יחידה 504

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יחידה 504
פרטים
כינוי עוצבת המודיעין האנושי
מדינה ישראלישראל  ישראל
שיוך Badge of the Israel Defense Forces.new.svg  צבא הגנה לישראל
אירועים ותאריכים
תאריך הקמה 1948
מקים היחידה דוד קרון
מלחמות מלחמת העצמאות  מלחמת העצמאות
מלחמת סיני  מלחמת סיני
מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
מלחמת ההתשה  מלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
מלחמת לבנון הראשונה  מלחמת לבנון הראשונה
מלחמת לבנון השנייה  מלחמת לבנון השנייה
מבצע צוק איתן  מבצע צוק איתן
פיקוד
יחידת אם AmanLogo.svg  אגף המודיעין
דרגת המפקד אלוף-משנה  אלוף-משנה
מפקדים רשימה בהמשך
עיטורים
צל"ש אלוף  צל"ש אלוף (×3)
אות הערכה מטעם הרמטכ"ל  אות הערכה מטעם הרמטכ"ל
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

יחידה 504 (נודעה בעבר גם בשמות "יחידה 154", "מודיעין 10", "יחידת הקת"ם" ובכינוי "עוצבת המודיעין האנושי") היא יחידה באגף המודיעין של צה"ל, האחראית על הפעלת סוכנים סמויים מחוץ לגבולות מדינת ישראל. זאת, בדומה ליחידות המודיעין האנושי (יומינט) במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים ובשירות הביטחון הכללי.

שורשי "יחידה 504" בש"י - שירות הידיעות של הפלמ"ח. היחידה הוקמה ביוני 1948 ונקראה "מודיעין 10" (ש.מ. 10). כינוי, המשמש כיום כשם עמותת מודיעין 10 שהוקמה על ידי בוגרי יחידה 504 במטרה לשמר את מורשת היחידה, להנחילה לקציני ולחיילי היחידה בהווה ולחשוף לציבור הרחב את פעילות היחידה בעבר.[1] מפקדה הראשון היה דוד קרון. בתקופת מבצע קדש שונה שמה ל"יחידה 154". בעקבות איחודה עם יחידה 560, שעסקה בחקירת שבויים, היא נקראה "יחידה 504".

פעילות היחידה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היחידה פועלת בשיתוף פעולה עם שאר גורמי קהילת המודיעין הישראלית ובראשה עומד קצין בדרגת אלוף-משנה.[2] לפי חלוקת תחומי האחריות בינה לבין "המוסד", היחידה מגייסת ומפעילה סוכנים בארצות ערב וכן בשטחי הרשות הפלסטינית.[3]

ביחידה שלושה תפקידים מרכזיים:

  • קת"מ - קצין לתפקידים מיוחדים, תפקידו הוא לגייס ולהפעיל סוכנים ולהפיק מהם מודיעין רלוונטי.
  • לוחם - מלווים כל מבצע, בכל גזרה, ותפקידם לדאוג לביטחונם של הסוכן, המפעיל וביטחון המבצע.
  • חוקר שבויים - חקירת שבויים והוצאת מידע רלוונטי.

היחידה הייתה מעורבת לאורך השנים בפעילויות מודיעיניות רבות. בין הבולטות בהן שהותרו לפרסום:

  • מבצע סריס - מבצע החיסול / הסיכול הממוקד הראשון של צה"ל, יולי 1956.
  • העלאת יהודי סוריה במסגרת "מבצע להבה" בשנים 1959–1961.
  • איתור מגילת המקדש בשנת 1967.
  • "סיירת מטכ"ל" (יחידה 269) התחילה את דרכה בשנת 1957 במסגרת יחידה 154, כיחידת "מסתערבים". אברהם ארנן, מייסדה המיתולוגי של הסיירת, שהיה מפקד בסיס ביחידה, גיבש את הצוות הראשון במסגרת היחידה. לימים הופרדה סיירת מטכ"ל מן היחידה והפכה ליחידה עצמאית.
  • הרעיון להשתמש בטיסנים, לימים מל"טים (מטוסים ללא טייס), נהגה לראשונה בשנת 1968 על ידי רס"ן שבתאי בריל, רמ"ד הפעלה ביחידה באותם ימים, כשקיבל תמונות של גשרים במצרים מסוכן שהפעילה היחידה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקמת היחידה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היחידה הוקמה ב-30 ביוני 1948 במסגרת המודיעין הקרבי במחלקת המודיעין, וכונתה "המחלקה המיוחדת (מודיעים)". מפקדה הראשון היה רס"ן דוד קרון. במרץ 1949 הוכפפה היחידה ישירות למחלקת המודיעין, ושמה שונה ל"מודיעין 10" (שירות מודיעין/ש.מ 10). במסגרת שינוי זה שונה שם תפקיד קציני היחידה מ"קצין מודיעין מרחבי" ל"קצין תפקידים מיוחדים" - קת"מ.

