עונת 1954/1955 ב-NBA

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עונת 1954/1955 ב-NBA
תאריך התחלה 30 באוקטובר 1954
תאריך סיום 10 באפריל 1955
מספר קבוצות 8
מספר משחקים לקבוצה 72
דראפט 1954
בחירה ראשונה פרנק סלבי
על ידי בולטימור בולטס
העונה הסדירה
המאזן הטוב ביותר סירקיוז נשיונלס, פורט ויין פיסטונס
MVP של העונה הסדירה לא נבחר
מלך הסלים ניל ג'ונסטון (פילדלפיה ווריורס)
הפלייאוף
אלופת המזרח סירקיוז נשיונלס
אלופת המערב פורט ויין פיסטונס
סדרת הגמר
אלופה סירקיוז נשיונלס
MVP של סדרת הגמר לא נבחר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

עונת 1954/1955 היא העונה התשיעית של ליגת ה-NBA. העונה הסתיימה עם זכייתה הראשונה של סירקיוז נשיונלס בתואר האליפות, לאחר שגברה בסדרת הגמר על פורט ויין פיסטונס בתוצאה 4-3. דולף שייס הוביל את קלעי האלופה בסדרת הגמר, כשקלע 19 נקודות בממוצע למשחק. קבוצת בולטימור בולטס התפרקה במהלך העונה, לאחר שהספיקה להשתתף ב-14 משחקים, והותירה את הליגה עם שמונה קבוצות בלבד.[1] במטרה להגביר את קצב המשחק ב-NBA, התקינה הליגה את שעון הזריקות שמחייב את קבוצת ההתקפה לזרוק לסל תוך 24 שניות. השעון החדש, יחד עם מספר חוקים בנושא העבירות, יצרו מהפכה בליגת ה-NBA. ממוצע הזריקות לקבוצה במשחק בתקופה שקדמה לשעון הזריקות עמד על כ-79 נקודות למשחק, וכבר בעונת 1954/55 עלה הממוצע של הקבוצות לכ-93 נקודות למשחק.[2]

דראפט 1954[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדראפט ה-NBA, שהתקיים ב-24 באפריל 1954 בעיר ניו יורק, נבחרו בסך הכול 100 שחקנים, מתוכם 28 שיחקו בליגת ה-NBA. במקום הראשון בחרה קבוצת בולטימור בולטס את פרנק סלבי, ששותף בשני משחקי אולסטאר לאורך הקריירה. מילווקי הוקס ניצלה את הבחירה השנייה כדי לבחור את הסנטר בוב פטיט, שזכה בסיום העונה בתואר רוקי השנה ב-NBA, והוביל את ההוקס לאליפות בעונת 1957/1958. לאורך הדראפט נבחרו בסך הכול שמונה שחקני אולסטאר: פרנק סלבי, בוב פטיט, ג'ין שו (בחירה שלישית), ג'וני קר (6), לארי קוסטלו (12), ריצ'י גוארין (17), צ'אק נובל (30) ודיק גרמייקר (80). לאחר פרישתם הוצגו פטיט וגוארין בהיכל התהילה של הכדורסל.[3]

אולסטאר 1955[עריכת קוד מקור | עריכה]

משחק האולסטאר בעונה זו נערך ב-18 בינואר 1955 בעיר ניו יורק. את סגלי הקבוצות בחרו עיתונאים מרחבי ארצות הברית, ואת החמישיות הפותחות בחרו מאמני קבוצות האולסטאר. המאמנים במשחק היו אל סרבי מסירקיוז נשיונלס וצ'ארלי אקמן מפורט ויין פיסטונס. חמישיית המזרח כללה את בוב קוזי, פול סימור, הארי גלאטין, דולף שייס ואד מקאולי, וחמישיית המערב כללה את אנדי פיליפ, בובי ואנזר, ג'ים פולארד, ג'ורג' יארדלי ולארי פאוסט. במשחק עצמו ניצחה קבוצת המזרח בתוצאה 100-91, ובתואר ה-MVP של משחק האולסטאר זכה ביל שרמן מבוסטון סלטיקס, שעלה כמחליף וקלע 15 נקודות עבור הקבוצה המנצחת.[4]

טבלת העונה הסדירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מזרח
# קבוצה ניצחונות הפסדים אחוז ניצחונות פער מהמובילה
1 סירקיוז נשיונלס* 43 29 0.597
2 ניו יורק ניקס* 38 34 0.528 5
3 בוסטון סלטיקס* 36 36 0.500 7
4 פילדלפיה ווריורס 33 39 0.458 10
מערב
# קבוצה ניצחונות הפסדים אחוז ניצחונות פער מהמובילה
1 פורט ויין פיסטונס* 43 29 0.597
2 מיניאפוליס לייקרס* 40 32 0.556 3
3 רוצ'סטר רויאלס* 29 43 0.403 14
4 מילווקי הוקס 26 46 0.361 17

‏*כוכבית מסמנת קבוצה שהעפילה לפלייאוף.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חמישיות העונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החמישייה הראשונה החמישייה השנייה
בוב קוזי (בוסטון סלטיקס) סלייטר מרטין (מיניאפוליס לייקרס)
דולף שייס (סירקיוז נשיונלס) ביל שרמן (בוסטון סלטיקס)
לארי פאוסט (פורט ויין פיסטונס) פול סימור (סירקיוז נשיונלס)
בוב פטיט (מילווקי הוקס) הארי גלאטין (ניו יורק ניקס)
ניל ג'ונסטון (פילדלפיה ווריורס) ורן מיקלסן (מיניאפוליס לייקרס)

פלייאוף 1955[עריכת קוד מקור | עריכה]

חצי גמר אזורי גמר אזורי גמר ה-NBA
                   
מזרח        
   
     
 (1) סירקיוז נשיונלס  3
   (3) בוסטון סלטיקס  1  
 (2) ניו יורק ניקס  1
 (3) בוסטון סלטיקס  2  
 (1) סירקיוז נשיונלס  4
מערב
   (1) פורט ויין פיסטונס  3
   
     
 (1) פורט ויין פיסטונס  3
   (2) מיניאפוליס לייקרס  1  
 (2) מיניאפוליס לייקרס  2
 (3) רוצ'סטר רויאלס  1  

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]