עפרה ויינגרטן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף עופרה ויינגרטן)
עפרה ויינגרטן
אין תמונה חופשית
לידה 10 בנובמבר 1952 (בת 68)
תל אביב-יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק שחקנית
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
ויינגרטו (יושבת משמאל) בהצגה שידוכים מאת ניקולאי גוגול בתיאטרון חיפה

עפרה ויינגרטן (נולדה ב-10 בנובמבר 1952 בשם עפרה קלדרון) היא שחקנית, במאית ומדבבת ישראלית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילת הדרך[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויינגרטן נולדה בתל אביב וגדלה בשכונת תל ברוך. למדה בתיכון חדש ובצבא שירתה בנח"ל בהיאחזות כרם שלום. לאחר הצבא למדה בחוג לתיאטרון באוניברסיטת תל אביב. שם פגשה את איציק ויינגרטן[1].

ויינגרטן החלה את הקריירה שלה בסוף שנות השבעים, בתיאטרון אורנה פורת לילדים ולנוער[2], ובקבוצת התיאטרון של הבמאית נולה צ'לטון ותיאטרון חיפה. בין חברי הפרויקט של צ'לטון, נמנו גם איציק ויינגרטן, דליק ווליניץ וארנון צדוק, שיצרו והופיעו כשנה בקריית שמונה[3]. ב-1978 השתתפה בהצגות "נעים,"‬שעיברה וביימה צ'לטון, על פי הרומן של א.ב. יהושע‭" ‬המאהב‭"‬ [4], ו"סוף המשחק בקריית גת"[5].

בשנת 1979 השתתפה לראשונה בסרט קולנוע, ושיחקה בתפקיד הראשי לצד ארנון צדוק, בסרט של ערן פרייס ואורי ברבש, "חתום לכל החיים", שזכה בפרס כינור דוד[6].

שנות ה-80 וה-90[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל משנת 1982 ועד אמצע שנות התשעים הופיעה בתוכנית הטלוויזיה "פרפר נחמד" בהפקת הטלוויזיה החינוכית. ויינגרטן השתתפה בכ-150 פרקים, והפכה לאחת מכוכבי הילדים הבולטים בישראל. בשנים אלו השתתפה עם גידי גוב בהקלטת סיפורי ילדים מוקראים לקלטות שהוציאה חברת "קלסיקלטת", ובהן "המפוזר מכפר אז"ר", "הנשיקה שהלכה לאיבוד" ו"הביצה שהתחפשה". במקביל המשיכה להופיעה עם קבוצת התיאטרון של צ'לטון ותיאטרון חיפה, ובהפקות תיאטרון נוספות[1]. בשנת 1982 השתתפה במחזמר "קשר אייר", בתיאטרון בית ליסין. מחזמר מאת יהונתן גפן בבימויו של איציק ויינגרטן. יחד עם נורית גלרון, דליק ווליניץ, דני ליטני, רוברטו פולק וגדעון שירין[7].

בשנת 1981, שיחקה בסדרת הטלוויזיה החינוכית "ארץ מולדת"[8]. בשנת 1982 שיחקה בסרט "אות קין" מאת ערן פרייס בבימוי אורי ברבש, לצד ארנון צדוק[9].

בשנת 1983, שיחקה במחזה "מקרה גבול", שכתבה וביימה רות חזן[10].

בשנת 1986, שיחקה במחזה שכתב חיים מרין וביים איציק ויינגרטן "הבולשת חוקרת"[11].

בשנת 1987, נקלעה לסכסוך עם תיאטרון חיפה, לאחר שסרבה להשתתף בהצגה "לילות פרנקפורט העליזים" של יוסף מונדי, בתפקיד זונה[12]. בשל כך פיטר אותה תיאטרון חיפה[13]. בסיוע איגוד אמני ישראל עתרה נגד הפיטורים[14], וראש עיריית חיפה הציע פרשה, למנות ועדת בוררות[15]. ועדת הבוררות שכללה את יעקב אגמון, תנה מרון, דוד אלכסנדר וזאב שדמון החליטה פה אחד, כי לתיאטרון הייתה זכות מלאה להתיר את החוזה עם ויינגרטן. עם כי ציינה כי זכותו המלאה של כל אמן לחופש פעולה יצירתי[16].

בשנת 1988, שיחקה בסרט הקומי "נישואים פיקטיביים" לצד אלי יצפאן. ב-1989 שיחקה בקומדיית המצבים הישראלית של הערוץ הראשון "שכנים" לצד גדי יגיל.

ב-1995 שיחקה בתפקיד אורח במספר פרקים בסדרה "רמת אביב גימל". ב-1996 שיחקה בסרט הישראלי "אושר ללא גבול". ב-1998 שיחקה בתפקיד ד"ר שץ בסדרה "טירונות".

