עופר ברקוביץ (פוליטיקאי)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עופר ברקוביץ
Ofer Berkovich, Jerusalem (cropped).jpg
לידה 7 ביולי 1983 (בן 35)
ירושלים, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל  ישראל
השכלה האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק פוליטיקאי עריכת הנתון בוויקינתונים
in-jerusalem.org
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

עופר ברקוביץ (נולד בכ"ו בתמוז ה'תשמ"ג, 7 ביולי 1983) הוא יושב ראש סיעת "התעוררות בירושלים", חבר מועצת העיר ירושלים והיה מועמד מטעם סיעת "התעוררות" לראשות העיר ירושלים בשנת 2018.[1] לשעבר, סגן ראש עיריית ירושלים ומחזיק תיקי התרבות, הפיתוח הכלכלי ומרכז העיר.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברקוביץ נולד בירושלים וגדל בגבעה הצרפתית, רמת שרת[2] ובקריית יובל.[3] אביו, ד"ר שמואל ברקוביץ, דוקטור למשפטים ומומחה למקומות הקדושים בירושלים ואמו דינה היא עובדת סוציאלית ועובדת קהילתית.[3][4] ברקוביץ מעיד כי גדל בבית מסורתי.[3] הוא למד בחטיבת אורט מינקוף ובתיכון שליד האוניברסיטה והיה פעיל בצופים.[4][5] בצבא התגייס תחילה לקורס טיס ומאוחר יותר עבר ליחידה מובחרת בחיל התותחנים,[3] בה שירת שש שנים עד שהשתחרר בשנת 2008[5] בדרגת סרן וכיום משרת במילואים בדרגת רס"ן. הוא בוגר תואר ראשון בחוג לפילוסופיה כלכלה ומדע המדינה (פכ"מ) באוניברסיטה העברית בירושלים.

קריירה פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שחרורו מצה"ל הקים את תנועת "התעוררות", במטרה "לדאוג לציבור הציוני, הסובלני והיצרני בירושלים". להתעוררות תא סטודנטים באוניברסיטה העברית. בשנת 2011 עזר בהקמת תנועה חברתית בשם "מתפקדים", שמטרתה הגברת מעורבותם של צעירים בפוליטיקה.

חבר מועצת העיר (2008–2011)[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבחירות לרשויות המקומיות בשנת 2008 נבחר לראשונה למועצת העירייה, ברוטציה עם מירב כהן.[6] בתפקידו זה היה אמון על מערכת החינוך הבלתי פורמלית בעיר וכיהן כיו"ר ועדת התרבות העירונית. בתקופת כהונתו כמחזיק תיק הנוער זכתה ירושלים בפרס יחידת הנוער המצטיינת לשנת 2011.[7]

בשנת 2010 התנגד ברקוביץ להחלטת עיריית ירושלים למנוע מסינמה סיטי בעיר לפעול בשבת. ברקוביץ עתר לבג"ץ יחד עם חברים נוספים בתנועת "התעוררות",[8] אולם בג"ץ החזיר את הדיון למועצת העיר. בשנת 2015 הודיעו בעלי הסינמה סיטי כי אין בכוונתם לפעול בשבת.

מנהל אסטרטגיה לפרויקט התחנה הראשונה (2012)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2012 ברקוביץ' כיהן כמנהל האסטרטגיה והתוכן של פרויקט התחנה הראשונה מטעם היזם.[9] היום התחנה הראשונה הוא מרכז תרבות שמכיל אופציות לפנאי, מסעדות, ספורט, ועוד.

סגן ראש העיר (2013 עד 2017)[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבחירות לעיריית ירושלים בשנת 2013 זכתה תנועת "התעוררות" בראשותו ל-4 מושבים במועצת העיר. ברקוביץ' מונה לסגן ראש העיר ולממונה על תחומי הפיתוח הכלכלי, התרבות ומרכז העיר. בנוסף כיהן כמ"מ יו"ר הדירקטוריון של חברת עדן, הממונה על פיתוח מרכז העיר.