תפקידי היחידה בפקודת ההקמה הוגדרו:

  • טיפוח מקורות אופרטיביות טקטיות על ידי מגע עם סוכנים ושליחים זרים.
  • ארגון פעולת המודיעין בתוך שטחי אוכלוסייה אויבת נכבשת ובת-חסות.
  • שיתוף פעולה עם מטה המודיעין החטיבתי בכל הנוגע לחקירת שבויי מלחמה ואזרחים.

קרון הציע להקים עבור היחידה חמישה בסיסים ברחבי הארץ, בנוסף על שלושה סניפים שיפעילו את רשתות הסוכנים מעבר לגבול. בראש כל בסיס אמור היה לעמוד קת"ם ולידו שני עוזרים ומנהל משרד. קרון ביקש שבסיסי הקת"ם ישכנו במתקנים אזרחיים, וכי לא תתאפשר גישה של סוכנים או קציני מודיעין של יחידות צה"ל אליהם. התוכנית הוגשה על ­ידי בנימין גיבלי ראש מחלקת המודיעין בצה"ל ליגאל ידין, שאישר את הגדרתה ואת המבנה מחדש במסגרת שירותי המודיעין. מפקדת היחידה ישבה ב"בית הירוק" ביפו, יחד עם מפקדת מחלקת המודיעין של צה"ל, ובסיסי היחידה מוקמו באזור מגורי הקמ"נים המרחביים.

בעת הקמת היחידה גייס דוד קרון לשורותיה את אנשי ש"י הערבי, ומינה אותם למפקדי חזיתות. דוברי ערבית נוספים מונו כעוזרים למפקדי החזיתות. מרבית קציני המודיעין המרחביים היו לפני קום המדינה "מוח'תארים" של היישובים בהם התגוררו, או אלה שמילאו בהם תפקיד "שומרי שדות".

מבנה היחידה ונושאי התפקידים במהלך מלחמת העצמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפקדי מודיעין 10 והקמ"נים המרחבים בשנים 1948–1949

מפקדת היחידה

  • דוד קרון: מפקד היחידה
  • משה הוכמן (הרמתי): סגנו
  • יחזקאל מר-חיים: סגן למנהלה

חזית הצפון - א

חזית המזרח - ב

חזית המרכז - ג

חזית הדרום - ד

לאחר מלחמת העצמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספטמבר 1949 הקימה היחידה בסיס בטהראן שבאיראן. הבסיס פעל מספר שנים עד להעברתו לאחריות המוסד. הבסיס כונה "הבסיס האחד". הקמת הבסיס הייתה יוזמה של אורי בבאי-שפר, שהיה קת"מ בבסיס חיפה תחת פיקודו של בנימין וינטר (ממענית), וקיבל את אישורם של מפקד מודיעין 10 דוד קרון ושל בנימין גיבלי. אורי בבאי-שפר יצא לטהראן, וגייס מספר סוכנים עיראקים אשר הביאו מודיעין רב. בבאי-שפר הצליח להשיג, באמצעות אחד ממקורותיו בעיראק, דו"ח של ועדה פרלמנטרית עיראקית על המלחמה בישראל. הדו"ח, שהועבר להדפסה בבית המדפיס הממשלתי העיראקי, הוצא ללילה אחד, ומספר צעירים יהודים העתיקו את המסמך בשלמותו. הדו"ח תורגם לעברית על ידי סרן שמואל שגב (סבאג), ויצא לאור בשם "מאחורי הפרגוד" בהוצאת מערכות.

תמונות מבסיס האחד בטהראן - 1949–1950

במבוא לספר כתב אל"ם בנימין גיבלי, ראש אגף המודיעין[4]: "מסמך זה שהוכן בסמוך כל כך לתום המלחמה, הינו יחיד במינו - לא רק משום היותו רשמי - אלא גם בדיונו הכולל בגורמים הצבאיים והמדיניים כאחד. הוא פורש יריעה רחבה יותר מזו שנגולה לפנינו עד כה בנושא זה: הדיונים בין מדינות ערב לפני החלטת או"מ ב-29 נובמבר 1947 ולאחריה, ההחלטות הסודיות שנתקבלו בדיונים אלה, הערכת מפקדי הצבא את עצמתו הצבאית של היישוב היהודי בארץ, והערכתם את האמצעים הדרושים להם להשגת הכרעה, תיאור מהלכי המלחמה, חילוקי הדעות וגורמי הכישלון הסופי".

