה בקיבוץ בארי, [18] [19] התחרות לווידאו וקולנוע נסיוני, פסטיבל הקולנוע ירושלים.

הפנינג קרח 1980/2015 (עם אודי אדלמן), 2015

בנית חומת קרח ליד הכותל המערבי, במסגרת "מתחת להר: פסטיבל לאמנות ציבורית חדשה". שיחזור מיצב דומה שביצע האמן האמריקאי אלן קפרו (אנ') בשנת 1980 באותו המקום.[32] [33]

Action PRL – The Unannounced Festival (עם אודי אדלמן), ‏2015

הקמת ארכיון של פעולות אמנותיות ופוליטיות מתקופת פולין הקומוניסטית, שחזור והפעלה מחדש של מבחר פעולות במרחב הציבורי של העיר ורשה. בהפקת המרכז לאמנות עכשווית, ורשה.

כרוניקה > מדינה (עם אודי אדלמן)

מופע דוקומנטרי השתתפותי. מספר שדרני רדיו הקריאו כרוניקה חדשה של מדינת ישראל לעיני עוברים ושבים, שהשמיעו את דעתם, זכרונותיהם והשקפותיהם על ההיסטוריה הישראלית במיקרופון הפתוח שהוצב בכיכר. 2014 - כיכר ויצמן, חולון. המרכז הישראלי לאמנות דיגיטלית. קריינים: נועה ארגוב, אהוד גרף, אסף הראל. 2013 - כיכר ציון ירושלים, פסטיבל מתחת להר. קריינים: נועה ארגוב, זוהיר בהלול, עומר פרנקל.

מופע מחווה לטינו סגל, 2013

פרפורמנס-שיחה השתתפותי לחמישה מופיעים וקהל, עותק לא רשמי מעבודתו של אמן הפרפורמנס טינו סגל (אנ') ‏ This Situation, המבוססת על ציטוטים ושיחות עם הקהל. מתחת להר: פסטיבל לאמנות ציבורית חדשה, עונת התרבות בירושלים.

רדיו ט' באב (עם הגר אופיר), 2013

חמישה ערוצי שידור לרחבת הכותל המערבי בערב תשעה באב, בהשתתפות הסוציולוגים פרופ׳ תמר אלאור וד"ר ג'קי פלדמן, חוקר הפרפורמנס ביהדות ד"ר יאיר ליפשיץ, אמן הסאונד בניה רכס ועוד. הוצג במסגרת מתחת להר: פסטיבל לאמנות ציבורית חדשה, עונת התרבות בירושלים.

ערוץ הטלוויזיה, 2009

שבוע שידורים חיים מביתן שקוף במרכז העיר למספר מוקדים במרחב הציבורי, דימויים מופשטים וקונקרטיים, צלילים, שיחות והתרחשויות במסגרת הביאנלה השנייה לאמנות בהרצליה, מוזיאון הרצליה.

הקיבוץ של מחר, עבודת וידאו ארט ומיצב/פרפורמנס מדיה, 2006

עבודת וידאו שצולמה בחדר האוכל הנטוש של קיבוץ נגבה, בשילוב דימויים מהאוונגרד הרוסי ופרפורמנס מדיה שבו הוצבו מיקרופונים בחלל הגלריה, קריגר דגם קטעים מהשיחות שהתנהלו בו והשמיע אותם בחזרה לחלל. תיכנות: אסף תלמודי. הוצג בגלריה של תוכנית הלימודים לתואר שני, בצלאל – אקדמיה לאמנות ועיצוב, תל אביב.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא עומר קריגר בוויקישיתוף

ראיונות עם עומר קריגר

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תוצרת הארץ יורדת מהמסמך? באתר הבמה
  2. ^ התוכנית "באוויר עם עומר קריגר", באתר אישים.
  3. ^ 1 2 3 4 אלון הדר, מדברים מהשטח, מוסף סופשבוע של העיתון מעריב, 3 ביוני 2011.
  4. ^ המדרשה 14, סתיו 2011, עמ' 61-58.
  5. ^ New Public Art in Jerusalem. Omer Krieger. Public School Editions, באתר mottodistribution.
  6. ^ על פסטיבל מתחת להר, באתר של ארטיס, 10 בספטמבר 2015.
  7. ^ קליה מור, ‏מעורב ירושלמי, באתר ‏מאקו‏, 13 ביולי 2015
  8. ^ New Public Art in Jerusalem : Under the Mountain 2011-2013, Public School Editions, 2013.
  9. ^ אתר למנויים בלבד גליה יהב, סנטיאגו סיירה: האמן שמעמיד חיילים מול הקיר, באתר הארץ, 24 באוגוסט 2015
  10. ^ האתר של קולקטיב האמנות Chto Delat?
  11. ^ האתר של מוסללה
  12. ^ אמנים עושים חדשות, באתר של מקודשת, 20 ביולי 2012.
  13. ^ "מתחת להר": פסטיבל לאמנות ציבורית, באתר הבמה, 23 ביולי 2013.
  14. ^ קמיע סמית, תערוכות חדשות: האמן העובר לפני התיבה, באתר הארץ, 26 ביולי 2012
  15. ^ אתר למנויים בלבד שני ליטמן, מחאת האמנים בתל אביב: חדלונו של השמאל הישראלי, באתר הארץ, 22 ביולי 2014
  16. ^ אמנים נגד המלחמה, באתר יו טיוב, 24 ביולי 2014.
  17. ^ מחאת אמנים נגד המלחמה, באתר ערב רב, 21 ביולי 2014.
  18. ^ 1 2 ניר עברון ועומר קריגר - בחזרה על מחזה החזיונות, 8 בפברואר - 1 במרץ 2014, אתר הגלריה בקיבוץ בארי.
  19. ^ 1 2 מעין שלף, שירת המקהלה, באתר ערב רב, 14 באוקטובר 2015.
  20. ^ חשיפה בינלאומית 2013, חברי צוות החשיפה, באתר הבמה, 7 באוקטובר 2013.
  21. ^ חברי הוועד המנהל, באתר איגוד האמנים הפלסטיים.
  22. ^ סיטואציות פרפורמטיביות במרחב הציבורי: קבוצת המחקר והפעולה, 16/20 בנובמבר 2015, באתר cittadellarte.it.
  23. ^ אירוע נעילה: מחשבות מצטברות על MATEREALITY, באתר פסטיבל צוללן, 16 בספטמבר 2017.
  24. ^ 1 2 הרצאה של קריגר, אמן המדינה 2012, באתר יו טיוב (אנגלית).
  25. ^ יום עיון בתערוכה המסתננים, באתר ארטפורט, 26 ביוני 2017.
  26. ^ מדיניות ותאוריה של האמנויות: מרצים אורחים בשנים האחרונות, באתר בצלאל – אקדמיה לאמנות ועיצוב בירושלים.
  27. ^ הספר באתר כתב העת "מארב".
  28. ^ מיטל רז, "קול המדינה הבאה" מכריח אתכם לחשוב על היום שאחרי הכיבוש, באתר טיים אאוט תל אביב, 22 במרץ 2017.
  29. ^ קול המדינה הבאה,, באתר ראשון נט, 27 במרץ 2017.
  30. ^ אמן המדינה, באתר artmuseum.
  31. ^ פסטיבל אמנות חיה 2015, עומר קריגר, עכשיו (ההתנגשות), באתר kampnagel.
  32. ^ עמוד השער של הג'רוזלם פוסט, 28 באוגוסט 2015.
  33. ^ העבודה בעמוד הפייסבוק של עונת התרבות בירושלים.