ברקוביץ פעל יחד עם ח"כ רועי פולקמן לחקיקת חוק שיחייב בעלי נכסים לא מאוכלסים ("דירות רפאים") לשלם ארנונה כפולה על הנכס, במטרה להגדיל את מספר הדירות המוצעות לשכירות בעיר.[10] בהמשך כהונתו הוביל ברקוביץ מאבקים נוספים בתחום הדיור, כגון המאבק בתופעת הנכסים הנטושים,[11] אשר הביא בין השאר להוצאת צו הריסה למלון "פנינת דן" שעמד נטוש במשך כ-15 שנים.[12] כמו כן פעל ליישום תקנה שהועברה על ידי השר גדעון סער המאפשרת לרשויות המקומיות לנצל שטחים ציבוריים לשם בניית דיור להשכרה לטווח ארוך במחיר מוזל.[13]

ברקוביץ פעל למניעת סגירתו של בית הקולנוע הוותיק "לב סמדר" בשכונת המושבה הגרמנית,[14] ובתיווכו הגיעו רשת בתי הקולנוע "לב" ובעל הנכס בו פועל הקולנוע להסכם על המשך הפעלה של בית הקולנוע למשך עשר שנים נוספות.[15] כמו כן דאג לכך שעיריית ירושלים תשנה את סיווג הארנונה לאמנים, כך שגם נכסים שמשמשים יוצרים העוסקים בצורפות, צילום, וידאו־ארט, מוזיקה וספרות ייהנו מההנחה הניתנת לאמנים, ולא רק ציירים ופסלים כפי שהיה עד לשינוי זה.[16]

ברקוביץ' פועל להחזרת משרדי הממשלה לירושלים.[17] בעקבות פנייתו של ברקוביץ' הודיע סגן השר לשיתוף פעולה אזורי איוב קרא כי יעביר את משרדו לירושלים.[18] כמו כן נאבק ברקוביץ' בניסיון לשכן את תאגיד השידור הישראלי מחוץ לירושלים.

בקיץ 2017 פרץ משבר חריף בין ברקוביץ' ותנועת "התעוררות" לבין ראש העיר ניר ברקת על רקע ביקורתם על תוכניתו של ברקת לחלוקת שכונות ירושלים לחרדים, לדתיים ולחילונים.[19] ברקת ביטל פגישות עבודה שנקבעו עם ברקוביץ'[20] ואף איים על חברי הסיעה מטעם "התעוררות" בתביעת דיבה אם לא יחזרו בהם מהאשמותיהם לפיהן ברקת הוא זה שהורה ליועץ המשפטי של העירייה להוציא חוות דעת נגד חברת המועצה עינב בר-כהן.[21]