בסוף 1949 נשלח בנימין וינטר לטהראן והיה עם בבאי-שפר שלושה חודשים. בסוף 1950 הוחלף אורי בבאי-שפר באהוד רפפורט. בבאי-שפר עבר למוסד, שם עבד עד שנת 1992.

לאחר שחלק מהדור הראשון של הקצינים התחיל להשתחרר, הצטרפו ליחידה 11 אנשי המחלקה הסורית והמחלקה הערבית של הפלמ"ח ("השחר") והוצבו בבסיסים שונים של היחידה, ובהם: יצחק שושן, חבקוק כהן, שמעון חורש, אליהו ריקה, יעקב נמרודי, חיים לבקוב, יעקב (ז'אק) צביה, עקיבא פיינשטיין, רחמים (רמי) קוסטיקה, יהודה כהן, גליל אלישיב.

רבים מהמשרתים במודיעין 10 בעשור הראשון עברו בהמשך למוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים ושירתו שם שנים רבות.

בדצמבר 1951, במהלך פגישה עם סוכן בעין חוסוב (עין חצבה), רצחה חוליית בדואים שהגיעה מצאפי בירדן את הקת"מ חבקוק כהן, את אחד ממאבטחיו ואת הסוכן עצמו. חבקוק כהן היה החלל הראשון של היחידה.[5] בספטמבר 1954 רצחו שני סוכנים סורים שהגיעו לפגישה באזור שער הגולן את הקת"מ יעקב אלישע.

אחד הגיוסים הבולטים והמוצלחים בעשור הראשון של מודיעין 10 היה בתחילת 1952 של מפקד בסיס ד' (דרום) יעקב נמרודי - קצין מצרי בדרגת סרן שהיה בוועדת שביתת הנשק הישראלית-מצרית בעוג'ה אל חפיר (ניצנה). הקצין שכינויו היה "ונוס" (כונה גם "דפנה"), סיפק מסמכים מקוריים באיכות גבוהה. כשנתיים לאחר גיוסו הועבר לשרת במדבר המערבי והקשר איתו נותק חלקית.[6]

במבצע קדש[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין הפעולות הבולטות של יחידה 504 בתקופה שקדמה לפרוץ הקרבות בסיני, ניתן למנות את מבצע סריס - חיסולם של ראשי הפדאיון מוסטפא חאפז וצלאח מוסטפא ביולי 1956. בהקשר זה יצוין, כי בנאום שנשא נשיא מצרים נאצר ב-26 ביולי 1956 ובו הודיע על הלאמת תעלת סואץ (צעד שהיה אחת הסיבות המרכזיות למבצע קדש), הוא פתח את נאומו בהאשמת ישראל בהריגת שני הקצינים.

מלחמת סיני החלה, כאשר ב-29 באוקטובר 1956 פרצו כוחות צה"ל לחצי האי סיני וכבשו אותו עד סמוך מאוד לתעלת סואץ. המבצע הצבאי ארך 8 ימים. במקביל, ובתיאום מוקדם עם ישראל, כבשו כוחות צרפתיים ובריטים את תעלת סואץ לכל אורכה. יחידת מודיעין 10 (לימים, "504"), שהמערך הסדיר שלה מנה באותם הימים עשרות חיילים בלבד, פעלה במלחמה זו בעיקר בתחומים הבאים:

