לדלג לתוכן

עופר נחשון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עופר נחשון
נחשון, מאי 2014
נחשון, מאי 2014
לידה 27 באפריל 1966
תל אביב, ישראל
פטירה 25 באוקטובר 2025 (בגיל 59)
חולון
מדינה ישראל
תקופת פעילות 1988–2025 (כ־37 שנים)
עיסוק שדרן, קריין
מעסיק כאן גימל, כאן ב, קול ישראל, 88FM

עופר נחשון (27 באפריל 1966 – 25 באוקטובר 2025) היה שדרן וקריין רדיו ישראלי שהחל את דרכו בקול השלום במהלך שנות ה-80, עבר אל רשת ג' של קול ישראל בתחילת שנות ה-90, ובהמשך, עם הקמת תאגיד השידור הישראלי, לכאן גימל. היה נציג רשות השידור שהיה אמון על הגשת הניקוד הישראלי באירוויזיון עד לסגירתה.

ביוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נחשון נולד וגדל בתל אביב. את אהבתו למוזיקה גילה בגיל צעיר, וכבר בגיל 5, ולמשך כשבע שנים, למד לנגן בפסנתר. בגיל 15 החל לתקלט במסיבות, בתחילה במועדון החברים של רפי שאולי (לצד שוש עטרי וכריס ג'ונס, אחיה של גרייס ג'ונס), ולאחר מכן במועדון הליקוויד. בגיל 16 התקבל נחשון לקורס לימודי רדיו, בהנחיית רם תדמור, במרכז ביכורי העתים.[1] לאחר הקורס ניסה להתקבל לתחנת גלי צה"ל, אך לא התקבל.

קריירה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילת דרכו המקצועית הייתה בתחנת קול השלום של אייבי נתן, בה שידר בסוף שנות ה-80, את התוכנית "Drive Time". אחרי שנה ב"קול השלום", קיבל נחשון הצעה מתחנת הרדיו, "ערוץ 7", שגם היא שידרה מספינה. עם הניסיון והידע שצבר בשתי התחנות ניגש נחשון למבחנים בקול ישראל. לאחר שעבר את מבחני הקול ומבחני הידע, התקבל נחשון לקול ישראל ב-1 בדצמבר 1990.[2] ב-1992 החל לשדר ברשת ג' את תוכנית המוזיקה, שהפכה למזוהה ביותר איתו, "קופסת הלהיטים" (בעריכת רז ניצן[3]). שיתוף הפעולה בין השניים, נחשון וניצן, החל בתחנה עוד קודם בעבודה על תוכניות מוזיקה משותפות, ובאופן הדוק יותר בתוכנית בשם, "שעה בנון", ששודרה בקיץ 92'.[4][5] "קופסת הלהיטים" זכתה לפופולריות רבה, בעיקר בקרב בני הנוער וצעירים, בזכות האישיות וההגשה הקצבית של נחשון, והמוזיקה, בה היה הדגש על להיטים ממצעדי הפזמונים ומרחבות הריקודים של זמרי והרכבי פופ ודאנס מז'אנרים שונים, כמו, טכנו, האוס ויורודאנס, שחלקם קיבלו חשיפה ראשונה ברדיו הישראלי (לדוגמה: איסט 17, ארמי אוף לאברז, אייס אוף בייס).[6][7] במקביל להגשת "קופסת הלהיטים", הגיש נחשון, במקומה של ריבי גדות, את המצעד הלועזי השבועי והשנתי ברשת ג' משנת 1991 ועד למצעד האחרון ששודר ב-1997.[8][9]

בנובמבר 1997, עם קבלת ההחלטה על המעבר של רשת ג' לשידורי מוזיקה ישראלית בלבד, זכה נחשון לשדר את התוכנית האחרונה במתכונת הלועזית של התחנה, והגיש תוכנית סיכום מיוחדת בת שלוש שעות של "קופסת הלהיטים".[10] הוא נשאר בקול ישראל והגיש תוכניות שונות של מוזיקה ישראלית ברשת ג'. כמו כן שידר תוכנית לילית בתחנת הרדיו 88FM. ב-2005 עבר לארצות הברית, וכשחזר לישראל ב-2007 חזר לשדר ברשת ג'. ב-2008 התחיל לשדר גם ב-88FM.

בתחילת שנת 2009, במסגרת לוח שידורים חדש של תחנת 88FM (שביצע יובל גנור, מנהל התחנה באותם ימים), חזר נחשון לשדר מדי יום, בשעות הצהריים, את "קופסת הלהיטים".[6] התוכנית, בגלגולה ב-88FM, לא שחזרה את ההצלחה מרשת ג', וירדה מלוח השידורים אחרי תקופה קצרה.

בין התוכניות ששידר נחשון בתחנות קול ישראל נמנות תוכנית המוזיקה היומית "באוויר" ברשת ג', ששידרה מוזיקה ישראלית ואירחה אמנים ישראלים; גרסה מחודשת של התוכנית היומית "קופסת הלהיטים", ששילבה להיטים משנות השמונים והתשעים עם להיטים עכשוויים; ותוכנית הדאנס "Club88fm" ב-88FM. נחשון אף הגיש לעיתים את מהדורת החדשות של קול ישראל והגיש בטלוויזיה את מגזין הקולנוע "טלסינמה" בערוץ 1.

