עומר שפירא (משפטן)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Gnome-edit-clear.svg
ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: נחוצה קריאה ביקורתית של הערך.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
עומר שפירא
אין תמונה חופשית
לידה 1966 (בן 55 בערך)
ישראל
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
  • אוניברסיטת מנצ'סטר
  • אוניברסיטת תל אביב
  • אוניברסיטת בר-אילן
השתייכות
תחומי מחקר

תורת המשפט, יישוב סכסוכים, גישור,

אתיקה מקצועית של מגשרים.
תפקידים בולטים
  • מרצה בכיר בפקולטה למשפטים, הקריה האקדמית אונו
  • יו"ר פורום האתיקה, המרכז לגישור וליישוב סכסוכים בקהילה - קריית אונו
פרסים והוקרה
  • מלגת הצטיינות לדוקטורט, אוניברסיטת בר-אילן (2000–2004).
  • מלגות RW סטדמן למצוינות בבחינות, אוניברסיטת מנצ'סטר בית הספר למשפטים.
  • R.G. לוסון פרס במשפט המנהלי למצוינות בבחינות, אוניברסיטת מנצ'סטר בית הספר למשפטים
חינוך קליני (גישור).
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

עומר שפירא (נולד ב-1966) הוא מרצה בכיר במשפטים ויישוב סכסוכים בקריה האקדמית אונו, חוקר וסופר בתחום המשפט ויישוב הסכסוכים, מגשר ועורך דין ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עומר שפירא נולד בתל אביב. שרת כקצין חקירות ביחידת מצ"ח. למד משפטים באוניברסיטת מנצ'סטר באנגליה ובסיומם, בשנת 1993, הוענק לו תואר ראשון (LLB) בהצטיינות (First Class). בין השנים 1994–1996 התמחה בעריכת דין בתחומי המשפט האזרחי-מסחרי במשרד פרטי ובפרקליטות חיפה ולאחר מכן התקבל כחבר לשכת עורכי הדין ועבד בפרקטיקה בתחומי המשפט האזרחי. המשיך בלימודי משפטים לתואר מוסמך (LLM) באוניברסיטת תל אביב אותם סיים בשנת 2000 בהצטיינות (Magna Cum Laude). באותה שנה הצטרף לתוכנית לדוקטורנטים מצטיינים באוניברסיטת בר-אילן ובשנת 2004 קיבל תואר דוקטור בפילוסופיה (PhD) מטעם התוכנית הבינתחומית לניהול ויישוב סכסוכים ומשא-ומתן באוניברסיטת בר-אילן.

שפירא מתגורר בכפר-סבא, נשוי ואב לשניים.

פעילות אקדמית[עריכת קוד מקור | עריכה]

שפירא משמש כמרצה בכיר בפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו. הוא מלמד תורת המשפט, משפט האיחוד האירופי, גישור ואתיקה מקצועית של מגשרים. שימש כמרצה מן החוץ באוניברסיטת בר-אילן ובמכללה למנהל.

תחומי המחקר העיקריים של שפירא הם תורת המשפט, יישוב סכסוכים, גישור, ואתיקה מקצועית בגישור. בשנת 2007 ראה אור ספרו תורת המשפט – פרקי מבוא (הוצאת בורסי והקריה האקדמית אונו) העוסק בפילוסופיה של המשפט[1]. באותה שנה התפרסם גם ספרו הפעלת כוח והשפעה בגישור – פרקטיקה ואתיקה יישומית (הוצאת בורסי והקריה האקדמית אונו, 2007) העוסק בכוח והשפעה בגישור, מציג טקטיקות השפעה נפוצות בקרב מגשרים ומנתח את ההשלכות האתיות של השימוש בהן[2]. בשנת 2016 התפרסם ספרו A Theory of Mediators' Ethics: Foundations, Rationale, and Application (Cambridge University Press, 2016) המציג תאוריה של אתיקה מקצועית של מגשרים, מיישם אותה על מקרים מהשטח, ומציע קוד אתי לדוגמה למגשרים[3].

