עופר רוזנבאום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

*עופר רוזנבאום* - עופר רוזנבאום (נולד ב-22 בדצמבר 1986) הוא יועץ אסטרטגי, מומחה בניהול משברים ולוחמה פסיכולוגית, בעלים קבוצת רוזנבאום תקשורת ויו"ר תנועת החזית האזרחית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוזנבאום נולד וגדל בנתניה. את שירותו הצבאי עשה במכללה לביטחון לאומי, שבבסיס פו"ם. מיד לאחר שירותו ובמקביל ללימודי תקשורת במכללת נתניה, החל לעסוק בעיתונות, ושימש ככתב פלילים ומוניציפלי של רשת "ידיעות תקשורת" מקבוצת ידיעות אחרונות.

מספר שנים לאחר מכן, עזב רוזנבאום את עולם העיתונות והחל לעבוד עם יועץ התקשורת וחה"כ לשעבר רונן צור, שם שימש כמנהל מחלקת המשברים והמאבקים הציבוריים במשרד.

בשנת 2013 היה בין מובילי "מחאת הסרדינים" נגד צפיפות התלמידים בכיתות הלימוד[1]. במסגרת המחאה, מאות אלפי הורים וילדים הפגינו במשך שבועות בצמתים מרכזיים ברחבי הארץ.

בשנת 2015 ניהל עבור ארגון הנשים "נעמת" מאבק ציבורי כנגד מותג הבירות "גולדסטאר", בטענה כי עולה שוביניזם מן הפרסומים שלהם[2].

בשנת 2016 הקים משרד עצמאי לניהול משברים[3]. באותה השנה, רוזנבאום ליווה את המשבר של ראש עיריית נתניה, מרים פיירברג[4], בעת שעלו נגדה האשמות בדבר מרמה והפרת אמונים.

בשנת 2018 שימש כיועץ האסטרטגי של מועצת המכינות הקדם צבאיות, בעקבות החקירה והביקורת הציבורית על רקע "אסון נחל צפית"[5].

באותה השנה זכה בפרס "האריה השואג" לקמפיין השנה עבור הקמפיין "שוברות את תקרת הזכוכית", אותו הגה והפיק עבור ארגון ויצו[6].

בתחילת שנת 2020 ניהל קמפיין עבור "הפרויקט לניצחון ישראל", במסגרתו הוצגו על שלטי חוצות תמונותיהם של איסמעיל הנייה ואבו מאזן כשהם כפותים ומעליהם הכותרת: "שלום עושים רק עם אויבים מובסים"[7]. בעקבות ההד שעורר, ראש עיריית תל אביב-יפו, רון חולדאי, הורה על הסרת השלטים.

בשנת 2022 ניהל רוזנבאום, באמצעות זרוע הביצוע החרדית שלו "א גרוייסע מציאה", קמפיין להפסקת האלימות של משטרת ישראל נגד האוכלוסייה החרדית[8]. הקמפיין עורר דיון ציבורי סביב תופעת האלימות המשטרתית.

תנועת החזית האזרחית[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם תחילת מלחמת חרבות ברזל, הקים רוזנבאום את תנועת "החזית האזרחית"[9] במטרה לחזק את העורף הלאומי ולהחזיר את האמון בין הציבור הישראלי לכוחות הביטחון.

עם ההכרזה על ההקמה, טבע רוזנבאום את המונח: "אהלן וסהלן יא עזה - התחלנו לדבר ערבית!"[10], מה שהפך להיות לאחת מהסיסמאות הידועות והמוכרות בלחימה, כשלוחמים רבים ריססו את האימרה על מבנים ברחבי עזה, כתבו אותה על פגזים, ואמנים ישראלים ומשפיעני רשת אף השתמשו בה במסגרת היצירות שלהם.

פעילות התנועה כללה שלטי חוצות, מיצגי רחוב, פרסומים ברשתות החברתיות ועוד. הקליפים שהופקו במסגרת הפעילות הפכו להיות ויראליים וזכו למיליוני צפיות בארץ ובעולם, לרבות במדינות ערב.

בשיא הפעילות, קיבל רוזנבאום איומים על חייו בעקבות תחקיר שערך עליו ערוץ אלג'זירה, במסגרתו טען הערוץ כי פעילותו של רוזנבאום מעודדת רצח עם.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוזנבאום בעל תואר ראשון בתקשורת. מתגורר בנתניה. גרוש ואב לשניים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אורלי בר, רוזנבאום מציג: המדריך למהפכה, באתר נתניה און ליין, ‏2014-06-10
  2. ^ לשחרר את אביתר? לוותר על אביתר: על הקמפיין החדש של גולדסטאר, באתר mako, ‏2016-07-25
  3. ^ "סכסוך בין יועץ התקשורת רונן צור והאיש שלו "לתפקידים מיוחדים" הגיע לבית משפט". TheMarker. נבדק ב-2024-02-13.
  4. ^ רמת הוד זה כאן: משרד היח"צ של פיירברג – מכספי ציבור - וואלה! ברנז'ה, באתר וואלה!, ‏2016-09-13
  5. ^ אחרי האסון: מועצת המכינות שכרה יועצי תקשורת לטיפול במשבר, באתר Bizportal
  6. ^ 'אורנשטיין חושן' זכה בקמפיין השנה; אריות גם לפרטנר ולג'ירו, באתר Ice, ‏2018-09-17
  7. ^ איסמעיל הנייה "מככב" בספידו: ויראליות בישראל, אזכורים בחו"ל, באתר Bizportal
  8. ^ ""אני האקדח שמניחים על השולחן": עופר רוזנבאום מנהל כמה מהקמפיינים הנפיצים בישראל - ולא מתנצל כמעט על כלום". TheMarker. נבדק ב-2024-02-13.
  9. ^ "התחלנו לדבר ערבית!": האיש מאחורי סרטוני האיום על חמאס, באתר www.makorrishon.co.il
  10. ^ "אהלן וסהלן י'עזה, התחלנו לדבר בערבית": הלוחמה הפסיכולוגית שמופנית לתושבי הרצועה, באתר www.makorrishon.co.il