עספיא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף עוספייה)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.


עספיא
Isfije 076.jpg
נוף אופייני בכפר
שם בערבית عسفيا
מחוז חיפה
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה וג'יה כיוף
גובה ממוצע ‎472‏ מטר
סוג יישוב יישוב 10,000‏–19,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2016[1]
  - אוכלוסייה 11,942 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה
‎147
    - שינוי בגודל האוכלוסייה
‎1.3%‏ בשנה עד סוף 2016
  - צפיפות אוכלוסייה 1,670 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ‎134
תחום שיפוט 7,150 דונם
    - דירוג שטח שיפוט
‎161
32°43′02″N 35°03′54″E / 32.7171722632737°N 35.0651377350915°E / 32.7171722632737; 35.0651377350915
מדד חברתי-כלכלי - אשכול 4 מתוך 10
מדד ג'יני 0.4296
    - דירוג מדד ג'יני
‎75
לאום ודת
יהודים: 0% ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 9% ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 13.6% דרוזים: 77.2% אחרים: 0.2%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2015
אוכלוסייה לפי גילאים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 7.8%
גילאי 5 - 9 8.7%
גילאי 10 - 14 8.8%
גילאי 15 - 19 8.4%
גילאי 20 - 29 16.0%
גילאי 30 - 44 22.4%
גילאי 45 - 59 16.4%
גילאי 60 - 64 4.0%
גילאי 65 ומעלה 7.5%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2015
חינוך
סה"כ בתי ספר 7
–  יסודיים 4
–  על-יסודיים 3
תלמידים 2,247
 –  יסודי 1,267
 –  על-יסודי 980
מספר כיתות 90
ממוצע תלמידים לכיתה 25
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ה (2014-‏2015)
פרופיל עספיא נכון לשנת 2015 באתר הלמ"ס
/http://www.isifya.co.il

קואורדינטות: 32°43′02″N 35°03′54″E / 32.7171722632737°N 35.0651377350915°E / 32.7171722632737; 35.0651377350915

עספיא, מרכז הכפר, ספטמבר 2009
מראה ביישוב

עִסְפִיָאערבית: عسفيا, הגייה מקובלת בעברית: עוספיה) היא מועצה מקומית במחוז חיפה. עספיא שוכנת על הכרמל וגובלת בפארק הכרמל. זהו הכפר הדרוזי השני בגודלו בישראל.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי שרידים ארכאולוגיים, המקום מיושב מאז תקופת הברונזה[דרוש מקור]. ההתיישבות הדרוזית הנוכחית החלה בעוספיא לפני 400 שנה בתקופתו של הנסיך הדרוזי הלבנוני פח'ר אל-דין אל-מעני השני. הנסיך, שמרכזו היה בהר הלבנון, מרד באימפריה העות'מאנית והקים נסיכות. עספיא הייתה אחד מתוך 17 כפרים שהוקמו בתקופתו בהרי הכרמל לביצור גבולה הדרומי של הנסיכות. רק שני כפרים שרדו ברבות השנים והם עוספיא ודלית אל-כרמל השכנה. בשנת 1960 נמצא במקום מטמון מטבעות כסף גדול, הוא מטמון עספיא, שמתוארך למאה הראשונה לספירה. בין השאר מצויים במקום שרידי כפר יהודי בשם חוסיפה שהתקיים בתקופה הביזנטית, בהם פסיפס גלגל מזלות בשרידי בית הכנסת שנמצא במקום ועליו השם "חוסיפה"[2], שמתייחס כנראה לעובדה שהיישוב חשוף לאיתני הטבע מחמת מיקומו ברכס הכרמל, ועקב כך הוא נראה לעין מעמק יזרעאל. הכפר חוסיפה מוכר יחד עם חיפה מקינות על חורבן כפרים יהודיים באזור, שאירע כנראה בשלהי התקופה הביזנטית בארץ ישראל. ייתכן ששם הכפר בשפה הערבית אף הוא מתייחס לתכונה הזאת של מיקומו ברכס וחשיפתו לרוחות, ושמקורו מן המילה הערבית "עסף", שפירושה סוער ומתארת את מזג האוויר בחורף במקום.