טענה מרכזית שהוא מעלה בכתיבתו ובהרצאותיו היא שיש להתייחס למגשר כאל ממלא תפקיד מקצועי, שבינו לבין הצדדים לגישור, למקצוע הגישור ולציבור מתקיימות מערכות יחסים אתיות, שמהן נובעות חובותיו האתיות של המגשר. גישה זו, שהוא מכנה פרספקטיבה או נקודת מבט של אתיקה מקצועית, מיושמת על ידו לצורך זיהוי החובות האתיות של מגשרים ולחקירת משמעותם של עקרונות גישור מרכזיים כמו חופש הבחירה (אוטונומיה) של צדדים לגישור, הגינות בגישור ואי משוא פנים (נייטרליות) של מגשר.[דרוש מקור]

פעילות בתחום הגישור[עריכת קוד מקור | עריכה]

שפירא פעיל בתחום הגישור משנת 1999, בוגר קורס גישור בסיסי, גישור משפחה, והתנסות מודרכת בגישור מטעם המרכז הארצי לגישור במשרד המשפטים, והיה חבר הוועדה ליישוב סכסוכים בדרכים חלופיות בלשכת עורכי הדין. הוא מגשר, מרצה בתחום, ומתנדב במרכזי גישור בקהילה. משנת 2007 מייעץ ומלווה את המרכז לגישור וליישוב סכסוכים בקהילה קריית אונו בנושאי אתיקה ומשנת 2012 עומד בראש פורום אתיקה המורכב ממגשרים חברי המרכז[4]. בהנחייתו ניסח הפורום, לראשונה בישראל, קוד אתי למגשרים בקהילה שאומץ על ידי מרכז הגישור בקהילה קריית אונו והופץ למרכזי הגישור בקהילה בישראל[5].

ספרים ומאמרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • תורת המשפט – פרקי מבוא (הוצאת בורסי, 2007)[6]
  • הפעלת כוח והשפעה בגישור – פרקטיקה ואתיקה יישומית (הוצאת בורסי 2007)[7]
  • A Theory of Mediators' Ethics: Foundations, Rationale, and Application, בהוצאת Cambridge University Press, ב-2016 [4].

מאמרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "A Theory of Sharing Decision-Making in Mediation," 44 McGeorge L. Rev. 923 (2013)[8]
  • "Conceptions and Perceptions of Fairness in Mediation," 54 S. Tex. L. Rev. 281 (2012)[9]
  • "Exploring the Concept of Power in Mediation: Mediators' Sources of Power and Influence Tactics," 24 Ohio State J. on Disp. Resol. 535 (2009)
  • "Joining Forces in Search for Answers: The Use of Therapeutic Jurisprudence in the Realm of Mediation Ethics," 8 Pepperdine Disp. Resol. J. 243 (2008)[10]
  • "על משמעות חובתו האתית של מגשר לנהוג ללא משוא פנים והצדקתה" מחקרי משפט כ"ח 259 (2012)
  • "גישור ותורת משפט טיפולית: התבוננות בהליך הגישור מבעד לעדשה הטיפולית" מחקרי משפט כ"ו 379 (2010)
  • "על כבוד האדם בהליך הגישור: השפעת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו על הליך הגישור" קריית המשפט ח' 373 (2009)[11]
  • "על שפיטות, ביקורת שיפוטית, וריסון שיפוטי: צעדים לשיקום האמון בבית המשפט העליון" משפט ועסקים יא 193 (2009)[12]
  • "פרדוקס הכוח בגישור: עוצמה וחולשה ביחסי מגשר וצדדים לגישור" קריית המשפט ו' 371 (2006)[13]
  • "חובת הסודיות של המגשר וחיסיון הגישור" 6 נקודת גישור 11 (2002)[14]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]