שנות ה-2000[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך שנות ה-2000 דיבבה בסדרת טלוויזיה בערוץ הופ! ובסרט "מלך האריות 3" של חברת וולט דיסני בתפקיד הצבועה שנזי (תפקיד שמילאה בסרט הראשון שרי צוריאל) לצד תומר שרון ועמי מנדלמן.

בשנת 2002 השתתפה בסדרה "101". סדרה בת שישה פרקים, על תחנת מד"א ששודרה בערוץ 2[17].

ב-2002 הוגשה נגד עפרה ובעלה עופר אבני תביעה על ידי השחקנית ענת ברזילי ורון זמיר שהפעילו עמם בית ספר למשחק. ב-2007 קבע בית המשפט שעליהם לשלם לברזילי סך 430 אלף שקל[18]. ב-2008 הכריזה ויינגרטן על פשיטת רגל בשל חובות של כמיליון שקל[19].

ב-2005 השתתפה במחזה של ליאורה ריבלין, "כוונות טובות"[20]. ושיחקה בסרט הישראלי "לרקוד".

במשך העשור הראשון של המאה ה-21 הקימה את התיאטרון הפתוח הראשון בארץ לנכים ושאינם נכים שזכה במקום ראשון על בימוי ומשחק בפסטיבלים בתל אביב וזכה למסע הופעות בקנדה. כמו כן משמשת מנהלת אמנותית של "המכללה החדשה למשחק" בתל אביב וביימה את מחזהו של ארתור מילר לפסטיבל "כל הארץ במה" בצוותא.

בשנת 2016 השתתפה בפרסומת של "טייד" וכן גם בסדרה "אלישע".

חיים פרטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחיה נסים קלדרון הוא פרופסור לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון.

ב-1977 נישאה לבמאי והשחקן איציק ויינגרטן[1], וב-1981 נולד להם בן, דרור. ב-1992 השניים התגרשו.

ב-1993 נישאה ויינגרטן בנישואים אזרחיים לעופר אבני. הזוג אימץ בת. ב-2008 השניים התגרשו.

משנת 2011 היא בזוגיות עם דני לשם.

מתגוררת ברמת גן.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 סמדר שיר, סיפור אהבה תיאטרלי, מעריב, 11 בפברואר 1980
  2. ^ האקולוגיה בתיאטרון לילדים, דבר, 10 במרץ 1977
  3. ^ אנשים, דבר, 27 באוקטובר 1982
  4. ^ "נעים" בחיפה, דבר, 8 בנובמבר 1978
  5. ^ מבחר, דבר, 25 באוקטובר 1978
  6. ^ טדי פרויס, הטוב בסרטי הדראמה, דבר, 11 באוקטובר 1979
  7. ^ קשר אייר - תיאטרון בית ליסין, כותרת ראשית, 15 בדצמבר 1982
  8. ^ דאה הדר, אלמנה, איכרה, חלוצה, באתר הארץ, 22 באפריל 2007
  9. ^ יעקב בר-און, המלחמה בתור המלחמה של אורי בדבש, דבר, 25 ביולי 1982
  10. ^ שוש אביגל, מישוואה של סבל, משני עברי פס ירוק, כותרת ראשית, 29 ביוני 1983
  11. ^ יוסי עוזרד, השוטר מעל החוק, חדשות, 15 באוקטובר 1986
  12. ^ זכות הסירוב, מעריב, 3 ביולי 1987
  13. ^ המחזה של מונדי כלל לא הובא לאישור, מעריב, 1 ביולי 1987
  14. ^ ראובן בן צבי, אמני ישראל תובעים בירור מיידי בפרשת עפרהויינגרטן, מעריב, 3 ביולי 1987
  15. ^ עפרה ויינגרטן ותיאטרון חיפה חתמו על בוררות, מעריב, 6 ביולי 1987
  16. ^ ועדת אגמון: אמן זכאי לפעול לפי צו־מצפונו - אך תאטרון חיפה צדק בהחלטה לפטר את עפרה ויינגרטן, מעריב, 18 באוקטובר 1987
  17. ^ רותה קופפרמילון הקלישאות השלם, באתר הארץ, 23 בינואר 2002
  18. ^ ספיר פרץ, ‏שם המשחק: תיאטרון לנפש ולעסקים, באתר גלובס, 18 בפברואר 2007
  19. ^ יצחק דנון, ‏השחקנית עופרה וינגרטן מבקשת להכריז עליה כפושטת רגל, באתר גלובס, 9 בספטמבר 2008
  20. ^ עידוא דגן, ‏הדיבור הוא רק קצה הקרחון, באתר גלובס, 28 בפברואר 2005