בשנת 1940 תואר הכפר על ידי מבקר יהודי[3]:

"הכפר כולו וסביבתו עוטים כרמי זיתים, טבק ועצי פרי למיניהם, ובראשם התאנה והשקד. חלקות האדמה מסוקלות אחת אחת לפי בעלותן הפרטית. בולט לעין שידי הדרוזי החרוץ מעבדות את האדמת החומה־האדמדמת הזו כראוי. ... מה רב הניקיון והסדר (בבתים וברחובות)‭.‬ הבתים רובם בכולם אבן. הילדים חסונים ועיניהם בריאות (לא כן הדבר ברוב הכפרים הערביים‭ .(‬כולם מבקרים בבית הספר המקומי המצטיין בסידוריו."

בתקופת המרד הערבי הגדול סבלו תושבי הכפר מידי כנופיות ערביות ופנו לשכניהם בקיבוץ יגור לקבלת עזרה. דרך אנשי יגור הגיעו הדרוזים בכרמל לאבא חושי שהיה אז מזכיר מועצת פועלי חיפה לבקשת עזרה. בעקבות כך סוכם על שיתוף פעולה עם "ההגנה" - הדרוזים מסרו מידע מודיעיני וההגנה סיפקה נשק ותחמושת. חושי זכה לכינוי "אל ראיס". כמה שנים מאוחר יותר הסתתר חושי בזמן מה שכונה "השבת השחורה" במשך כשלושה חודשים אצל השייח' לביב, מוח'תאר הכפר, כאשר נמלט מן הבריטים. לבסוף הוברח בבגדי אישה לקיבוץ יגור הסמוך. קשר זה הונצח על ידי מועצת עספיא בקריאת הרחוב הראשי ביישוב על שם אבא חושי ובחיפה נקרא רחוב על שם עספיא[4].

מעספיא יצאה במלחמת העצמאות 1948 מחלקת המתנדבים הראשונה של מגויסים דרוזים בצהל. 8 מבני הכפר נהרגו בקרבות שחרור הגליל. בשנת 1956 הפך הגיוס בצה"ל לחובה על כל בני העדה. שני קצינים מאנשי הכפר, כרם מנצור ומונה אסמעיל קבלאן (שהגיע במסגרת גדוד המתנדבים הדרוזים מסוריה) הם הקצינים הדרוזים הראשונים בצה"ל. בראש מועצת עספיא עמדו מאז קום המדינה שישה ראשי מועצה: לביב אבו רוכן, נג'יב מנצור, רסלאן אבו רוכן, שריף אבו רוכן, קנג' מנצור ווג'יה כיוף. בתקופת האיחוד עמד בראש עיר הכרמל אכרם חסון.

בשנת 2003 אוחדה עספיא עם היישוב השכן דלית אל-כרמל במה שכונה עיר הכרמל. שטח השיפוט שלה היה 5,000 דונם. בנובמבר 2008 אישרה הכנסת חוק[5] אשר ביטל את האיחוד של עספיא עם דלית אל-כרמל, והשיב את המצב לקדמותו החל ב-1 בדצמבר 2008. ניהול היישוב המאוחד תחת ועדה קרואה בראשותו של גבי אופיר בוטל.

ב-18 באוגוסט 2009 התקיימו בחירות ביישוב, אולם בית המשפט המחוזי בחיפה הורה על ביטול התוצאות בשל זיופים שנתגלו ועל עריכת בחירות חדשות, בבחירות החוזרות אשר התקיימו בתאריך 16.09.2009 ניצח המועמד וג'יה כיוף בהפרש 898 קולות את המועמד בהיג מנסור[6].

ב-2 בדצמבר 2010 פונו אלפים מאוכלוסיית עספיא עקב השריפה בכרמל.

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במפקד האוכלוסין המנדטורי משנת 1931 נמנו בכפר 742 דרוזים, 187 ערבים-נוצרים ו-176 ערבים מוסלמים.