  • צירוף קת"מים למטרות חקירה כחוקרי שבויים ואיסוף מודיעין לכוחות צה"ל, וביניהם: צדוק אופיר מבסיס דרום בבאר שבע, שסופח לגדוד הצנחנים 890 בפיקודו של רפאל איתן וצנח יחד עם הלוחמים במיתלה; יוסקה לוי מבסיס אילת, שסופח לחטיבה 9 שנעה מאזור אילת לעבר שארם א-שייח'; דוד לוי מבסיס דרום בבאר שבע, שסופח לכוחות שלחמו בצפון סיני; וכן צביצ'קו בן יצחק (קצין מילואים) וחיים יעבץ, שסופחו לחטיבה 202 בפיקודו של אריאל שרון שפרצה מאזור כונתילה למרכז סיני, וחברה לגדוד 890 במיתלה. קת"מים אלו סייעו לכוחות בחקירת שבויים, בחקירת תושבים בדואים שהיו במרחב הלחימה, ואף רתמו קצינים מצרים שבויים לסייע בהסגרת חייליהם ובפעולות שונות.
  • הקמת מערך חקירות בקרב השבויים שנתפסו במלחמת סיני: השבויים המצרים עד דרגת רב-סרן רוכזו במחנה עתלית, וקצינים בכירים יותר רוכזו בכלא דמון בכרמל. השבויים, ובעיקר הבכירים שבהם, נחקרו על ידי קציני היחידה, שבחלקם היו אנשי מילואים, סיפקו מידע רב שכלל גם מידע על עסקת הנשק הצ'כוסלובקית-מצרית מספטמבר 1955, שנעשתה בהנחיה של ברית המועצות ואשר הטרידה מאד את צה"ל והייתה לאחד הזרזים למלחמה.
  • איסוף מסמכי שלל: אנשי היחידה נכנסו למפקדות הצבא המצרי בסיני וברצועת עזה, ואספו מסמכי שלל רבים שבין השאר שפכו גם הם אור על עסקת הנשק הצ'כית. בין המסמכים שנתפסו ברצועת עזה, היה דו"ח חקירה מצרי מפורט על מבצע של היחידה עצמה שהביא לחיסולם של קולונל מוסטפא חאפז, מפקד הפדאיון (חוליות רצח) מרצועת עזה לישראל וקולונל צלאח מוסטפא הנספח הצבאי המצרי בעמאן (שותפו של חאפז לפעילות), במבצע סריס אותו ביצעה היחידה ביולי 1956.
צדוק אופיר חוקר שבוי מצרי במיתלה, מבצע קדש - 1956. לשמאלו, חיים יעבץ
השנים שלאחר המבצע
ב-1957 הוקמה ביחידה פלוגה ה' למבצעים מיוחדים בראשות אברהם ארנן. בעת הקמת הפלוגה היו בה ארבעה: אברהם ארנן, יצחק שושן, יוסי מרגלית ודליה המזכירה. בקיץ 1958 הפכה הפלוגה ליחידה עצמאית - יחידה 269, לימים סיירת מטכ"ל.[7]
בין הפעולות הבולטות של יחידה 504 באותה תקופה ניתן למנות כ-25 מבצעי להבה להעלאת כמאה מיהודי סוריה (בכל מבצע 3–4 צעירים) במהלך השנים 1959–1961.
קציני יחידה 504 שמואל גורן, רפי סיטון וסמי נחמיאס עם הסוחר כנדו בסיום מבצע הבאת המגילות הגנוזות לישראל

מלחמת ששת הימים ואחריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרשת תותחי הלונג טום[8] - מיקום תותחי ה-155 מ"מ ארוכי טווח האלה של הצבא הירדני, היה צי"ח חשוב בפיקוד מרכז, בתקופת הזמן שלפני פרוץ המלחמה. סוכן מרחב מרכז,[9] שהוזעק לפגישה יזומה במיוחד בליל 03.06.1967, מסר למפעילו רפי סיטון, את מערך פריסתם מחדש, של התותחים. טיסת סיור אווירי ערב המלחמה, אישרה שהמידע מהסוכן היה מדויק. ב-6 ביוני 1967, ביום השני למלחמת ששת הימים, נורה מטח בן 13 פגזים מסוללת תותחי לונג טום מח'רבת צופין (שליד קלקיליה) לכיוון תל אביב ושניים מהם פגעו בבניין ברחוב רייך 5 ליד כיכר מסריק, והביאו לנזקים חיצוניים בשתי דירות. לאחר ההפגזה ועל בסיס המידע מהסוכן, הותקפו התותחים ומרביתם הושמדו. בסיום המלחמה, נתפס תותח שלל לונג טום, הוצג בשדרות רוטשילד בעיר, ואחר כך עבר למוזיאון בתי האוסף לתולדות צה"ל.

איתור והשגת מגילת המקדש הקדומה - במהלך מלחמת ששת הימים הוטלה על יחידה 154 משימה לאומית יוצאת דופן – איתור מגילת המקדש והבאתה לרשות ישראל. קציני היחידה, בראשות מפקד היחידה שמואל גורן, מפקד בסיס ירושלים רפי סיטון,[10] סמי נחמיאס ויגאל סימון, פעלו בדרכים מתוחכמות, כולל גיוס והפעלת מקור ייעודי למשימה זו,[11] שבאמצעותן נמצאה המגילה אצל סוחר עתיקות בבית לחם בשם קנדו, שהחזיק בה למעלה מ-20 שנה.[12] המגילה מוצגת כיום במוזיאון ישראל.