בשנים 2009–2017 נחשון הגיש את תוצאות הניקוד הישראלי באירוויזיון, במסגרת ההקראה הוא נהג מדי שנה להודות למדינה המארחת בשפתה.[11] ב-2017 חולל נחשון שערורייה זוטא כאשר הודיע בשידור חי באירוויזיון על סיום שידורי רשות השידור (במסגרת הקראת הניקוד הישראלי), דבר שהתפרש באופן שגוי בחו"ל כפרישה מוחלטת של ישראל מהאירוויזיון.[12] ב-2018 ניגש נחשון לאודישן לתפקיד הנחיה לקראת אירוח תחרות האירוויזיון בישראל ב-2019.[13][14]

עם הקמת תאגיד השידור החל נחשון להגיש בתחנת הרדיו כאן גימל את התוכניות "בחזרה לעתיד", "שיא גימל" ו"שבת רטרו". כמו כן, הגיש בשנת 2018 את הפודקסט "הכל זהב" (בעריכת ערן ליטוין), שהציג סקירה של תולדות הפופ הישראלי מראשית ימי הקמת המדינה ולאורך 70 שנה. בנוסף, שימש קריין במהדורות חדשות הרדיו של תאגיד השידור הציבורי עד לפרישתו מהתאגיד בינואר 2025, לאחר 35 שנות שידור.

יציאה מהארון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1994 התראיין נחשון למוסף "7 ימים" של ידיעות אחרונות, וחשף את נטייתו המינית כהומוסקסואל. הוא היה לאחד מאנשי התקשורת הראשונים שעשו זאת באופן פומבי, ושיתף שאף פעם לא הסתיר את זהותו המינית, ושעשה זאת מתוך רצון להוות מודל לחיקוי לבני נוער, שאינם בטוחים בזהותם המינית, ולטובת קידום זכויות להט"ב בישראל.[2]

מותו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים האחרונות לחייו התמודד נחשון עם בעיות רפואיות, כולל מחלת עיניים, שאילצה אותו להפסיק את עבודתו כקריין חדשות, ובכך למעשה לסיים את עבודתו בתאגיד השידור. הוא נפטר ב-25 באוקטובר 2025, בביתו שבחולון, בגיל 59, ונטמן בבית העלמין ירקון.[15][16] הותיר אחריו הורים, ושני אחים.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם מותו:

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ↑ ענת מידן, סוד הריש המתגלגלת, העיר, 10 בדצמבר 1982
  2. 1 2 מאור הוימן, ‏הסלב הראשון שקפץ למים, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 14 ביוני 2023
  3. ↑ רז ניצן ערך את "קופסת הלהיטים", במשך כשלוש שנים, עד לשנת 1993
  4. ↑ לוח שידורי הרדיו, כולל פרסום על תוכנית הרדיו שעה בנון, חדשות, 10 ביולי 1992
  5. ↑ עבודת בית ספר משנת 1993 שעשתה חגית דרור על רשת ג' ועל קופסת הלהיטים ומצעד הפזמונים הלועזי, בדף הפייסבוק של קופסת הלהיטים עם עופר נחשון, 21 בנובמבר 2020
  6. 1 2 בן שלו, המהפך ב-88FM מתחיל, באתר הארץ, 15 בינואר 2009
  7. ↑ מידע על דיסק האוסף קופסת הלהיטים, באתר אומרים שפעם היה פה שמח, 29 באוגוסט 2010
  8. ↑ לוח שידורי הרדיו, כולל פרסום על תוכניות הרדיו קופסת הלהיטים ומצעד הפזמונים הלועזי, חדשות, 1 בספטמבר 1992
  9. ↑ מחר המצעד השנתי, ידיעה קצרה לקראת שידור מצעד הפזמונים הלועזי השנתי ברשת ג', מעריב, 27 בדצמבר 1991
    עמית שהם, העם אוהב הבי-מטאל, אבל בלי ההבי ובלי המטאל, חדשות, 29 בדצמבר 1991
  10. ↑ הקלטה של תוכנית סיכום מיוחדת בת שלוש שעות של "קופסת הלהיטים", נובמבר 1997, באתר mixcloud.com
  11. ↑ למשל, אירוויזיון 2012 בו פנה באזרית למארחי התחרות אזרבייג'ן.
  12. ↑ אתר למנויים בלבד אירוויזיון 2017: הפרידה מרשות השידור פורשה בעולם כפרישת ישראל מהתחרות, באתר הארץ, 14 במאי 2017
  13. ↑ ערן סויסה, "נולדתי להנחיית האירוויזיון - אני אפילו גיי", באתר ישראל היום, 15 בנובמבר 2018
  14. ↑ מור לוי ויונתן ריגר, 4 ינחו את אירוויזיון 2019 בתל אביב, באתר מאקו, 25 בינואר 2019
  15. ↑ יואב בירנברג, השדרן והקריין עופר נחשון הלך לעולמו בגיל 59, באתר ynet, 25 באוקטובר 2025
  16. ↑ שגיא בן נון‏, עופר נחשון הובא למנוחות, אמו ספדה בכאב: "לא נתנו לו יותר כבוד בתאגיד", באתר וואלה, 27 באוקטובר 2025
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=עופר_נחשון&oldid=43132059"