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2016, מתגוררים בעספיא 11,942 תושבים (מקום 147 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎1.3%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2015, לעספיא דירוג של 4 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ה (2014-‏2015) היה 72.3%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2014 היה 6,977 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,465 ש"ח).[7] מהם כ- 75% דרוזים, כ-15% נוצרים, כ-10% מוסלמים שרובם המכריע בדואים, וכמה משפחות יהודיות וסטודנטים באוניברסיטת חיפה השוכרים דירות ביישוב. עספיא היא אחד היישובים המגוונים מבחינת אוכלוסייה בארץ.

כפר השגרירים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עספיא תופסת מקום של כבוד בדיפלומטיה הישראלית, וממנה יצא הקונסול הדרוזי הראשון חבר הכנסת לשעבר זיידאן עטשי, השגריר הדרוזי הראשון וליד מנצור, השגריר הצעיר ביותר בתולדות המדינה (35) רדא מנצור, השגריר בהיג' מנצור, הקונסול רסלאן אבו רוכן, הדיפלומטית הדרוזית אימאן עמאשה והקונסול פארס סעב .

בצבא ובמערכת הביטחון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בני עספיא פילסו את הדרך בתוך מערכות הביטחון מאז מלחמת העצמאות. הקצינים הדרוזים הראשונים בצה"ל היו אנשי הכפר, כרם מנסור ואיסמעיל קבלאן. לדרגות הבכירות ביותר הגיעו תא"ל אמל אסעד שהיה מפקד חטיבת ג'נין ותא"ל כמיל אבו רוקן ראש המנהל האזרחי ביהודה ושומרון. נוסף על שניהם אל"ם ראאד מנצור ואל"ם וליד מנצור (מפקד חטיבת אילת). החובל הדרוזי הראשון בחיל הים והנווט הדרוזי הראשון בחיל האוויר היו מעספיא.

בכפר נמצא בית קברות צבאי גדול.

בכנסת ובממשל[עריכת קוד מקור | עריכה]

שני בני הכפר כיהנו בכנסת, זיידאן עטשי ולביב חוסיין אבו רוכן. כמו כן כמאל מנצור שימש יועץ למספר נשיאי מדינה, ולבסוף הוענק לו פרס ישראל על פועלו למען המדינה והחברה. כמאל מנצור הוא הדרוזי השני לאחר השיח' אמין טריף שזכה בפרס זה.

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקורות הפרנסה העיקריים של תושבי הכפר הם עבודות מחוץ לכפר (למעלה מ-50 אחוז מכוח העבודה), שירותי הביטחון, משרתי ציבור קהילתיים, עסקים מקומיים ומעט חקלאות (חמישה אחוזים לעומת 90 אחוז שעסקו בחקלאות בשנת 1950). בעספיא שירותי תיירות פנים רבים, ובהם מסעדות וחנויות מסוגים שונים.

תחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כביש 672 חוצה את עספיא לאורכה. קטע הכביש שבתוך הכפר הוא צר ואינו בר-הרחבה עקב המבנים הנמצאים משני צידיו, מה שמביא להיווצרות פקקי תנועה בשעות הבוקר, בחגים יהודיים ובשבתות קיציות וגורם מספר תאונות גבוה.

תחבורה ציבורית משרתת את היישוב לכיוון חיפה דרך האוניברסיטה ולכיוון דלית אל-כרמל. התחבורה נחלקת בין אוטובוסים של אגד וחברות נוספות לבין מוניות שירות.

תרבות וחינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

תיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

תיאטרון אל-נקאב של עספיא הוא תופעה ייחודית בישראל. אין כמעט יישובים קטנים בארץ שמחזיקים בתיאטרון משלהם. התיאטרון הוקם ביוזמה של המחזאי והבמאי סאלח עזאם שיצירותיו זכו בפרסים בפסטיבלים בישראל ובעולם. בתיאטרון מוצגות מחזות ערביים ועבריים ומתקיימת בו פעילות לנוער וילדים.

שירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעספיא יצאו מספר משוררים ומשוררות בשפה הערבית והעברית. המשוררת הבולטת מביניהם היא היאם קבלאן, אחת המשוררות המובילות בארץ בשפה הערבית. עוד משוררים מבני הכפר שספריהם התפרסמו בארץ הם מסעוד חמדאן, רמזי ג'ודיה, רדא מנצור, סאלח עזאם ופהים אבו רוכן.