בנובמבר 2017 הודיע ברקוביץ על פרישה מקואליציית ברקת ומתפקידו כסגן ראש העיר, והכריז על ריצה לראשות העירייה בבחירות 2018.[22][23] בבחירות שהתקיימו ב-30 באוקטובר 2018 הוא זכה ב-29.4% מהקולות, והתמודד לראשות העיר ב"סיבוב שני" שנערך ב-13 בנובמבר מול משה ליאון, שזכה ב-32.76% מהקולות.[24] סיעת התעוררות בראשותו הפכה לסיעה הגדולה במועצה עם 7 מושבים.[25] ב-13 בנובמבר הפסיד ברקוביץ בבחירות למשה ליאון במרוץ צמוד, כשהוא גרף 49.15% לעומת 50.85% לליאון.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשוי לעורכת הדין דינה אמסלם ברקוביץ, שעלתה לישראל מצרפת, ואב לשניים.[3] מתגורר בנחלאות.[3]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עדי זורע, "טלטלה בכיכר ספרא: "התעוררות" פרשה מהקואליציה", באתר כל העיר, 13.11.17
  2. ^ רונית מזרחי, מירב שלום, בגובה העיניים עם עופר ברקוביץ', באתר nrg‏, 19 בספטמבר 2008
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 3.4 3.5 אביעד פוהורילס, ‏שישבת, באתר ישראל היום, 27 בספטמבר 2018
  4. ^ 4.0 4.1 רותם שטרקמן, "בזמן שחולדאי העיף את תל אביב קדימה, בירושלים לא עשו כלום. זה משתנה", באתר TheMarker‏, 13 במאי 2017
  5. ^ 5.0 5.1 לירון שמם, ‏נפש חילוני הומייה, באתר ‏mako‏‏, ‏24 באוקטובר 2018‏
  6. ^ בת-אל אביר, שגיאת התחברות למסד הנתונים, באתר nrg‏, 17 במרץ 2013
  7. ^ פרס ארצי הוענק ליחידת הנוער של ירושלים, 10 באוגוסט 2011
  8. ^ יוסי אלי, בג"ץ יכריע: האם "סינמה סיטי" יפעל בשבת?, באתר nrg‏, 17 ביוני 2013
  9. ^ קשת רוזנבלום, ירושלים מחכה ל"מתחם תחנה" משלה, באתר הארץ, 23 באוקטובר 2012
  10. ^ אביטל להב, ירושלים: 10,000 דירות רפאים מחכות לשר שיעז, באתר ynet, 3 באפריל 2013
  11. ^ מתן חודורוב, "אנליסט": מדוע המדינה לא עוזרת לפתור את מכת הדירות הנטושות?, באתר ערוץ עשר, 1 בספטמבר 2016 (במקור, מאתר "nana10") (בכתבה שבסרטון)
  12. ^ משה שטיינמץ‏, המאבק בנכסים נטושים בי-ם: העירייה תהרוס מלון מול העיר העתיקה, באתר וואלה! NEWS‏, 4 בינואר 2017
  13. ^ מתן חודורוב, אנליסט: מדוע העיריות לא בונות דיור בשכירות מופחתת לצעירים?, באתר ערוץ עשר, 1 באוגוסט 2017 (במקור, מאתר "nana10")
  14. ^ יעל פרידסון, קולנוע סמדר לא ייסגר, בינתיים, באתר ynet, 26 בדצמבר 2016
  15. ^ לירן לוי, קולנוע לב סמדר בי-ם ניצל מסגירה, באתר ynet, 15 במרץ 2017
  16. ^ נעמה ריבהעיריית ירושלים תכיר בצורפים, צלמים, מוזיקאים וסופרים כאמנים, באתר הארץ, 20 ביוני 2017
  17. ^ מוטי בסוק, עיריית ירושלים נגד מעבר רשות החדשנות מירושלים לאיירפורט סיטי, באתר TheMarker‏, 12 בנובמבר 2016.
    עמרי מילמן, משרדי הממשלה לירושלים, באתר כלכליסט, 2 ביוני 2016
    עדו בן פורת, העברת השגרירות לי-ם תבזה את הממשלה, באתר ערוץ 7, 14 בדצמבר 2016.
  18. ^ סגן השר איוב קרא מודיע על העברת משרדו מת"א לי-ם, י"ט כסלו התשע"ז, באתר קול ברמה
  19. ^ חזקי ברוך, סגן ראש העיר ירושלים: ניר ברקת מדיר את הציוניים מהעיר, באתר ערוץ 7, י"ג באלול תשע"ז, 4 בספטמבר 2017.
    סערה בישיבת מועצת העירייה: עימות בין ברקוביץ לברקת, באתר "כל העיר", 31 באוגוסט 2017.
  20. ^ יפעת ראובן, עימות חזיתי בצמרת כיכר ספרא: ראש העיר נגד סגן ראש העיר ולהפך, באתר "כל העיר", 5 ביולי 2017
  21. ^ ינון בן דוד, ברקת לחברי סיעת 'התעוררות': "תתנצלו, או שתתבעו", באתר mynet ירושלים, 31 באוגוסט 2017
  22. ^ "דרמה בקואליציה הירושלמית: סיעת "התעוררות" פרשה - רדיו קול חי". רדיו קול חי. 13 בנובמבר 2017. בדיקה אחרונה ב-13 בנובמבר 2017. 
  23. ^ נדב שרגאי, ‏ירושלים: בין איזון לטלטלה, באתר ישראל היום, 11 באוקטובר 2018
  24. ^ יובל קרני | צילום: אלכס קולומויסקי, ליאון: "מבחינתי הסיבוב ראשון היה מושלם. בע"ה אהיה ראש העיר" | ברקוביץ: "אני ראש העיר הבא. בהחלט. ליאון הוא בובה", באתר ynet, 1 בנובמבר 2018
  25. ^ "כל הקולות נספרו: אלה התוצאות הסופיות בסיבוב הראשון בבחירות 2018 בירושלים" (בעברית). בדיקה אחרונה ב-10 בנובמבר 2018.