לאחר מלחמת ששת הימים התמזגה יחידה 560 שעסקה בחקירת שבויים, לתוך יחידה 154. בתחילת שנות ה-70 שונה שם היחידה ל"יחידה 7019", ובאמצע שנות השבעים שונה שוב השם ל"יחידה 504", השם בו היא מוכרת כיום.[13]

ועידת ח'רטום
הוועידה שבאה בעקבות מלחמת ששת הימים, התקיימה בסוף אוגוסט 1967, בהשתתפות 8 ראשי מדינות ערביות והסתיימה בהצהרה על "שלושת הלאווים של ועידת חרטום". זמן קצר מתום הועידה ב־1 ספטמבר 1967, הצליח סוכן שהופעל מבסיס ירושלים, להשיג את הפרוטוקולים הסודיים של הועידה. מסמך אותנטי זה, הכיל את תוכן הדיונים וההחלטות שהתקבלו, שהיו שונים מההצהרות הרשמיות.[14] הגם שבהמשך, דלפו חלקים מהתוכן האמיתי, המידע האמיתי המקדים, שהיה בידי צמרת מקבלי ההחלטות הישראליים, נתן להם יתרון, בשדה המדיני.

מלחמת יום הכיפורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

טרם מלחמת יום הכיפורים, מרחבי היחידה סיפקו מידע צבאי ומידע בסיסי שוטף על מדינות וצבאות ערב שגבלו בישראל. בלטו הידיעות הבאות:

  1. מבצע ארגז - ביוני 1972 בוצע "מבצע ארגז" לחטיפת קצינים בכירים מהמטכ"ל הסורי שסיירו לאורך גבול לבנון במטרה להביא להחלפתם עם 3 טייסי צה"ל שהיו בשבי בסוריה. המבצע בוצע על ידי סיירת מטכ"ל ולכוח צורפו 2 חוקרי שבויים מהיחידה – צדוק אהרון ואלי זיו. במבצע נשבו 5 קצינים בכירים סורים. צדוק אהרון נפצע. השבויים הסורים נחקרו ביחידה וסיפקו מידע רב על היערכות הצבא הסורי בחירום, תוכניות ההגנה וההתקפה שלו, סימנים מעידים להכנותיו למלחמה ועוד. בין השאר, ציינו הנחקרים את מקומות הפריצה האפשריים של הצבא הסורי במקרה של ביצוע מתקפה וכי לצורך ביצוע המתקפה, יקודמו מאזור חומס (צפון סוריה) לאזור דרום החזית, חטיבת שריון 47 וגדוד הגישור המטכ"לי.
  2. רשת סוכנים באזור הגולן - חברי הרשת התגוררו בדרום החזית והיו מצוידים במכשיר אלחוט. כשבוע לפני המלחמה, דיווחו על הגעת חטיבה 47 וגדוד הגישור המטכ"לי לדרום החזית. ב-4 באוקטובר דיווחו שבכוונת הסורים לפתוח במלחמה כוללת ועל הוראת הצבא הסורי לתושבי אזור החזית, שלא להתקרב לקו הגבול החל מבוקר 5 באוקטובר (יום לפני פרוץ המלחמה).
בבוקר יום הכיפורים, כשנודע על פרוץ המלחמה, החלה היחידה בגיוס כל מערך המילואים שלה ושיבוץ חוקרי השבויים (חקש"בים) לכוחות הלוחמים. המלחמה פרצה בשעה 00:14 לערך. שבויים ראשונים נתפסו כבר ביום הכיפורים אחה"צ על ידי סיירת שקד שנלחמה במארב קומנדו מצרי בציר הצפוני. בדרום סיני, דרומית לראס סודאר הנחיתו המצרים כ-2 פלוגות קומנדו – קציני בסיס משנה אבו רודס של היחידה חברו לפלוגת צנחנים ושבו את מירב הכח שהונחת.
בהמשך המלחמה נתפסו אלפי שבויים שנחקרו על ידי חקש"בים של היחידה שצוותו לכוחות הלוחמים, במכלאות שבויים אזוריות (ביריה בצפון ורפידים בדרום) והרוב במכלאת שבויים ארצית בכלא שש בעתלית. החקש"בים פעלו יחד עם הכוחות וסיפקו מידע לאורך כל המלחמה וקרבות ההתשה שהתנהלו בעקבותיה עד להשגת הסכמי הפרדת כוחות עם המצרים והסורים.
במהלך המלחמה, דילגה מפקדה קדמית של מרחב דרום לפאיד, שממערב לתעלה, והוקם בסיס משנה בעיר סואץ, במטרה לספק מידע לכוחות הלוחמים. ב"מובלעת הסורית" ולמשך כ-8 חודשים פעל בסיס גולן של היחידה, למתן מידע לכוחות.