חינוך ואקדמיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביישוב גני ילדים, שלושה בתי ספר יסודיים, בית הספר התיכון המשותף עם היישוב הסמוך דלית אל כרמל - אורט רונסון נמצא בתחום עספיא, מסגרות חינוך מיוחד ומרכז פיסג"ה (פיתוח סגלי הוראה) של משרד החינוך. חלק מילדי היישוב לומדים במסגרות לימוד שונות בחיפה.

חוקרים ואנשי אקדמיה ידועים בישראל שהם בני הכפר עספיא: הפרופסור הראשון מבני המיעוטים פאדל מנצור; ההיסטוריון הבינלאומי פרופ' קייס פירו ופרופ' תאופיק מנסור, מרצה למתמטיקה. אקדמאים בולטים נוספים הם ד"ר מסעוד חמדאן מהחוג לתיאטרון באוניברסיטת חיפה, ד"ר יסמין עבוד-חלבי, חוקרת במכון הישראלי לדימוקרטיה ובמכון וון-ליר, בתחום העבודה הסוציאלית, ד"ר רדא מנצור; מומחה לסוריה מהחוג למזרח תיכון באוניברסיטת חיפה; ד"ר עלאא אבו רוכן מהחוג למדע המדינה; ד"ר אימן מנצור מהחוג למדע המדינה; ד"ר סועאד אבו רוכן מהחוג לחינוך; ד"ר ע'סאן פירו מהחוג למתמטיקה באוניברסיטת חיפה; ד"ר טארק פירו מהחוג למזרח תיכון באוניברסיטת בן-גוריון, פרופ' מונא מארון, חוקרת בתחום מדעי המוח; ד"ר איסטפאן מארון, סוציולוג שמרצה בגרמניה ובאוניברסיטת חיפה; ד"ר מועין הלון, מומחה לשפות שמיות המרצה באוניברסיטה העברית; ד"ר איוות תלחמי, מומחית לענייני מזרח התיכון וסוריה בפרט וד"ר סעיד כוזלי, מרצה בבית הספר להיסטוריה באוניברסיטת חיפה.

הזמר מייק שריף, שנודע בכינוי "שריף ילד הפלא הדרוזי", גדל בכפר עד תחילת הקריירה שלו.

ספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעספיא היו תמיד קבוצות ספורט פעילות ומצליחות. בהן הפועל ומכבי עספיא בכדורגל, קבוצת כדורעף שהעפילה לליגה הארצית ומספר מתעמלי קראטה שהגיעו לחגורה שחורה ודן 5. מהראן לאלא הוא הספורטאי המצטיין והידוע ביותר של היישוב. קני סייף המשחק בגנט בליגת העל הבלגית ובנבחרת ישראל.

מקומות קדושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עספיא היא כפר מגוון ביותר מבחינה דתית. מצויים בו שלושה מקומות תפילה דרוזיים: ח'לוה, שתי כנסיות: מרונית וקתולית, מנזר ומסגד.

בכפר שוכן קברו של המנהיג הדתי הדרוזי אבו עבדאללה, שנמנה עם מייסדי הדת הדרוזית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא עספיא בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ גודל האוכלוסייה לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף 2016. צפיפות אוכלוסייה על פי גודל האוכלוסייה חלקי שטח שיפוט של הרשות המקומית.
  2. ^ כפרי הדרוזים והצ'רקסים
  3. ^ יהואשסיור בכפרים ערבים, דבר, 21 במאי 1940
  4. ^ הילה ציאון, כתבה ב-nrg
  5. ^ חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות דלית אל כרמל ועספיא), התשס"ט-2008, ס"ח 2190 מיום 16.11.2008
  6. ^ אחי"ה ראבד, בחירות חוזרות בעספיה: "המצביעים" היו בחו"ל, ynet‏, 30 באוגוסט 2009
  7. ^ פרופיל עספיא באתר הלמ"ס