עונת 1953/1954 ב-NBA

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
עונת 1953/1954 ב-NBA
תאריך התחלה 30 באוקטובר 1953
תאריך סיום 12 באפריל 1954
מספר קבוצות 9
מספר משחקים לקבוצה 72
דראפט 1953
בחירה ראשונה ריי פליקס
על ידי בולטימור בולטס
העונה הסדירה
המאזן הטוב ביותר מיניאפוליס לייקרס
MVP של העונה הסדירה לא נבחר
מלך הסלים ניל ג'ונסטון (פילדלפיה ווריורס)
הפלייאוף
אלופת המזרח סירקיוז נשיונלס
אלופת המערב מיניאפוליס לייקרס
סדרת הגמר
אלופה מיניאפוליס לייקרס
MVP של סדרת הגמר לא נבחר
1952/1953 1954/1955

עונת 1953/1954 היא העונה השמינית של ליגת ה-NBA. העונה הסתיימה זכייתה השלישית ברציפות והחמישית בסך הכול של מיניאפוליס לייקרס בתואר האליפות, לאחר שגברה על סירקיוז נשיונלס בסדרת הגמר בתוצאה 4-3. הסנטר ג'ורג' מיקן הוביל את קלעי האלופה בסדרת הגמר, כשקלע 18.1 נקודות בממוצע למשחק. בתחילת העונה התפרקה קבוצת אינדיאנפוליס אולימפיאנס, מה שצמצם את מספר קבוצות הליגה לתשע בלבד.[1][2]

דראפט 1953[עריכת קוד מקור | עריכה]

דראפט ה-NBA בעונה זו התקיים ב-24 באפריל 1953 בבוסטון, מסצ'וסטס. בדראפט נבחרו 122 שחקנים בסך הכול, מתוכם 31 שיחקו בליגת ה-NBA. לפני הדראפט נבחרו וולטר דיוקס, ארני בק והנרי הנסי כבחירות טריטוריאליות, ובבחירה הראשונה בחרה קבוצת בולטימור בולטס את ריי פליקס, שבסיום העונה זכה בתואר רוקי השנה ב-NBA. בדראפט נבחרו שישה שחקנים שהשתתפו במהלך הקריירה במשחק האולסטאר: וולטר דיוקס, ריי פליקס, ריצ'י רגן (בחירה רביעית), קליף הייגן (21), ג'ק ג'ורג' (102) וקן סירס (108). לאחר פרישתם הוצגו הוברגס, ראמזי והייגן בהיכל התהילה של הכדורסל, כמו גם בוב הוברגס (בחירה שנייה) ופרנק ראמזי (5).[3]

אולסטאר 1954[עריכת קוד מקור | עריכה]

משחק האולסטאר בעונה זו נערך ב-21 בינואר 1954 בעיר ניו יורק. את סגלי הקבוצות בחרו עיתונאים מרחבי ארצות הברית, ואת החמישיות הפותחות בחרו מאמני קבוצות האולסטאר. המאמנים במשחק היו ג'ו לאפצ'יק מניו יורק ניקס וג'ון קנדלה ממיניאפוליס לייקרס. חמישיית המזרח כללה את בוב קוזי, דיק מקגווייר, דולף שייס, אד מקאולי וריי פליקס, וחמישיית המערב כללה את סלייטר מרטין, בובי ואנזר, ג'ים פולארד, מל הוטצ'ינס וג'ורג' מיקן. במשחק עצמו, שנגרר להארכה, ניצחה קבוצת המזרח בתוצאה 98-93, ובתואר ה-MVP של משחק האולסטאר זכה בוב קוזי שקלע 20 נקודות עבור הקבוצה המנצחת.[4]

טבלת העונה הסדירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מזרח
# קבוצה ניצחונות הפסדים אחוז ניצחונות פער מהמובילה
1 ניו יורק ניקס* 44 28 0.611
2 בוסטון סלטיקס* 42 30 0.583 2
3 סירקיוז נשיונלס* 42 30 0.583 2
4 פילדלפיה ווריורס 29 43 0.229 15
5 בולטימור בולטס 16 56 0.222 28
מערב
# קבוצה ניצחונות הפסדים אחוז ניצחונות פער מהמובילה
1 מיניאפוליס לייקרס* 46 26 0.639
2 רוצ'סטר רויאלס* 44 28 0.629 2
3 פורט ויין פיסטונס* 40 32 0.556 6
4 מילווקי הוקס 21 51 0.292 25

‏*כוכבית מסמנת קבוצה שהעפילה לפלייאוף.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חמישיות העונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החמישייה הראשונה החמישייה השנייה
בוב קוזי (בוסטון סלטיקס) בובי ואנזר (רוצ'סטר רויאלס)
הארי גלאטין (ניו יורק ניקס) פול סימור (סירקיוז נשיונלס)
דולף שייס (סירקיוז נשיונלס) קארל בראון (ניו יורק ניקס)
ניל ג'ונסטון (פילדלפיה ווריורס) ג'ים פולארד (מיניאפוליס לייקרס)
ג'ורג' מיקן (מיניאפוליס לייקרס) אד מקאולי (בוסטון סלטיקס)

פלייאוף 1954[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות התפרקות קבוצת אינדיאנפוליס אולימפיאנס, שהשאירה את ה-NBA עם תשע קבוצות, הפעילה הליגה באופן חד פעמי "סיבוב בתים" שקדם לשלב הפלייאוף. שלוש הקבוצות המובילות בכל מחוז (מזרח ומערב) שיחקו ביניהן סדרת משחקים, כאשר כל קבוצה מתמודדת פעמיים נגד כל אחת משתי הקבוצות האחרות, פעם בבית ופעם בחוץ. בתום הסיבוב, שתי הקבוצות בעלות המאזן הטוב ביותר מכל מחוז מעפילות לשלב חצי גמר ה-NBA.

במחוז המזרחי העפילו סירקיוז נשיונלס ובוסטון סלטיקס, ובמערב עלו מיניאפוליס לייקרס ורוצ'סטר רויאלס.

  חצי גמר גמר
 (1) סירקיוז נשיונלס 2  
 (2) בוסטון סלטיקס 0  
 (1) סירקיוז נשיונלס 3
   (1) מיניאפוליס לייקרס 4
 (1) מיניאפוליס לייקרס 2
 (2) רוצ'סטר רויאלס 1  

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא עונת 1953/1954 ב-NBA בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]