יוסי גרשון, חוקר שבויים מטעם היחידה, פעל במהלך "מבצע קינוח" בשלהי המלחמה כחוקר שבויים קרבי. הוא הצטרף למבצע, ואסף מידע משבויים סורים שנתפסו, בהם מפקד הכוח הסורי בשטח, אחמד ריפעי אל ג'וג'ו.[15]

ב-1976 יזמה היחידה את הקמת הגדר הטובה בין ישראל ללבנון.

בשנת 2001 רצח סוכן פלסטיני את מפעילו, קצין היחידה סא"ל יהודה אדרי.[16]

ב-25 בנובמבר 2021 הוענק ליחידה אות הערכה מטעם הרמטכ"ל.[17]

מפקדי היחידה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם תקופת כהונה הערות
דוד קרון 1948–1950
אברהם כהן 1950
יעקב (ז'ק) צביה 1951
רחביה ורדי 1952–1957
חיים שדמי 1957–1962
שמואל גורן[18] 1962–1968 לימים מתאם פעולות הממשלה בשטחים בדרגת אלוף
בני זאבי 1968–1972 לימים סגן ראש המוסד.
ינאי זקס 1972–1975
יגאל סימון[19] 1975–1977 בוגר היחידה
משה קריסטל 1977–1981
גדי זהר[20] 1981–1985 לימים תת-אלוף בצה"ל
אלי זיו 1985–1988 בוגר היחידה
קובי פרומר 1988–1991
דני בר מעוז 1991–1993
ס'[21] 1993–1996
ד' 1996 - 1999 מצטיין קורס קצ"א במחזורו ביחידה, בעל פרס ביטחון ישראל במסגרת שרותו במוסד
דורון עמיר 1999 - 2002 בוגר היחידה
גיל קאופמן[19] 2002–2006
א' 2009-2006 קצין בגולני במלחמת של"ג, בוגר היחידה, מצטיין קורס קצ"א במחזורו ביחידה, מצטיין רמטכ"ל ב-1989
א' 2009–2012 יוצא סיירת מטכ"ל.[22] לימים תא"ל ומפקד מערך המבצעים המיוחדים[23]
ע' 2012–2015 יוצא סיירת מטכ"ל, לימים מפקד היחידה הטכנולוגית של אגף המודיעין
אל"ם ד'.ת'[24] 2015 - מאי 2018 בוגר היחידה[25][26]
אל"ם ר' מאי 2018 - מאי 2021 בוגר היחידה
אל"ם ד' מאי 2021 - מכהן בוגר היחידה

אותות ועיטורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיכת מפעיל[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיכת מפעיל ביחידה מורכבת מכנפיים שביניהן חתיכת אבן שחורה מסלע בזלת שמקורו בסוריה, בצורה שונה ממפעיל למפעיל.

סמל יחידה 504 וסיכת קת"מ

צל"שים יחידתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנובמבר 2013 הוענק ליחידה ציון לשבח מטעם ראש אמ"ן על פעולה שהוגדרה כ"ראשונית מסוגה, יוצאת דופן, אשר מבטאת יצירתיות, נועזות וחציית גבולות הדמיון".[27]

במרץ 2018 העניק ראש אמ"ן, האלוף הרצי הלוי ציון לשבח ליחידה, על רצף מבצעים בשנים 20162017, מבצעים ש"הביאו להישגים משמעותיים המאפשרים לאמ"ן ולצה"ל להתמודד מול איומים מתהווים... ובכך תורמים לעליונות צה"ל ולביטחון מדינת ישראל", כלשון הצל"ש.[24]

באפריל 2019 הוענק ליחידה צל"ש נוסף מראש אמ"ן.[28]

בדצמבר 2019 קיבלו במשותף יחידה 504 ועמותת "מודיעין 10" של בוגריה תעודת הערכה מיוחדת על תרומה ייחודית בתחום שימור והנחלה של המורשת המודיעינית, בשילוב יוצא דופן עם ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון.[29]

בינואר 2021 זכתה יחידה 504 בפרס הרמטכ"ל כאחת היחידות המצטיינות בשנת 2020.[30]

בפברואר 2021 קיבלה יחידה 504 תעודת הערכה מטעם ראש אמ"ן על פרויקט מסווג שבוצע בשנת 2020.[31]

צל"שים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שישה מקציני היחידה קיבלו צל"ש במהלך מלחמות ישראל:

מיון והכשרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

המיון ליחידה מתבצעת בשני שלבים. את המיון הראשוני ניתן לעשות בשתי דרכים:

  • הרחקה מגיבוש סיירת מטכ"ל תוך 48 שעות
  • ביצוע גיבוש סיירת מטכ"ל או גיבוש שייטת 13 בתוצאת "סיים".
  • ביצוע יום סיירות, קבלה לגיבוש חובלים/צוללות ואז בקשה להתמיין ל-504[דרוש מקור]

המיון השני מתחלק לשניים:

הכשרת הקת"מ[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכשרת הקת"מ כוללת שני שלבים[32]:

  • אולפן לימוד השפה הערבית בתנאי פנימייה, שאורכו כ-10 חודשים ובסיומו שולטים בקריאה ובכתיבה בשפה הערבית באופן שוטף.
  • קורס הקת"מ האורך חמישה וחצי חודשים, במהלכו לומדים ומתרגלים את רזי הגיוס, ההפעלה והפעילות המבצעית החשאית על כל גווניה. בסף הקורס, תקופת חניכה הנמשכת מספר חודשים.

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתר ההנצחה לחללי היחידה בתל צפית

בתל צפית, ליד כפר מנחם, הוקם מצפור המנציח את סא"ל דוד קרון, איש קיבוץ כפר מנחם ומייסדה של יחידת "מודיעין 10". האתר משמש אתר הנצחה ל-28 חללי יחידה 504.

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך השנים נשמעו בקהילת המודיעין הישראלית קולות שהטילו ספק בנחיצות היחידה, והציעו לחלק את סמכויותיה ואת סוכניה בין המוסד לבין השב"כ.[33]

בשנת 2020 ננקטו צעדים פיקודיים חמורים נגד בכירים ביחידה, בעקבות שליחת אחד מסוכניה ביהודה ושומרון להביא צנצנות טחינה לקצין מודיעין ראשי.[34]

עמותת מודיעין 10[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמותת "מודיעין 10"[1] הוקמה בשנת 1998 על ידי קבוצה של בוגרי היחידה. שמה של העמותה נגזר משמה של היחידה בראשית ימיה. מתחילת דרכה, הציבה העמותה כמה יעדים לפעילותה:

  • שימור מורשת היחידה והנחלתה לקציני וחיילי היחידה ולקהל הרחב
  • בית חם למשפחות חללי היחידה
  • מסגרת חברתית לבוגרי היחידה
  • תרומה לקהילה

העמותה מקיימת קשרים עם יחידה 504 במכלול המשימות שנטלה על עצמה, ובאופן מיוחד בנושאי המורשת וההנצחה.

העמותה הקימה אתר אינטרנט ובו מידע כללי אודות היחידה, העמותה, סיפורי מורשת, הנצחת החללים ועוד.[1]

קריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אפרים לפיד, לוחמי הסתר - המודיעין הישראלי מבט מבפנים, ידיעות ספרים, 2017, עמ' 88–96
  • יואב גלבר, ניצני החבצלת - המודיעין במלחמת העצמאות 1948 - 1949, חלק שני, משרד הביטחון
  • דני אשר, מעשה אמ"ן - כרך א' - תולדותיו של המודיעין הצבאי, עד 1972,הוצאת מערכות, משרד הביטחון, 2014
  • רפי סיטון ויצחק שושן, אנשי הסוד והסתר, מעלילות המודיעין הישראלי מעבר לגבול, הוצאת עידנים/ידיעות אחרונות 1990
  • סרן ש. שגב (סבאג), מאחורי הפרגוד - ועדה פרלמנטרית עיראקית על המלחמה בישראל, צבא ההגנה לישראל/הוצאת מערכות 1954

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 Green globe.svg אתר האינטרנט הרשמי של עמותת מודיעין 10 - בוגרי יחידה 504
  2. ^ ניר דבורי, ‏צל"ש ליחידת הסוכנים 504 של אגף המודיעין: "פעולה ראשונית מסוגה", באתר ‏מאקו‏‏, ‏5 בנובמבר 2013‏
  3. ^ יוסי מלמןעלילות סוכני יחידת המודיעין 504 בלבנון, באתר הארץ, 22 במאי 2009
  4. ^ שמואל שגב (מתרגם), מאחורי הפרגוד: ועדה פרלמנטרית עיראקית על המלחמה בישראל, הוצאת מערכות, 1954
  5. ^ יוסף לוי, ‏כל כלב ביג'י יומו, מבט מל"מ 60, יוני 2011, עמ' 30
  6. ^ יעקב נמרודי, הקצין המצרי לא עמד בפיתוי, ונאלץ להוסיף לנו חומר סודי יקר ערך, מעריב, מוסף השבת, 31 מאי 2002
  7. ^ אבנר שור, אבירם הלוי, סיירת מטכ"ל המבצעים הגדולים של היחידה, הוצאת ידיעות ספרים, פרק 3
  8. ^ רפי סיטון, מוכר הסחלב, ישראל: לביא פ. אנטרפרייז, 2012
  9. ^ רפי סיטון יצחק שושן, אנשי הסוד והסתר, ישראל: עידנים / ידיעות אחרונות, 1990
  10. ^ רפי סיטון, אנשי הסוד והסתר, תל אביב: עידנים ידיעות אחרונות, 1990, פרק פרק 21 בעקבות המגילות הגנוזות
  11. ^ רפי סיטון, מוכר הסחלב, ישראל: לביא פ. אנטרפרייז בע"מ, 2012
  12. ^ מעורבות יחידה 504 במציאת המגילות הגנוזות, כולל כתבת טלוויזיה של גלעד שלמור
  13. ^ מה שאפשר לספר לכם על יחידה 504, www.idf.il
  14. ^ רפי סיטון, אנשי הסוד והסתר, תל אביב: עידנים ידיעות אחרונות, 1990, פרק פרק 25 סודות ועידת-חרטום
  15. ^ אתר למנויים בלבד ליאור בן עמי, ‏"אני מתאר לעצמי שיש שבויים סורים שזוכרים את הפנים שלי. אבל הייתי הגון. יכולתי להיות הרבה יותר אכזרי", באתר "ידיעות אחרונות", 19 בספטמבר 2021
  16. ^ "המידע שהביא יהודה הציל רבים", באתר ynet, 15 ביוני 2001
  17. ^ אלה היחידות הזוכות ב"אות הערכה מבצעי" של הרמטכ"ל, באתר צה"ל, 25 נובמבר 2021.
  18. ^ בעלי תפקידי מודיעין מרכזיים במלחמה, מבט מל"מ 49, יוני 2007, עמ' 14
  19. ^ 1 2 רואים מל"מ, גיליון 37, עמ' 4. מרץ 2016.
  20. ^ לפי הדברים בתוכנית הרדיו "על אזרחי", 3 במרץ 2012
  21. ^ דניאל דולב‏, אחרי שנתיים: בית המשפט שב לדון בתביעה של "קפטן ג'ורג'", באתר וואלה!‏, 29 באוקטובר 2017
  22. ^ יוסי יהושוע, משחקי ריגול, ידיעות אחרונות המוסף "7 ימים", 12 באוקטובר 2012, כפי שהועלה באתר פרש
  23. ^ בן כספית, ‏סודי ביותר: מפקד מערך המבצעים המיוחדים של צה"ל בראיון ראשון, באתר מעריב אונליין, 4 בפברואר 2017
  24. ^ 1 2 צל"ש ראש אמ"ן ליחידה 504 על מבצעים חשאיים, באתר צה"ל, 24 במרץ 2018
  25. ^ אמיר בוחבוט‏, מפקד חדש ימונה ליחידה 504 של אגף המודיעין בצה"ל, באתר וואלה!‏, 1 בספטמבר 2015
  26. ^ יואב לימור, ‏בעורף האויב, באתר ישראל היום, 29 בספטמבר 2016
  27. ^ יואב זיתון, סודי ביותר: יחידת הסוכנים זכתה לצל"ש, באתר ynet, 5 בנובמבר 2013
    עוזי ברוך, צל"ש ליחידה 504 של חיל המודיעין, באתר ערוץ 7, 5 בנובמבר 2013
  28. ^ צל"ש ראש אמ"ן ליחידה המיוחדת 504, באתר צה"ל, 11 באפריל 2019
  29. ^ תומי שטוקמן, הצצה ל"ויקיפדיה" הסודית של יחידת המודיעין האנושי 504, באתר צה"ל, 25 בדצמבר 2019
    אפרים לפיד, פרויקט מורשת יחידה 504 זכה בפרס ראש אמ"ן לחשיבה יוצרת, באתר "ISRAELDEFENSE", דצמבר 2019
  30. ^ אלו היחידות המצטיינות הזוכות בפרס הרמטכ"ל לשנת 2020, באתר צה"ל, 14 בינואר 2021
  31. ^ הזוכים בפרס ראש אמ"ן לחשיבה יוצרת לפרויקטים ומבצעים פורצי דרך, באתר צה"ל, 22 בפברואר 2021
  32. ^ הכירו את הקת"מ - קצין התפקידים המיוחדים, באתר צה"ל, 26 ביולי 2018
  33. ^ יוסי מלמן, ‏נחיצות היחידה להפעלת סוכנים באגף המודיעין מוטלת בספק גם בקרב בוגריה, באתר מעריב אונליין, 21 בספטמבר 2019
  34. ^ ניר דבורי, ‏תחקיר "מבצע הטחינה": קצין בדרגת סא"ל יודח, מפקד היחידה ננזף, באתר ‏מאקו‏‏, ‏31 בינואר 2020‏